לדלג לתוכן

אילה זקס-אברמוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילה זקס-אברמוב
אילה זקס-אברמוב
אילה זקס-אברמוב
לידה 1912
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 2011 (בגיל 99 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Samuel Zacks עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַיָּלָה זקס-אברמוב, או בשמה המלא אילה בן-טובים-פלג-זקס-אברמוב (27 בדצמבר 191230 באוגוסט 2011), הייתה אספנית אמנות ישראלית ילידת ירושלים. התאלמנה שלוש פעמים, והייתה נשואה לשמואל יעקב זקס (סם זקס), אספן אמנות קנדי ציוני, ולחבר הכנסת שניאור זלמן אברמוב. בשל פעילותה בתחום האספנות הושוותה זקס לפגי גוגנהיים, שעל שמה קרוי מוזיאון גוגנהיים בוונציה.[1]

אילה זקס-אברמוב נולדה בירושלים. את שנות לימודיה המאוחרות עשתה בלונדון ובפריז, שם גם פגשה את בעלה הראשון, מוריס פלג, והם נישאו בשנת 1938.

בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרפה אברמוב למחתרת הצרפתית, לאחר שפלג התגייס לצבא צרפת ונהרג במהלך פעילות צבאית.

בשנת 1947 נישאה אברמוב לשמואל זקס, כלכלן קנדי ציוני ואספן אמנות, שאותו פגשה בזמן שהותה בשווייץ. לאחר נישואיהם החלו השניים לאסוף אמנות מהמאה ה-19 והמאה ה-20, בעיקר של אמנים צרפתים, קנדים וישראלים כדוגמת גוגן, רודן, פיקאסו, אנרי מאטיס, קנדינסקי ושאגאל. כן רכשה מיצירותיהם של האמנים הישראלים מרסל ינקו, מרדכי ארדון, ראובן רובין ואנה טיכו, ואמנים שבזמן שרכשה את עבודותיהם היו בראשית דרכם, כמו עופר ללוש, יגאל תומרקין ויוסף זריצקי.

את ביתם בשדרות קק"ל בתל אביב (היום שדרות בן-גוריון) תכנן האדריכל דב כרמי בשנות החמישים בסגנון מודרניסטי.

בשנת 1970 נפטר זקס. אברמוב חזרה לישראל בשנת 1976 ונישאה לשניאור זלמן אברמוב, שהיה עורך דין בינלאומי וחבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 1959–1977. בני הזוג היו פטרוני אמנות ואברמוב המשיכה לסייע לעולם האמנות גם לאחר מותו בשנת 1997.

בחודש אוקטובר 1988 הוזמנה להצטרף לפמליית הנשיא חיים הרצוג בביקור הממלכתי בצרפת[2].

ב-1989 קיבלה את תואר "יקיר בצלאל" מבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.[3]

ב-1992 תרמה זקס את הבית בשדרות בן-גוריון לאוניברסיטה הפתוחה.

במהלך השנים תמכה אברמוב במוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל והייתה לה יד בצמיחתם. בשני המוזיאונים ישנם אולמות הקרויים על שמה. היא ציינה אותם בצוואתה, והחליטה כי אוספיה יחולקו ביניהם.

יוסף זריצקי צייר דיוקן פיגורטיבי מפורסם של אברמוב.

בשנת 1994 הוקם בניין גנזך ויצמן ביד חיים ויצמן בתרומתה של אברמוב לזכר בעלה המנוח שמואל יעקב זקס.

יצירות אמנות רבות נתרמו או הושאלו למוזיאונים בישראל, צרפת, וקנדה, ביניהם מלך הרועים של יצחק דנציגר ודיוקן אשת האמן של יוסף זריצקי.

אביה שמואל בן-טובים היה איש עסקים ובעל בתי מרקחת בירושלים ובמצרים. אמה רשל לבית ברמן הייתה בת למשפחה בעלת המאפיה המפורסמת בירושלים. סבה, העסקן יצחק אייזיק בן טובים, עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1890, כאשר מונה להיות חבר הנהלת המשרד הראשון של חובבי ציון ביפו. דודיה הם העיתונאי והמורה זלמן בן-טובים ומנהל בנק אפ"ק ברוך בן-טובים. נכדו של ברוך, שמואל בן-טובים נולד כ- 10 ימים לאחר פטירת אביה ונושא את שמו.

אחיינה, בן אחותה הבכורה רחל, הוא הפסל גדעון גרץ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילה זקס-אברמוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Canada's Peggy Guggenheim Ayala Zacks-Abramov Dies (באנגלית).
  2. ^ הנשיא חיים הרצוג, לשכת הנשיא הרצוג - תכתובות עם אילה וזלמן אמרמוב, באתר ארכיון המדינה, ‏2 בנובמבר 1988
  3. ^ בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, יקיר בצלאל, באתר בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים