איי טואמוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת איי טואמוטו

איי טואמוטו (בטואמוטית: Tuamotus , בצרפתית: Îles Tuamotu) הם ארכיפלג איים, הגדול מבין ששה ארכיפלגים המרכיבים את פולינזיה הצרפתית, קולקטיב מעבר לים של צרפת במרכז האוקיינוס השקט הדרומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים היו מיושבים ככל הנראה לפחות משנת 700 לספירה. המבקר האירופי הראשון באיים היה פרדיננד מגלן בשנת 1521 ובעקבותיו באו אחרים. מיסיונרים הגיעו לאיים בתחילת המאה ה-19. סוחרים הביאו מהאיים לאירופה פנינים שנשלו מהים. ב-1880 כפתה צרפת על שליט האיים המלך פומארה החמישי מטהיטי לוותר על כסאו ותבעה את האיים כטריטוריה שלה במסגרת כלל אי פולינזיה הצרפתית.

האיים זכו לפרסום ב-1947 כאשר הרפסודה קון טיקי שבנה הנורווגי תור היירדאל והפליגה מפרו שבאמריקה הדרומית והגיעה אל האי רארויה שבארכיפלג. בהמשך התפרסמו האיים בשל הניסויים הגרעיניים שערכה צרפת באיים המבודדים מורורואה ופנגטאופה שבדרומו של הארכיפלג, בין השנים 1966-‏1996.

איי טואמוטו ביחד עם איי גמבייה מהווים את מחוז טואמוטו-גמבייה, אחד מחמשת המחוזות המנהליים של פולינזיה הצרפתית. מחוז זה מחולק ל-16 נפות. איי טואמוטו השונים משתייכים לשני מחוזות בחירה במסגרת הבחירות לאספת פולינזיה הדרומית, הפרלמנט של הקולקטיב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 התגוררו באיים כ-15,300 נפש. כ-700 תושבים מתגוררים ברדיוס של 400 קילומטר מהאיים מורורואה ופנגטאופה, שבהם נערכו ניסויים גרעיניים.

רוב התושבים דוברים את השפה הטואמוטית, ומקצתם דוברים את השפה המרקיזית. גם צרפתית משמשת באיים כבכל איי פולינזיה הצרפתית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות פנינים שחורות באיים

איי טואמוטו ממוקמים במרכז שטחה של פולינזיה הצרפתית. הם משתרעים בשרשרת מצפון-מערב לדרום-מזרח על פני שטח ים השקול לשטחה של מערב אירופה. הארכיפלג כולל כ-3,100 איים, איונים ואטולים, מהם 78 איים ואטולים גדולים יחסית. שטח האיים הוא 850 קילומטר רבוע. האיים החשובים הם רנגירואה (האטול הגדול ביותר בקבוצה), אנאה, פאקארבה, האו ומאקמו.

באיי טואמוטו מצויות שמונה קבוצות איים:

  • איי האכזבה
  • איי דוכס גלוסטר
  • קבוצת המזרח הרחוק
  • קבוצת האו
  • קבוצת היקוארו
  • איי המלך ג'ורג'
  • איי פאליסר
  • איי ראפסקי

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי טואמוטו הם "איים נמוכים", שנוצרו מחול שנערם על גבי שוניות אלמוגים. האי מקטאה שבארכיפלג הוא אחד משלושת סלעי הזרחה הגדולים שבאוקיינוס השקט. אטול טאיארו הוא דוגמה נדירה לשונית אלמוגים שבה לגונה הסגורה מכל צידיה. ב-1977 הוכרז האטול כשמורה ביוספרית של אונסק"ו.

היציבות הגאולוגית של הארכיפלג היא גבוהה. לא תועדו בו שום התפרצויות וולקניות.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים האיים הוא טרופי וחם. הטמפרטורה בהם במשך רוב ימי השנה היא 26 מעלות צלזיוס. אין בהם מקורות מים כנחלים ואגמים, ועל כן המקור היחיד למי שתייה הוא אגירת מי גשם. ממוצע המשקעים השנתי באיים הוא כ-1,400 מילימטר. הגשם יורד בעצמה אחידה ברוב חודשי השנה, אך הוא מועט יותר בחודשים ספטמבר ונובמבר.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקלי קוקוס באטול טקפוטו

שוניות האלמוגים באיים הן בית למגוון של בעלי חיים מימיים. באיים יש גם 57 מינים של ציפורים (שמהם עשרה הם אנדמיים לאיים), וכן חרקים ולטאות.

הקרקע החולית באיים איננה מאפשרת קיום של צמחייה מגוונת. באיים נפוץ דקל אגוז הקוקוס, שהוא בסיס לתעשיית הקופרה באיים. במספר איים מגדלים וניל. כמו כן גדלים באיים יאם, טארו (Taro), עץ הלחם ופירות טרופיים שונים. עלי צמח הפדנאנוס (Pandanus) משמשים לקליעת גגות ומזרנים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות באיי טואמוטו מיועדת לסיפוק צורכי יושביהם. מקור ההכנסה הגדול ביותר לאיים הוא גידול פנינים שחורות וקופרה. ההכנסות מתיירות הן מעטות בהשוואה להכנסות ממנה המתקבלות בארכיפלג איי החברה השכן. תשתית תיירות קיימת באטולים רנגירואה ומאהיני לשימושם של צוללי נופש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי טואמוטו בוויקישיתוף