אילן גרין
![]() | |
| אילן גרין | |
| לידה | 1963 (בן 63 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
|
| תקופת פעילות | מ-1983 |
| סוגה | רוק, פסקולים למחול ותיאטרון. |
| חברת תקליטים |
LA4 נענע דיסק הד ארצי |
|
www | |
אילן גרין (ידוע גם כ"גרין"; נולד ב-1963) הוא מוזיקאי ישראלי, ממקימי להקת נקמת הטרקטור עמה ניגן בין השנים 1989–2004 ועימה היה שותף ל-7 אלבומים, מעצב גרפי, מעצב אתרים, אומן סאונד, בונה כלי נגינה ומרצה.
גרין מלחין ומשתתף בהצגות, מופעי מחול, מיצגים ועוד (בין השאר עם להקת מחול "בת-שבע", תמר רבן, פסטיבל עכו, הזירה הבין-תחומית, קבוצת תיאטרון רות קנר ועוד).
הוא מייסד ומנהל את "המחלקה למוזיקה חדשה" בבית הספר לאמנות מוסררה, ירושלים (2003).
גרין מרצה במגוון מקצועות מוזיקליים: אמנות הסאונד, בניית כלי נגינה, הדרכת הרכבים, סינתזה, הנחיית פרויקט גמר ועוד.
מנהל מוזיקלי פסטיבל מוסררה מיקס.
גרין היה שותף במספר הרכבים:
- דורלקס סדלקס ובדיסק דום (1993–1997).
- "קרכצ", הרכב העוסק ברעש, צלילים אלקטרוניים ואקוסטיים חיים (1999–2009).
- "גרין", בה כתב, הלחין ושר את כל השירים (2011–2013).
- "קולות הלוויים" – פרויקט במסגרתו בנה ועיצב מחדש כלי נגינה מתקופת בית המקדש (2008).
מעצב גרפי (בעיקר בתעשיית המוזיקה: אביב גפן, טיפקס, ירמי קפלן, כנסיית השכל, משינה ועוד)
בשנת 2013 הקים עם חברים לדרך את "עמותת מוזה" (המוזיקאים העצמאים) ששמה לה למטרה לאגד את המוזיקאים העצמאים בישראל, לייצגם ולהיאבק למען שמירה על זכויותיהם.
בשנת 2014 כתב מוזיקה להצגה "אמסטרדם בלוג" בפסטיבל עכו ומוזיקה למחול "סוד האינסוף של נועה".
בשנת 2016 יזם ואצר את פסטיבל "אינסטרומנטה" לבוני כלי נגינה במוזיאון יפו.
בשנת 2020 הוציא סינגל בשם "ביל גייטס".
פעילות למען סיום מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 ביולי 2025 נשא גרין נאום בהפגנה בה קרא לסיום המלחמה בעסקה ולהחזרת כל החטופים.[1][2] למוחרת, בריאיון לחדשות 12, מתח גרין, אב לשני לוחמים שאחד מהם נפצע קשה במלחמה, ביקורת חריפה על המשך המלחמה. הוא טען כי הנמקת המלחמה בצורך להכריע את חמאס אינה מבוססת, וכי השחיקה המבצעית והנפשית של הכוחות מזיקה ליעילות הצבאית. לדבריו, הממשלה טירפדה שתי עסקאות אפשריות לשחרור חטופים – האחת בנובמבר 2023 והאחרת בינואר 2025. הוא טען כי מטרות המלחמה הנוכחיות לא אושרו בהליך קבינט פורמלי ונקבעות בפועל בידי פוליטיקאים שאינם עוברים את אחוז החסימה. הוא קרא לציבור הישראלי לקיים מחאה ציבורית נרחבת ולהשבית את המשק במטרה להביא לסיום המלחמה.[3]
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2009 "מפת סאונד אחוזת בית", תערוכה קבוצתית, ביאנלה לאמנות ART_TLV 2009, תל אביב. אוצרים: מעיין שלף ומיכאל גדליוביץ'.
- 2010 "מפת סאונד פתח-תקווה", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה. אוצרת: דרורית גור אריה.
- 2011 "על פי מקורות זרים", תערוכה קבוצתית, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. אוצר: גלעד מלצר.
- 2013 Ars Electronica, "Ars Campus IL", לינץ. תערוכה קבוצתית, אוצרות: יעל אילת ולילך שטיאט.
- 2014 "צינור השמע", תערוכה קבוצתית, הגלריה החדשה במוסררה, ירושלים. אוצר: יוני ניב.
- 2017 "SOUND", תערוכה קבוצתית, מוזיאון העיצוב חולון. אוצרות: לילך שטיאט וענת ספרן.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עם נקמת הטרקטור:
- 1990 – נקמת הטרקטור
- 1991 – קיר
- 1992 – זכות הצעקה
- 1995 – ארונות מטבח
- 1996 – מטבח אקוסטי
- 1999 – טעות של הירח
- 2002 – לאן הולכים פתאום כולם
- סולו:
- 1996 – "לאן נעלם החושך כשמדליקים את האור"
- 2004 – "תקליט קטן"
- 2009 – "קולות הלוויים"
- 2012 – "כנסו כנסו"
- 2022 – 13
- אחר:
- 1996 – דום, עם דורלקס סדלקס
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרין נשוי לקים ואב לבת ושני בנים תאומים המשרתים כלוחמים בצה"ל. בנו ס', מפקד טנק, נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל, במהלך תקרית שהתרחשה בחאן יונס.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אילן גרין
אילן גרין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אילן גרין, באתר בנדקמפ- אילן גרין ביוטיוב
- נדב מנוחין, גרין חוזר: "לא מתגעגע לנקמת הטרקטור", באתר וואלה, 23 בדצמבר 2011
- איילת קליין כהן, נקמת הטרקטור בתעשייה: גרין למען המוזיקה, באתר nrg, 19 במרץ 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ליהיא גורדון, מפקד הטנק שנפצע קשה פקח את עיניו, אביו האשים בהפגנה: "מקריבים ילדים בשם פוליטיקה בזויה", באתר ynet, 24 ביולי 2025
- ^
פוסט של משה רדמן אבוטבול ברשת החברתית אינסטגרם
- ^
ציוץ של נאווה רוזוליו ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ^ אור הדר, מפקד טנק פצוע קשה, אביו: "כסף הולך לרבנים, חיילים ללא אמצעי זיהוי מטענים", באתר ynet, 9 ביולי 2025
