לדלג לתוכן

אילן גדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן גדרון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בפברואר 1953
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 19 באוקטובר 1973 (בגיל 20)
סיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה סגן  סגן
אוגוסט 197119 באוקטובר 1973
(כשנתיים וחודשיים)
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן גדרון (י"ט בשבט ה'תשי"ג, 4 בפברואר 1953כ"ג בתשרי ה'תשל"ד, 19 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור המופת לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים.

גדרון נולד בתל אביב לתמר ולמשה גדרון, שהיה אלוף בצה"ל וראש אגף כוח אדם. הוא נכדו של דב הוז, שהיה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל. הוא גדל בנווה ים ובבאר שבע, עד שכשהיה בן שבע השתקעה משפחתו ברמת השרון, שם סיים את לימודיו בתיכון השרון.

הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1971 והחל קורס טיס. הוא לא סיים אותו, ומשכך הצטרף לחיל השריון. הוא עבר קורס מפקדי טנקים, קורס קציני אג"ם וקורס קציני שריון. עם הסמכתו לקצין שריון, ביוני 1972, מונה למפקד מחלקת טנקים.

במלחמת יום הכיפורים לחם גדרון בחזית המצרית. הוא לחם באזור תעלת סואץ ונהרג ב-19 באוקטובר 1973, ימים ספורים לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. לאחר נפילתו עוטר בעיטור המופת על מספר מעשי גבורה שגילה במהלך המלחמה: ב-6 באוקטובר בקרב על מעוז "מילאנו"[1], כאשר נפצע בלחימה אך סירב להתפנות, המשיך להילחם גם לאחר שהטנק שלו נפגע וחילץ את צוותו; ב-8 באוקטובר, כשנופף בטלית וכך הציל אותו ואת חייליו לאחר שטנקים של צה"ל זיהו אותם בטעות כאויב; וב-19 באוקטובר, אז נפל במלחמה.

הוא נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אילן כפיר, ‏מהמוצדקים שבפסטיבלים, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2003
  2. אילן גדרון באתר GRAVEZ