איכבוד גודווין
 | |||||
| לידה |
8 באוקטובר 1794 נורת' ברוויק, מסצ'וסטס, ארצות הברית   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 ביולי 1882 (בגיל 87) פורטסמות', ניו המפשייר, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
Proprietors Burying Ground | ||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| חתימה |
.png){kind=small} | ||||
  | |||||
איכבוד גודווין (באנגלית: Ichabod Goodwin; 8 באוקטובר 1794 – 4 ביולי 1882) היה המושל ה-27 של ניו המפשייר מ-1859 עד 1861.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גודווין נולד ב-8 באוקטובר 1794 בקהילת ברוויק, מסצ'וסטס (שידועה היום בשם נורת' ברוויק, מיין). הוא הפך לסוחר בפורטסמות', ניו המפשייר שעבד בבית הספירה של סמואל לורד, הפך להיות אדון ובעל חלק של כמה ספינות, ובסופו של דבר לבעלים של שתי מסילות ברזל, שני בנקים ומפעל טקסטיל.[1] בשנת 1827 נישא לשרה פרקר רייס. בתם סוזן נישאה לאדמירל ג'ורג' דיואי.
גודווין נבחר לנציג המדינה, כאשר התמודד כוויגי, בשנים 1838, 1843, 1844, 1850, 1854 ו-1856. ב-1856 הוא התמודד, והפסיד, כמועמד הוויגי האחרון לתפקיד מושל ניו המפשייר. הוא החליף מפלגה, הפך לרפובליקני, וניצח בבחירות למושל המדינה ב-1859, ושוב ב-1860. הוא היה ציר כללי מניו המפשייר לכנסים הלאומיים שבהם הנרי קליי, זאכרי טיילור ווינפילד סקוט אשר היו מועמדים על ידי הוויגים לנשיאות, שימשו כסגן הנשיא של שני הגופים הראשונים.[2]
במהלך כהונתו, בית המחוקקים בניו המפשייר ביטל את בתי המשפט של תביעות נפוצות, והעביר את חובותיהם לבית המשפט העליון של המדינה. גודווין תמך בהחלטת חקיקה המתנגדת להרחבת העבדות, ובפעולה נגד מהגרים שמטרתה להגדיר את סמכויות בתי המשפט של המשטרה לדכא "אי-מתינות". הוא גם תמך במאמצים להסדיר את מסילות הברזל.
האינטרסים העסקיים של גודווין היו קשורים מאוד בחומרי גלם, כגון כותנה, שיוצרו על ידי עבדים במדינות הדרום ובמקומות אחרים.[3]
במאי 1861, עם תחילת מלחמת האזרחים, הגיב גודווין לקריאות הראשונות לחיילים על ידי הלוואות כנגד שמו שלו כדי לצייד שני רגימנטים. בית המחוקקים אישר את פעולתו של המושל כאשר הם התכנסו למושב בחודש שלאחר מכן.
הוא מת בפורטסמות' ב-4 ביולי 1882.[4]
עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1888 הוקדשה בפארק חדש אנדרטה מאבץ לחיילים ולמלחים בניו המפשייר ששירתו במלחמת האזרחים.[5] הפארק נקרא פארק גודווין לכבוד שירותו של גודווין במהלך המלחמה.[5] הפארק והפסל היו ממוקמים מול אחוזת משפחת גודווין ברחוב איזלינגטון.[5]
בשנת 1963 הועברה אחוזת גודווין, שעמדה בפני הריסה, מרחוב Islington ל-Strawbery Banke לשימור.[6] בשנת 1970 הועבר הבית רשמית לסטרוברי בנקה על ידי מדינת ניו המפשייר.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איכבוד גודווין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Penrose, Charles (1956). Ichabod Goodwin (1794–1882). Newcomen Society in North America. נבדק ב-27 באפריל 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Badger Clarke, John (1882). Sketches of successful New Hampshire Men. J.B. Clarke. נבדק ב-27 באפריל 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Sammons, Mark J.; Cunningham, Valerie (2004). Black Portsmouth: Three Centuries of African-American Heritage. Durham, New Hampshire: University of New Hampshire Press. pp. 128. ISBN 9781584652892. LCCN 2004007172. OCLC 845682328. אורכב מ-המקור ב-2016-08-10. נבדק ב-2009-07-27.
- ^ Johnson, Rossiter; Brown, John Howard, eds. (1906). The Twentieth Century Biographical Dictionary of Notable Americans. Vol. IV. Boston: American Biographical Society. נבדק ב-2022-03-29 – via Internet Archive.
- ^ 1 2 3 Robinson, J. Dennis (1999). "Our Monuments: Soldiers and Sailors, Portsmouth NH". Seacoast NH. נבדק ב-31 במאי 2017.
Dedication of the Sailors and Soldiers Monument on July 4, 1888 was marked by pomp, parades and oration at the new Goodwin Park area. The new park was named for Ichabod Goodwin of Portsmouth, New Hampshire governor during the Civil War. It was located across from his family mansion on Islington Street.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Goodwin Mansion". Strawbery Banke Museum. Strawbery Banke Museum. נבדק ב-2022-03-29.