איך לקרוא ספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

איך לקרוא ספראנגלית: How to Read a Book) הוא ספר שכתב מורטימר ג'. אדלר ויצא לאור לראשונה ב-1940. הוא כתב את הספר מחדש ביחד עם צ'ארלס ואן דורן (Charles Van Doren), והספר ראה אור במהדורה המתוקנת ב-1972.

"איך לקרוא ספר" מציע קווים מנחים לקריאה ביקורתית של ספרי מופת מכל סוג, אולם נמנע מלהמליץ על ספר כלשהו מחוץ למסורת המערבית; מהדורת 1972 בוחנת לראשונה סוגות שונות כמו שירה, היסטוריה, מדע, ספרות בדיונית.

סקירה כללית של המהדורה האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "איך לקרוא ספר" מחולק לארבעה חלקים, בכל אחד מהם מספר פרקים.

חלק 1: ממדי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק 2: השלב השלישי של הקריאה: קריאה אנליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאן אדלר מציג את שיטתו לקריאת ספרות לא-בדויה על מנת להגיע להבנתה. הוא טוען שיש לנקוט בשלוש גישות נפרדות של קריאה על מנת להוציא את המיטב מספר, אבל אין הכוונה שלצורך ביצוע שלוש רמות אלו של קריאה יש לקרוא אותו הספר שלוש פעמים, מכיוון שהקורא המנוסה יהיה מסוגל לבצע את כל השלוש במהלך קריאה בודדת של הספר. אדלר מכנה את סוגי הקריאות, "מבנית", "פרשנית" ו"ביקורתית".

השלב הראשון של הרמה השלישית של הקריאה הוא הבנת המבנה והמטרה של הספר. הוא פותח בקביעת הנושא הבסיסי וסוג הספר שנקרא, זאת על מנת לחזות טוב יותר את התכנים ולהבין את הספר מראשיתו. אדלר כותב שהקורא חייב להבחין בין הספרים המעשיים לספרים התאורטיים, כמו גם לקבוע את תחום המחקר שהספר משתמש בו. כמו כן, אדלר כותב שהקורא צריך לציין כל חלוקה שקיימת בספר ושהללו אינן מוגבלות לחלוקה לפרקים. לבסוף, על הקורא למצוא אילו בעיות מנסה המחבר לפתור.

בשלב השני של הרמה השלישית של הקריאה, מנחה אדלר את הקורא כיצד לקרוא את הספר קריאה ביקורתית. הוא טוען שכעת כשהקורא מבין את מטרותיו וטיעוניו של המחבר, הקורא הועלה לדרגת הבנה של הספר, וכעת הוא מסוגל (וחייב) לשפוט את מעלותיו ודיוקו של הספר. אדלר סבור שהדרך שבה יש לשפוט את הספר היא באמצעות בדיקת תקפות הטיעונים שלו. הקורא יכול למצוא כשלים בדרך הסקת המסקנות, הדיוק בעובדות, ביסוס ההנחות, אם כי הוא חופשי לאהוב את הספר או לא לאהוב אותו בכל מקרה.

השיטה המוצגת מכונה לעיתים שיטת מבנה-תוכנית-הערכה (Structure-Proposition-Evaluation (SPE) method), אם כי אין משתמשים במונח בספר.

חלק 3: גישות לסוגים שונים של קריאת החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר דן בקצרה בגישות לקריאת ספרות בדויה ושירה, ומציע ספרים נוספים להיעזר בהם. הוא מסביר את השיטה של קריאת ספרים גדולים – יש לקרוא את הספר שהשפיע על הסופר לפני שקוראים את עבודותיו של הסופר – ונותן מספר דוגמאות לשיטה זו.

חלק 4: המטרות העליונות של הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת קריאה (מהדורת 1972)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]