איי איזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי איזו
伊豆諸島
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°20′00″N 139°40′00″E / 34.333333333333°N 139.66666666667°E / 34.333333333333; 139.66666666667
שטח 301.39 קילומטר רבוע
גובה מרבי 854 מטר
נתונים מדיניים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
Map of Izu Islands.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איי איזויפנית: 伊豆諸島), הידועים גם בשם ארכיפלג דה-פריז ובשם ארכיפלג איזו,[1] היא קבוצה של איים וולקניים המשתרעים דרומית ומזרחית מחצי האי איזו, הונשו, יפן.[2] על האיים 2 עיירות ו-6 כפרים, השייכים מבחינה אדמיניסטרטיבית למחוז טוקיו.

אף על פי שהם נקראים בדרך כלל "שבעת האיים של איזו" (ביפנית: 伊豆七島), ישנם למעשה יותר מ-12 איים, כאשר רק תשעה מהם מיושבים כיום.

במהלך תקופת אדו ותקופת מייג'י, חלק מאיי איזו, יחד עם האיים סאדו והוקאידו, שימשו כמושבות עונשין לנידונים שהוגלו מיפן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי איזו משתרעים דרומית-מזרחית מחצי האי איזו, הונשו, יפן. 9 מהאיים מאוכלסים, עם אוכלוסייה כוללת של 24,645 נפש (נכון ל-2009).[3] איי בונין, שגם הם חלק ממחוז טוקיו, שוכנים דרומית מאיי איזו.

איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם אי שטח (קמ"ר) אוכלוסייה (נכון ל-2007) גובה מרבי קואורדינטאות
Landsat IzuOshima Island.jpg איזו אושימה
伊豆大島
91.06 8472 764 34°44′N 139°24′E / 34.733°N 139.400°E / 34.733; 139.400 (Izu-Ōshima)
Landsat Toshima Island.jpg טו-שימה
利島
4.12 304 508 34°31′N 139°17′E / 34.517°N 139.283°E / 34.517; 139.283 (Toshima)
Utone shima.jpg אודונה-שימה
鵜渡根島
0.4 -[א] 210 34°28′21″N 139°17′38″E / 34.47250°N 139.29389°E / 34.47250; 139.29389 (Udoneshima)
Landsat Niijima and Shikinejima Island.jpg ניי-ג'ימה (יחד עם האנשימה וג'ינאי-טו)
新島
23.87 2420 432 34°22′N 139°16′E / 34.367°N 139.267°E / 34.367; 139.267 (Nii-jima)
Shikine-jima aerial.jpg שיקין-ג'ימה
式根島
3.9 600 109 34°19.5′N 139°13′E / 34.3250°N 139.217°E / 34.3250; 139.217 (Shikine-jima)
Landsat Kozushima Island.jpg קוג'ו-ג'ימה
神津島
18.48 1914 574 34°13′N 139°9′E / 34.217°N 139.150°E / 34.217; 139.150 (Kōzu-shima)
Landsat Miyakejima Island.jpg מייאקה-ג'ימה
三宅島
55.44 2382 815 34°5′N 139°32′E / 34.083°N 139.533°E / 34.083; 139.533 (Miyake-jima)
Ohnoharajima mlit1978.jpg אונוהארה-ג'ימה
大野原島
0.2 - 114 34°02′53″N 139°23′02″E / 34.04806°N 139.38389°E / 34.04806; 139.38389 (Ohnohara-jima)
Landsat Mikurajima Island.jpg מיקורה-ג'ימה
御蔵島
20.58 313 851 33°52.5′N 139°36′E / 33.8750°N 139.600°E / 33.8750; 139.600 (Mikura-jima)
Inambashima mlit.jpg אינמבה-ג'ימה
藺灘波島
0.005 - 74 33°38′53″N 139°18′08″E / 33.64806°N 139.30222°E / 33.64806; 139.30222 (Inamba-jima)
Landsat Hachijojima Island.jpg האצ'יג'ו-ג'ימה
八丈島
62.52 8363 854 33°7′N 139°47′E / 33.117°N 139.783°E / 33.117; 139.783 (Hachijō-jima)
Hachojyo-kojima mlit1978.jpg האצ'יג'ו-קוג'ימה
八丈小島
3.08 -[ב] 616.8 33°7′31″N 139°41′18″E / 33.12528°N 139.68833°E / 33.12528; 139.68833 (Hachijō-kojima)
Landsat Aogashima Island.jpg אאוגאשימה
青ヶ島
8.75 192 423 32°27′29″N 139°46′04″E / 32.45806°N 139.76778°E / 32.45806; 139.76778 (Aogashima)
Bayonaise Rocks mlit.jpg ביונז רוקס (יחד עם מיוג'ין-שו)
ベヨネース列岩
0.01 - 9.9 31°53′14″N 139°55′03″E / 31.88722°N 139.91750°E / 31.88722; 139.91750 (Bayonnaise Rocks)
Smithisland milt.jpg סומיסו-טו
須美寿島
0.03 - 136 31°26′13″N 140°02′49″E / 31.43694°N 140.04694°E / 31.43694; 140.04694 (Sumisu-jima)
Tori-Shima Island of Izu-Islands Aerial photograph.2001.jpg טורי-שימה
鳥島
4.79 -[ג] 394 30°28′48″N 140°18′22″E / 30.48000°N 140.30611°E / 30.48000; 140.30611 (Torishima)
Soufuiwa.jpg סופו-איווה
孀婦岩
0.0037 - 99 29°47′39″N 140°20′31″E / 29.79417°N 140.34194°E / 29.79417; 140.34194 (Sōfugan)

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על איי איזו, נמצאים 2 עיירות ו-6 כפרים, שמחולקות ב-3 תת-פריפקטורות (אושימה, מייאקה והאצ'יג'ו) של מחוז טוקיו.[3]

כל האיים נמצאים בשטח פארק הלאומי פוג'י-האקונה-איזו (אנ').‏[3] ארבעת האיים הדרומיים ביותר אינם מנוהלים בשום תת-פריפקטורה, ומהוים שטחים גליליים שאינם מאוגדים. האי טורי-שימה אינו מיושב, אך נחשב כאזור צפרות חשוב.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שאוכלוסיית האיים יורדת בהדרגה, הירידה אינה חדה כמו באיים יפניים מבודדים אחרים.[3] השפה המדוברת באיים היא שפת ההאצ'יג'ו (אנ').

הערכת האוכלוסייה ביפן[3]
שנה איי איזו איים מבודדים ביפן סך הכל ביפן
1960 38,707 923,062 94,301,623
1970 32,539 736,712 104,665,171
1980 31,902 630,536 117,060,396
1990 30,032 546,505 123,611,167
2000 28,756 472,312 126,925,843
2005 26,242 422,712 127,767,994

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים העיקריים באיים הם דיג, חקלאות ותיירות. בין הפעילויות התיירותיות הפופולריות באיים, שחייה, צלילה, גלישה, דיג, צפרות וטיולים.[3]

התנועה בין האיים, באמצעות אוניות נוסעים, סנפיריות ומטוסים, נתמכת בנמלים ושדות תעופה שנמצאים באיים המיושבים. לאיים הקטנים ניתן להגיע באמצעות מסוק.[3]

באיים 5 שדות תעופה, 15 נמלים ו-19 נמלי דיג. אורכה של טיסה במטוס מטוקיו כ-30 דקות. אולם בעוד שנסיעה באונייה אורכת כ-7–10 שעות נסיעה בסנפירית אורכת בדרך כלל כשעתיים. באיים כ-215 קילומטרים (134 מיל) של כבישים סלולים.[3]

עד ל-1953, לא זרם חשמל כלל באיים המיושבים. ב-1962, החשמל זרם בכ-98% מהשטח של האיים המיושביים.[3]

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים נמצא בחלק הצפוני של קשת האיים איזו-בונין-מריאנה (אנ'), הונשו.

פעילות הרי הגעש באיים היא דבר שכיח. ב-1953, 31 בני אדם נהרגו כאשר ספינת המחקר Kaiyō Maru no 5 הושמדה בהמהלך ההתפרצות הגעשית של מיוג'ין-שו. פעילות געשית, כולל שחרור גזים מזיקים, אילצה לפנות את האי מיאקה-ג'ימה ב-2000. עם זאת, התושבים הורשו לחזור לאי בפברואר 2005, אך הם חויבו לשאת מסכות גז במקרה של פעילות געשית עתידית.[3]

בשביל להתמודד עם סוגים שונים של אסונות טבע באזור, כולל צונאמי, סופות, שיטפונות והתפרצות געשית, ממשלת מטרופלין טוקיו פיתחה אמצעי מניעה ובטיחות, כולל מפות סכנה והנחיות פינוי, מכשירי קשר, כרזות, ומערך תחבורה לצורכי חירום.[3]

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי איזו נוצרו לפני מספר מיליוני שנים, ללא קשר קודם ליפן. בניגוד לאיי האוקיינוס השקט, כגון הוואי ואיי גלאפגוס, איי איזו נמצאו קרוב ליפן. באיים נמצאים מינים רבים, שנמצאו גם מעבר לים, או באיים הסמוכים לאיי איזו. באזור מבוצעים מחקרים אקולוגיים ואבולוציוניים.[4]

בכל האיים, ניתן למצוא פעמונית, חלזונות Euhadra (אנ') ויערונים.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Teikoku's Complete Atlas of Japan, Teikoku-Shoin Co., Ltd. Tokyo 1990, ISBN 4-8071-0004-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי איזו בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האי היה מיושב במהלך תקופת מייג'י
  2. ^ האי לא מיושב מאז 1969 (בזמנו אוכלוסייה של 31, עם שיא של 513)
  3. ^ האי טורי-שימה, הגדול ביותר באיים הלא מיושבים, היה מיושב עד ל-1902 עם אוכלוסייה של כ-150 איש, אז נהרגו כולם על ידי התפרצות געשית. מאז, האי לא מיושב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ After Dutch explorer Maarten Gerritsz Vries, the first European to describe them in 1643. See "Izu Shotō" in Louis Frédéric, Japan Encyclopedia (Belknap, 2002), p. 412.
  2. ^ Nussbaum, Louis-Frédéric. (2005). "Izu Shotō," (אורכב 21.10.2016 בארכיון Wayback Machine) Japan Encyclopedia, p. 412.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Gotoh, H.; Maeno, Y.; Takezawa, T.; Murata, T.; Takahashi, N. (2010). "Infrastructure maintenance and disaster prevention measures on isolated Islands: the case of the Izu Islands near tokyo". in Favro, S.; Brebbia, C. A. Island Sustainability. WIT transactions on ecology and the environment (Vol. 130). WIT Press. ISBN 978-1-84564-434-5. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-03-15. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2021. 
  4. ^ Kuriyama, Takeo; Brandley, Matthew C.; Katayama, Akira; Mori, Akira; Honda, Masanao; Hasegawa, Masami (2011). "A time-calibrated phylogenetic approach to assessing the phylogeography, colonization history and phenotypic evolution of snakes in the Japanese Izu Islands". J. Biogeogr. 38: 259–271. doi:10.1111/j.1365-2699.2010.02403.x. אורכב מ-המקור ב-2012-04-26. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2021. 
  5. ^ Kuriyama, Takeo; Brandley, Matthew C.; Katayama, Akira; Mori, Akira; Honda, Masanao; Hasegawa, Masami (2011). "A time-calibrated phylogenetic approach to assessing the phylogeography, colonization history and phenotypic evolution of snakes in the Japanese Izu Islands". J. Biogeogr. 38: 259–271. doi:10.1111/j.1365-2699.2010.02403.x. אורכב מ-המקור ב-2012-04-26. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2021.