אייר קוריו
 | |||||||
.jpg) | |||||||
| איליושין Il-62 של החברה בנמל התעופה הבינלאומי סונאן | |||||||
| נתונים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| על שם |
שושלת קוריאו  | ||||||
| תקופת הפעילות | 21 בספטמבר 1955 – הווה (71 שנים) | ||||||
| מדינה |
קוריאה הצפונית | ||||||
| מיקום המטה |
 פיונגיאנג, קוריאה הצפונית | ||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| http://www.airkoryo.com.kp/ | |||||||
  | |||||||
אייר קוריו (בקוריאנית: 고려항공) היא חברת התעופה הלאומית של קוריאה הצפונית הנמצאת בבעלות המדינה. בסיסה של החברה נמצא בעיר הבירה פיונגיאנג. בעבר פעלה החברה תחת השם "צ'וסון מינהנג" (조선민항). החברה נמצאת ברשימת החברות שאינן מורשות לנחות בארצות הברית, ישראל, ובין מרץ 2006 ל-2010 גם במדינות האיחוד האירופי.
אייר קוריו היא החברה היחידה שקיבלה דירוג של כוכב אחד על ידי מכון הדירוג "SkyTrax". דירוג זה, שהתקבל במשך ארבע שנים רצופות, מגדיר אותה כ"חברת התעופה הגרועה בעולם" מבחינת השירות לנוסע[1][2]. בשנת 2018 קיבלה החברה את התואר המפוקפק 'החברה הכי מסוכנת לנוסע'[3]. נכון לשנות ה-90 אייר קוריו טסה רק למקומות ספציפיים כמו ולדיבוסטוק, בייג'ינג, מקאו, בנגקוק, שאנגחאי ומוסקבה. בעבר היה אפשר לטוס רק באישור השלטון לברלין וסופיה, אבל בעקבות החשש לבטיחות תעופה האיחוד האירופי חסם את הגישה של אייר קוריו לטוס מעל שטח התעופה של מדינות האיחוד האירופי.
תולדות החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה בשנת 1954 והחלה לטוס בספטמבר 1955. מטוסיה הראשונים של החברה היו מטוסי טורבו-פרופ רוסים ישנים. בשנת 1975 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה, טופולב Tu-154, ששימש לטיסות החברה לפראג, ברלין המזרחית, ומוסקבה. נכון לאמצע העשור השני של המאה ה-21, החברה מקיימת טיסות-פנים בתוך קוריאה הצפונית וכן טיסות סדירות לבייג'ינג, שנחאי, שן-יאנג, דאנדונג, קואלה למפור, מוסקבה, ולדיווסטוק ובנגקוק[1]. בשנת 2014 החברה רכשה מטוס נוסעים מדגם אנטונוב An-148.
צי המטוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לאוגוסט 2019, ממוצע הגילאים של צי המטוסים של החברה כלל את המטוסים הבאים:[4]
| צי המטוסים של אייר קוריו | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דגם | בשירות | הוזמנו | תכולת מושבים (קונפיגורציה) | הערות | ||||
| C | Y | סך הכל | ||||||
| אנטונוב An-24R/RV | 4 | — | — | 52 | 52 | |||
| אנטונוב An-148 | 2 | — | 8 | 62 | 70 | |||
| איליושין Il-18D | 1 | — | אין מידע | |||||
| איליושין Il-62M | 4 | 12 | 178 | 190 | ||||
| טופולב Tu-134B-3 | 2 | — | — | 76 | 76 | |||
| טופולב Tu-154B | 2 | — | 16 | 136 | 152 | |||
| טופולב Tu-204-100B | 1 | 2 | 12 | 210 | 222 | |||
| Tu-204-300 | 1 | — | 8 | 136 | 142 | |||
| צי המטוסים של אייר קוריו קרגו | ||||||||
| איליושין Il-76TD | 3 | — | מטען | |||||
| סך הכל | 20 | 2 | ||||||
תאונות ותקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-30 ביוני 1979, גלגליו וכנפו של מטוס טופולב Tu-154, ניזוקו קשה במהלך נחיתה בנמל התעופה בבודפשט. רגעים ספורים לפני הנחיתה, הבחין הטייס כי המטוס עלול להחליק ממסלול הטיסה וכיוון את חרטום המטוס כלפי מעלה ללא הפעלת כוח. המטוס הזדקר ונחת נחיתה קשה על מסלול 31, מה שגרם להתמטטות כן הנסע הקדמי ולחיכוך הכנף הימני בקרקע. לא היו הרוגים בתקרית ולאחר תיקון, המטוס חזר לפעול בשירות סדיר.
- ב-1 ביולי 1983, מטוס איליושין Il-62 בטיסה מפיונגיאנג לקונאקרי, התרסק בהרי פוטה-דז'אלון בגינאה. כל 23 הנוסעים על סיפון המטוס נהרגו.
- ב-22 ביולי 2016, מטוס טופולב Tu-204 בטיסה לא סדירה מבייג'ינג לפיונגיאנג נאלץ לנחות נחיתת חירום עקב הימצאות עשן בתא הנוסעים. מסכות חמצן שוחררו מעל למושב הנוסעים בשל חוסר בחמצן.
- ב-25 במאי 2017, מטוס טופולב Tu-204 בקו טיסה מפיונגיאנג לבייג'ינג, החל לרעוד כשהגיע לגובה שיוט של 9,200 מטר, מה שאילץ את הטייסים לחזור ולנחות בפיונגיאנג. נוסעים העידו כי ראו חלקים מתעופפים מכנף המטוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייר קוריו- עמית קוטלר, פרויקט צילום נדיר: בתוך חברת התעופה של צפון קוריאה, באתר ynet, 18 ביולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 אסור לקפל את קים: חוויית הטיסה בחברת התעופה של קוריאה הצפונית, באתר ynet, 2 בספטמבר 2015
- ↑ The World 1-Star Airline Quality Rating, באתר דירוג חברות התעופה "airlinequality.com"
- ↑ מפחדים מטיסות? אלה חברות התעופה הבטוחות בעולם, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2018
- ↑ Air Koryo Fleet Details and History, m.planespotters.net (באנגלית)