איליה צאנוב
 | |||||
| לידה |
27 ביולי 1835 וידין,  האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1901 (בגיל 65) סופיה,  נסיכות בולגריה | ||||
| מדינה |
נסיכות בולגריה | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי של סופיה  | ||||
| |||||
  | |||||
איליה חאג'יטומאקב צאנוב (בבולגרית: Илия Хаджитомакев Цанов; 27 ביולי 1835, וידין, האימפריה העות'מאנית – 27 במרץ 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה משפטן, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין השנים 1894–1896 כיהן כשר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה.[1]
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איליה צאנוב נולד בווידין. רכש השכלה תיכונית בסבישטוב ובהמשך הועסק כפקיד ממשל במנגנון העות'מאני. מ-1968 הועסק כעורך דין בבבית המשפט המסחרי בסופיה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), השתלב במנגנון הממשל הזמני בבולגריה של האימפריה הרוסית. בהמשך, נמנה עם מייסדי ומנהיגי המפלגה הליברלית של בולגריה. כיהן כחבר האספה הלאומית הבולגרית הראשונה. בין השנים 1883–1884 כיהן כנציג דיפלומטי לאימפריה העות'מאנית. בין 1884–1886 כיהן כשר החוץ והדתות בממשלתו של פטקו קרבלוב.[2]
בתפקידו כשר החוץ והדתות, נקלע צאנוב לראשיתו של המאבק בקהילה היהודית בין צעירי הקהילה לדור הוותיק (נוטאבלים). צעירי הקהילה דרשו לפטר את הרב הראשי הראשון גבריאל אלמושנינו ולמנות רב צעיר ומשכיל מקהילות מרכז אירופה. צאנוב דחה בתקיפות את הבקשה למנות רב זר מחוץ לבולגריה, ואף איים על הפונים וציין שאם הדרישה תישאר על כנה תפסיק ממשלת בולגריה לשלם את משכורתו של הרב הראשי.[3]
איליה צאנוב הלך לעולמו בסופיה ב-1901.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שרי החוץ של בולגריה, באתר משרד החוץ של בולגריה (בבולגרית).
- ^ איליה צאנוב - ביוגרפיה, באתר /www.vidin-online.com (בבולגרית).
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 70-68.
| הקודם: מרקו בלבנוב |
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה 11 ביולי 1884 – 21 באוגוסט 1886 |
הבא: חריסטו סטויאנוב |