איך לאהוב

איך לאהוב

מידע כללי
מאת	אקטוס טרגיקוס
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	אנגלית
סוגה	פרוזה סיפורת קומיקס
הוצאה
הוצאה	אקטוס טרגיקוס
תאריך הוצאה	2007
תאריך הופעה ראשונה	2007
מספר עמודים	141
הוצאה בעברית
הוצאה	מודן הוצאה לאור
תאריך	2009
סדרה
סדרת ספרים	אקטוס טרגיקוס
ספר קודם	Dead Herring Comics
הספר הבא	תל אביב-ברלין
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	990026774330205171

איך לאהוב הוא ספר קומיקס של סיפורים קצרים מאת קבוצת אקטוס טרגיקוס, איגוד הקומיקסאים בישראל. בספר מופיעים סיפורים מאוירים מאת רותו מודן, איציק רנרט, מירה פרידמן, בתיה קולטון, ירמי פינקוס (חברי קבוצת אקטוס) והמאייר האורח דוד פולונסקי. הספר יצא בהוצאת מודן בשנת 2009, ועוצב על ידי סטודיו קובי פרנקו.

נושא

על אף שהספר הוא סיפורת ומכיל סיפורים שלא קשורים אחד לשני עלילתית, כל הסיפורים עוסקים בנושא אהבה. כל אחד מהסיפורים לקח את האהבה למקום אחר - למשל הסיפור "סיפור קיץ" מאת רותו מודן בתחילת הספר מדבר על אהבת נעורים, ועל כך שהאהבה היא חלק חשוב בהתבגרות של בן אדם. שם הספר "איך לאהוב" מרמז על האפשרויות הרבות שיש למשמעות האהבה. כל סיפור (מלבד סיפורו של דוד פולנסקי, שמספר על סוגים שונים של אהבה) מספר על סוג של אהבה - אהבה רומנטית, אהבה לבן משפחה, אהבה למקום ועוד.

עלילה

עלילת הספר מתחלקת ל-6 סיפורי קומיקס קצרים, בין 10 ל-20 עמודים. סדר הפרקים הוא: "סיפור קיץ", "L'Elixir D'Amour", "יום העצמאות", "אהבה אהבה אהבה", "מעריצה מספר אחת" ו-"08:00 - 10:00". כל סיפור נכתב ואויר על ידי חבר אחר בקבוצה, מלבד הסיפורים "סיפור קיץ" ו-"מעריצה מספר אחת" שנכתבו שניהם על ידי רותו מודן.

סיפור קיץ (רותו מודן)

בסיפור זה, הפותח את הספר, מדובר על ילדה בשם דורית שההתבגרות המינית שלה עדיין לא הסתיימה ואיבריה עדיין לא הגיעו לצורתם הבוגרת. בתחילת הסיפור היא נראית בביתה עם חברתה ושתיהן צופות בשכנתה היפהפייה של דורית, מתנשקת בלהט עם בן זוגה. הבנות נגעלות מהמחזה הרומנטי ומתנהגות באופן ילדותי. למחרת דורית ומשפחתה נוסעים לים ושכנתה שומעת את דבריהם מחלונה. היא יורדת ומבקשת לנסוע איתם לים. כשהם מגיעים לים דורית ושכנתה מציעות לצאת לטיול קצר לאורך החוף, לכיוון המקום בו ניתן "לקבל שיזוף". אמה של דורית, לאה, מסכימה והשתיים יוצאות יחד לצעדה הקצרה. בזמן ההליכה על החוף גברים מבוגרים נאספים סביב השכנה וזורקים לעברה מחמאות על תווי גופה, בעוד שהם יורדים וצוחקים על גופה הלא מבוגר של דורית, תוך קריאות גנאי לעברה כדוגמת "שטוחית". הן מתיישבות ובבירור נראה כי דורית נפגעה, אך השכנה ככל הנראה אינה שמה לב. לידם מתיישב בחור נוסף, שמנסה 'להתחיל' עם השכנה. השכנה נראית מעוניינת על אף שיש לה חבר, וכשדורית מעלה את הנושא בתום לב השכנה מגרשת אותה חזרה למשפחתה. דורית מתרוממת אך אז היא נפגעת מכדור מטקה בראשה ומתעלפת. הבחור ממהר לקחת אותה בידיו, הוא דואג לה ותומך בה ורק לאחר שהיא מתאוששת בחיק משפחתה הוא עוזב יחד עם השכנה. דורית נראית המומה מהמפגש, וככל הנראה היא התאהבה בו. בשבוע שלאחר מכן דורית נמצאת בביתה שוב עם חברתה מתחילת הסיפור, ושוב הן צופות בשכנה מתנשקת עם בן זוגה. הפעם הזאת החברה נגעלת מהנשיקה, ואילו דורית נראית מוקסמת ואומרת שבעיניה זה "חמוד". הפרשנות לסיפור היא שההתאהבות של דורית, למעשה 'פקחה את עיניה' וגרמה לה להתבגר.

L'Elixir D'Amour (דוד פולונסקי)

סיפור זה, שאויר על ידי המאייר האורח דוד פולונסקי, הוא למעשה לא לחלוטין קומיקס, מכיוון שיש רק ציור אחד בכל עמוד. העלילה מספרת על ברון זקן ששוכב עם פילגשו. הפילגש מבקשת ממנו לספר לה סיפורים על אהבה, והוא נענה בשמחה. הוא מספר לה על כך שבמסעו לפורטוגל הוא פגש את המלך, ששלט מתוך בטנה של אמו. היא כל כך אהבה אותו, שלא הייתה מוכנה להוליד אותו בשום אופן. המלך כבש ארצות רבות בזכות תחכומו יוצא הדופן, אך הוא מעולם לא ראה את הארצות הללו - המלכה האם לא הסכימה לנסוע רחוק, מחשש שמרוב טלטול דרכים היא תפיל. לאחר מכן הוא מספר על כך ששכב לישון באחו באפגניסטן וראה מחזה מדהים - במקום שהדבורים ימשכו אל הפרחים, הפרחים נמשכים אל הדבורים, שיושבות על הקרקע. אחרי כן הוא מספר על כך שבדרכו חזרה מהירח עצר לנוח אצל זוג זקנים באי פורמוזה. הזקנים חיו כל כך הרבה זמן, שכבר נמאס להם לחיות, כי כל האושר כבר לא מספק אותם. בכל לילה הם מסכימים ביניהם שהלילה הזה הם יתאבדו, אך הם מעולם לא עשו את זה, מכיוון שמלבד שמחת החיים, נלקח מהם גם הזיכרון. מדי לילה הם מחליטים להתאבד, ומדי בוקר הם שוכחים זאת. וככה הם ממשיכים וממשיכים לחיות, עד שכיום הם בני בערך 300. אחר כך הוא מספר על ביקורו בארמונו של הסולטאן התגלה לו מקרה של נרקיסיזם - הסולטאן היה מאוהב בעצמו. הוא מספר גם על כך שבזמן שהותו באפריקה גילה כי בשבט מסוים הנשים מריחות נפלא בדרך פלא, והגברים מריחים זוועה מכיוון שמעל מותניהם הם היו מתים, וביחד הריחות משלימים זה את זה. הוא מספר על שליט אסיאתי שפגש, אשר רצה לעצב את גבולות מדינתו לפי תווי גופה של אהובתו, אך התושבים שהתגוררו בחבל הארץ שנמצא ב"זרת שמאל" נאבקו חזק ולא נתנו לצבאו לכבוש אותם. בלית ברירה נאלץ השליט לכרות את זרת שמאל של אשתו, כדי שגבולות המדינה יתאימו לגופה. אחרי כן הוא מספר על כך שידידתו, יורשת העצר השוודית, התחתנה עם דובון הצעצוע שלה. לאחר שזה הפך ל'מלך' של שוודיה, אי-יכולתו לדבר אפשרה את המשא ומתן עם רוסיה, שהוביל לשלום המיוחל אשר סיים מלחמה רבת שנים. לבסוף הוא מספר לה על כך שכבר סיפר את כל הסיפורים הללו על אהבה, פעם באוזניו של מלאך המוות. המוות מתחיל לבכות אל תוך מטפחת בעודו מייבב "מעולם לא נאהבתי". לימים שמח הברון על כך ששמר את המטפחת שספגה את דמעותיו, מכיוון שהיא סם האהבה החזק ביותר בעולם - המוות הוא למעשה הגורם לאהבה.

יום העצמאות (מירה פרידמן)

הסיפור הזה מתרחש בישראל של שנת 1966, שנה לפני כיבוש ירושלים. ילדה אחת בשם נילי, שבערב יום העצמאות יצאה עם חברותיה ללילה לבן בשדה, שם הן הדליקו מדורה ושרו שירים. אחת מחברותיה, נעמי, שרה שיר שהיה אסור להשמיע ברדיו הישראלי בעקבות צנזורה. השיר דיבר על העיר פטרה, החצובה בסלע האדום, שמעבר לגבול עם ירדן. השיר לא נותן לנילי מנוח, והיא נחושה בדעתה להגיע לפטרה. בבוקר יום העצמאות היא אומרת לכולם שהיא הולכת הביתה. היא באמת נמצאת באמצע הדרך, כשלפתע היא רואה פרצה בגדר שנמצאת בין הרחוב הישראלי לרחוב הירדני. היא מודעת לסכנות שבכך, אך היא מחליטה לעבור את הגבול ולנסות להגיע לפטרה. היא חוצה את הגבול ומשוטטת זמן מה בירושלים הירדנית, כשלפתע חייל ירדני מבוגר רואה אותה מרחוק וחושב שהיא מרגלת. הוא רץ לעברה, אך מקרוב הוא שם לב שהיא ילדה - ולא רוצה לפגוע בה. היא מצידה מאמינה שהולכים לסחוט ולענות אותה כדי להוציא ממנה מידע. החייל הנחמד לוקח אותה לתחנת משטרה קרובה. נילי נחושה בדעתה לא לספר שום דבר, לא משנה מה יקרה, וכבר מדמיינת את חדר החקירות בו ייענו אותה, ואיך שהיא לא תספר להם כלום, ובארץ יקבלו אותה כגיבורת מלחמה שהצילה את מדינת ישראל - אך אז היא מגלה למזלה כי החייל הנחמד הזמין פקיד מטעם האו"ם, שלוקח אותה חזרה לצד הישראלי. אך היא נשארת עצובה, כי היא מעולם לא הגיעה לפטרה.

אהבה אהבה אהבה (איציק רנרט)

סיפר זה הוא למעשה תת-סיפורת בתוך ספר סיפורת, שכן הוא מורכב מכמה סיפורים קצרים המדברים על אהבה כוזבת בילדות. הראשון נקרא "בת הספן" ומתאר ילדה ושמה ריקי וילד ששמו לא מוזכר. הילדים היו משחקים יחד ומחליפים מסטיקים מפה לפה כאות לרומנטיות. יום אחד הוא עולה אליה הביתה כשלפתע הוא רואה את אביה, המלח, מקלח אותה. הילד והילדה, שניהם ערומים, התביישו זה מזה. הילד ציין לעצמו כי זאת הפעם הראשונה שבה הוא התבייש בעירום - סימן למשיכה. אך יום אחד לקח המלח את המשפחה והם עברו לארץ רחוקה, והילד לא ראה אותה שוב. הסיפור השני נקרא "אם הגיבור", והוא מספר על ילד שבכל בוקר, בסתר, כשאביו קם מוקדם והולך לעבוד, מגיע למיטתה של אמו הישנה ומריח אותה, ממשש אותה ושלל דימויים רומנטיים אחרים. הילד שונא את אבא שלו, שמפריע לו לאהוב את האמא, אך בעצם הוא שונא גם אותה. הסיפור השלישי נקרא "מלכת הכיתה", ומתאר ילדה מקובלת, יפה, אשר משמשת כ'מלכת הכיתה'. אחד הילדים הלא מקובלים הולך אחריה בעיוורון ומנסה להתחבר איתה, אך היא דוחה אותו שוב ושוב בעקבות המראה שלו. הסיפור הרביעי מספר על שני ילדים, מישל וג'ואל, אשר היו מאוהבים מגיל צעיר. אבל אז מישל התחיל לחשוד שמשהו לא טוב ביחסים רומנטיים עם בן אחר, ומרוב כעס ובלבול צעק על ג'ואל שהוא שונא אותו וניתק את הקשר. כך הפרק הזה בספר ממשיך לאורך 20 עמודים עם עשרות סיפורים קצרים, שכל אחד מהם אורך עמוד (בסך הכל 20 עמודים).

מעריצה מספר אחת (רותו מודן)

הסיפור השני של רותו מודן בספר, המספר על נגן רוק ישראלי בשנות ה-30 לחייו בשם שבתאי אשר לא מצליח בקריירה המוזיקלית שלו בישראל. הוא הוציא דיסק בהוצאה עצמית של המוזיקה המקורית שלו, אך הוא לא מושמע בכלל ברדיו, ונמכרו פחות ממאה עותקים שלו בארץ. שבתאי מאשים את שדרני הרדיו בכך שהאלבום שלו לא התפרסם בטענה שהם מפחדים שהוא ישבור את הבינוניות של השוק. יום אחד מגיעה הצעה מחו"ל - אישה בשם ג'קי זליגמן התקשרה אליו והזמינה אותו להופיע בעיר שפילד שבאנגליה. שבתאי מאמין כי זוהי ההזדמנות שלו לפרוץ אל הקהל הרחב וקופץ על ההזדמנות. ג'קי הציגה את עצמה כמנהלת של מרכז תרבות גדול מאוד בשפילד, ונשמעה נרגשת לגבי הגעתו של שבתאי העירה. שבתאי מתחיל לפתח ציפיות - אולי היא מכירה מפיק מוזיקלי טוב? אולי אפילו של האארקטיק מאנקיז, אשר התחילו בשפילד? כשהוא מגיע לביתה הוא מגילה כי ג'קי היא אישה מבוגרת בגיל העמידה. מסתבר לו כי ג'קי הייתה נשואה לבחור ישראלי בשם גידי, והוא השמיע לה את הדיסק שלו. היא מיד התאהבה במוזיקה של שבתאי, וגם לאחר שהתגרשה מבעלה המשיכה לשמוע את הדיסק שלו. למחרת השניים יוצאים אל ההופעה המיוחלת, אך מתברר לשבתאי כי ה"מרכז התרבותי" הגדול (שקיווה שיהיה מועדון לילה או בר) הוא למעשה מרכז יהדות שפילד. הוא נכנס ולמרבה אכזבתו במקום לראות אנשים צעירים חובבי רוק ששותים אלכוהול וצוחקים הוא גילה אולם רחב ידיים ובו כמה עשרות אנשים מבוגרים בני 70–90 ועוד כמה משפחות מרובות ילדים. ככל הנראה הקהל ציפה לאמן פחות 'רוקיסט' - שבתאי פותח את המופע בצעקה "גוד איבנינג שפילד!" (ערב טוב שפילד!). הוא מחליט להמשיך בהופעה המתוכננת למרות המרמורים בקהל ("למה הוא לא שר הבא נגילה?"), ומנגן דברים שממש לא התאימו לאווירה, בכיוון שההופעה תוכננה בראשו להתקיים במועדון, כמו שיר שכתב בלבנון על מחדלים. בסוף ההופעה הוא כועס על ג'קי ועל כך שהביאה אותו להופיע במקום המביך הזה, והיא מנחמת אותו שזה לא היה נורא כל כך, ואז הוא מבין - שג'קי היא היחידה אי פעם שתאהב את המוזיקה שלו.

08:00 - 10:00 (ירמי פינקוס)

הסיפור הזה הוא חסר מלל, עד לעמוד האחרון, בו יש רק בועת דיבור יחידה. בסיפור רואים גבר שקם בבוקר, הולך בביתו, משקה את העציצים, אוכל ארוחת בוקר, מסתכל בחלון, עובד מהמחשב, מדבר בטלפון, שומע מוזיקה. מגיעה השעה 10:00 בבוקר, והוא הולך אל חדר השינה שלו. הקורא בבית מיד חושב שהוא עומד להעיר את בת זוגו, אך אז מתברר כי הוא נשוי לגבר. הוא מעיר אותו בנשיקה, והסיפור נגמר. הקומיקס הזה למעשה מעביר ביקורת על החברה שלנו - על כך שאנחנו, הקוראים, מדמיינים בעיני רוחנו את הגבר מעיר את האישה, אך כשמתגלה גבר שוכב במיטה, הקוראים מתמלאים פליאה. הקומיקס נותן לגיטימציה לנישואים חד מיניים, ומראה כיצד אנשים הומוסקסואלים הם זהים להטרוסקסואלים. הקומיקס הוא האחרון בספר, ובכך נותן את הדרך האחרונה שמופיעה בספר שבה אפשר לבטא אהבה - הומוסקסואליות.

הוצאה

את הסיפורים הקצרים שמופיעים בספר כתבו כל אחד מחברי אקטוס בנפרד, ואז קיבצו אותם יחד לכדי ספר. הוא יצא לראשונה בהוצאת ACTUS, ששייכת לחברי הקבוצה, בשפה האנגלית, על אף שחברי הקבוצה ישראלים. כמעט כל הספרים של קבוצת אקטוס יוצאים קודם באנגלית ורק אז בעברית מהסיבה הפשוטה שהקומיקס מצליח יותר בארצות הברית ואירופה, ובישראל פחות משתלם להשקיע בעשיית קומיקס. בשנת 2007 הוציאה הקבוצה את הספר בשפה האנגלית תחת השם "How To Love" וזכתה להצלחה בחו"ל. רק אחר כך היא פנתה להוצאת הספרים הישראלית "מודן הוצאה לאור", כדי שיוציאו את הספר בישראל. חברת מודן פנו לסטודיו קובי פרנקו על מנת שיעצבו את הספר, וכך היה. את הקליגרפיה של הסיפורים "סיפור קיץ", "יום העצמאות" ו-"מעריצה מספר אחת" עיצב ישי מישורי. בשנת 2009 יצא בישראל הספר, בעל 141 עמודים, והיה להצלחה יחסית גם בארץ.

ביקורות

הספר זכה לביקורות טובות גם בישראל וגם בחו"ל. מגזין Publisher's weekly האמריקאי כתב בביקורת הספרים השבועית שלו על הספר כי "האיורים היפהפיים וסיפורי העלילה יוצרים את התרכובת המטרידה של הומור ובדידות שבזכותה נודעו אמני אקטוס". אתר האינטרנט הבריטי AbeBooks כתב על הספר כי "באוסף הסיפורים המצחיק והנוגע ללב הזה של אמני קומיקס עצמאיים מקבוצת 'אקטוס', "How to Love", בוחן כמה מהבטי האהבה היותר לא שיגרתיים." ההצלחה הבין לאומית של הקומיקס והביקוש הגדול שלו בקרב צרכני קומיקס בישראל הביאו את קבוצת אקטוס לערוך תערוכה ראשונה בישראל של קומיקס מאת הקבוצה. התערוכה התקיימה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס ב-15 בספטמבר 2009. עם ההכרזה על התערוכה הממשמשת ובאה 'צצו' ברחבי האינטרנט הישראלי ביקורות על הספר. למשל, מרב יודילוביץ' מאתר ynet הישראלי כתבה כי "כמו הספר, כך גם התערוכה מציגה היבטים שונים של אהבה, בוחנת את הצדדים הפחות מקובלים שלה ועוברת דרך נקודות מפתח שיוצרות מקבילות בין הסיפורים ונעצרים בנגיעה-נשיקה, שנאה, קנאה, חיזור, אכזבה, מגדר וסביבה". אנדרו ווילר מאתר האינטרנט המבקר ספרי קומיקס מרחבי העולם "ComicMix" כתב כי "'איך לאהוב' הוא ספר קצת יוקרתי מדי בשביל מה שהוא באמת, אבל זה מראה עד כמה רחוק הם [אקטוס] היו צריכים לנסוע כדי להגיע אלינו. זו אנתולוגיה איתנה - אף אחד מהסיפורים לא טובים להפליא, אבל אף אחד מהם לא רע".

סידור

שם הפרק	מספר עמודים	כותב ומאייר	מספר
סיפור קיץ	17	רותו מודן	1
L'Elixir D'Amour	21	דוד פולונסקי	2
יום העצמאות	21	מירה פרידמן	3
אהבה אהבה אהבה	21	איציק רנרט	4
מעריצה מספר אחת	21	רותו מודן	5
08:00 עד 10:00	19	ירמי פינקוס	6