איי זובייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי זובייר
Zubair ali 2012007.jpg
מידע כללי
סוג הר חרוט מגן
גובה 191 מטר
מיקום הים האדום, תימן
מספר הר געש =221020[1]
התפרצות אחרונה ספטמבר-אוקטובר 2013
קואורדינטות 15°03′0″N 42°10′0″E / 15.05000°N 42.16667°E / 15.05000; 42.16667

איי זוביירערבית: مجموعة جزر الزبير; "קבוצת איי זובייר"; תעתיק מדויק: מג'מועת ג'זר אלזביר; או בפשטות: جزر الزبير; "איי זובייר"; תעתיק מדויק: ג'זר אלזביר) הם קבוצה של עשרה איים געשיים עיקריים, איונים וגושי סלעים הממוקמים על חרוט מגן הנמצא בים האדום, מכסים שטח של כ-258 קמ"ר ומגיעים לגובה 191 מטרים בנקודה הגבוהה ביותר. איים אלה משתייכים לתימן ושוכנים כ-74 ק"מ צפונית-מערבית מחופה[1].

האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדול באיי הקבוצה ואחד הצעירים שבהם מבחינה גאולוגית הוא האי זובייר. איים צעירים אחרים הם סנטר פיק (Centre Peak), סאבא (Saba), הייקוק (Haycock) וסאדל (Saddle), כאשר האחרון ידוע בפעילותו הגעשית במהלך ההיסטוריה.

האיים בנויים על בקע בכיוון צפון-צפון-מערב-דרום-דרום-מזרח שהחל בתקופה של התפרצויות געשיות, תקופת שקט בה התרחשה בליה חופית ולאחריהן תקופת התפרצויות מחודשת וזרימת לבה אשר יצרה את קבוצת האיים החשופים הקיימת בימינו[1].

התפרצויות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרצות געשית בינונית (VEI2) עם רמה נמוכה של פעילות ארעה ב-1824 באי סאדל. התפרצות נוספת ולא מאומתת ארעה באותו אי ב-14 באוגוסט 1846[1].

ב-19 בדצמבר 2011 ארעה התפרצות געשית מקרקעית הים. תצלום לוויין הראה ענן עשן באזור שבין האיים ראגד (Rugged) והייקוק, כאשר דייגים מקומיים דיווחו על מזרקת לבה בגובה 30 מטרים מעל פני הים. ההתפרצות התת-ימית יצרה אי חדש כחצי קילומטר צפון-צפון-מזרחית מהאי ראגד ומים שחדרו לסדקים הביאו להתפרצות סירטסיינית אשר התבטאה בפליטת קיטור ועשן[2][3].

ב-12 בינואר 2012 גדל האי החדש לסביבות 530 על 710 מטרים וזרימת הלבה המשיכה. האי כונה "פרינסיפאטו די סן ברנרדינו" (Principato di San Bernardino)[4]. תצלומי לוויין מה-15 בינואר 2012 הראו שהפעילות הגעשית פסקה והותירה במקומו את האי החדש[5].

ב-28 בספטמבר 2013 החלה התפרצות געשית תת-ימית חדשה דרומית מערבית מאזור ההתפרצות ב-2011 שהתבטאה בשינוי צבע המים ובענני עשן וקיטור. מדענים העריכו כי ההתפרצות החלה בעומק של פחות מ-100 מטרים מתחת לפני הים כאשר ישנה אפשרות להתפרצות סירטסיינית חדשה[6]. הפעילות באתר החדש נמשכה לתוך אוקטובר וענני העשן הגדולים תועדו הן בתצלומי לוויין והן על ידי התושבים המקומיים. בסוף אוקטובר הופיע אי חדש נוסף מתוך הים[7].

האי החדש נקרא ג'אדיד, כאשר האי שנוצר לפניו ב-2011 נקרא שולאן (Sholan)[8].

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלילה, שיט, ותצפיות על הרי הגעש הן פעילויות פופולריות לתיירים ומבקרים. האיים עצמם אינם מיושבים[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Global Volcanism Program
  2. ^ "Volcanic Activity in the Red Sea". December 28, 2011. NASA Earth Observatory
  3. ^ "Earth's Newest Island, Burped from a Volcano, Is a Keeper". January 10, 2012. Live Science
  4. ^ "Another new island formed during underwater volcano eruption in Red Sea". November 3, 2013. The Watchers — Watching the world evolve and transform
  5. ^ "Surtseyan eruption along the coast of Yemen forms a new island - January 15 new ALI satellite image". January 17, 2012. Earthquake-Report.com
  6. ^ "Volcanic activity worldwide 29 Sep 2013: Sakurajima, Jebel Zubair, Etna". September 29, 2013. Volcano Discovery.com
  7. ^ "Jebel Zubair (Red Sea, Jemen): new island, current volcanic activity unknown". November 03, 2013. Volcano Discovery.com
  8. ^ "Red Sea Parts for 2 New Islands". May 30, 2015. SCIENTIFIC AMERICAN
  9. ^ "Diving in Al Zubair group of islands". Yementourism.com