אילונה וינצה-קראוס
 | |
| לידה |
14 בדצמבר 1902 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1998 (בגיל 95) תל אביב-יפו, ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 17 באוגוסט 1998 |
| הושפעה על ידי |
בלה בארטוק |
| בן זוג | לסלו וינצה |
  | |
אילונה וינצה-קראוס (בהונגרית: Ilona Vincze-Kraus; 14 בדצמבר 1902 – 17 באוגוסט 1998) הייתה פסנתרנית ומורה ישראלית נודעת לפסנתר.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילונה קראוס נולדה לאיזידור אדוארד וקרולינה (לינה) לבית לבקוביץ בבודפשט בירת הונגריה. שם למדה נגינה בפסנתר באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בין מוריה היו המלחין בלה בארטוק והכנר ינה הובאי. בשנת 1923 זכתה בפרס ליסט ויצאה למסעות רסיטלים ברחבי אירופה, משנת 1927 במסגרת השלישייה ההונגרית (Magyar Trio) שהקימה עם הכנרת אליז מולנר והצ'לן לסלו וינצה (1904–1990), לו נישאה בשנת 1930.
בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל עם בעלה, ועם בנם. השניים המשיכו את פעילותם המוזיקלית במסגרת התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שהוקמה בסוף 1936 ובתזמורת הסימפונית ירושלים. בשנת 1945 הצטרפו אילונה ולסלו וינצה לחבורת מוזיקאים תל אביביים, ביניהם הכנרים לורנד פניבש ואליס פניבש-רוזנברג, אחותו, הוויולן עדן פרטוש והמלחין בוסקוביץ' להקמת אקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין תלמידיה היו ברוך ארנון, אריה ורדי,דני גוטפריד, נעה בלאס, יוכבד קפלינסקי, רפי קדישזון, נעמי שמר, וחנה אייגנר (בראון). כמו כן העבירה סדנאות למורי נגינה בארצות הברית. בשנת 1972 מונתה לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1973 זכתה בפרס הרצל מטעם "התאחדות יוצאי הונגריה בישראל". בנוסף זכתה בדיפלומות "הזהב", "היהלום" ו"הברזל" של האקדמיה המלכותית בבודפשט (1974, 1985, 1989).
אילונה וינצה-קראוס הלכה לעולמה בישראל בשנת 1998.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילונה וינצה-קראוס, באתר "Orpheus Trust"
- יובל שקד, לאסלוֹ וינצֶה ואילונה וינצֶה-קראוס, ביוגרפיה, באתר המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית
אילונה וינצה-קראוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
