אילן וולקוב
| לידה |
8 בספטמבר 1976 (בן 49) תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| השכלה | |
| שפה מועדפת | עברית, אנגלית |
| כלי נגינה | כינור, פסנתר |
| שיתופי פעולה בולטים | אנסמבל המאה ה-21 |
| בת זוג |
מאיה דוניץ |
אילן וולקוב (נולד ב-8 בספטמבר 1976) הוא מנצח ישראלי. שימש כמנהל אמנותי של אנסמבל המאה ה-21 לצידו של דן יוהס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילן וולקוב נולד בתל אביב ב-1976. אביו, אלכסנדר וולקוב, היה פסנתרן קונצרטים וחבר האקדמיה למוזיקה.[1] אימו, שולמית וולקוב היא חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופרופסור מן המניין בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב[2].
וולקוב התחיל לנגן בכינור ובפסנתר בגיל שש, ואת הכשרתו הראשונית כמנצח קיבל מהמנצח מנדי רודן באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.
בגיל 19 מונה כמנצח צעיר בתזמורת הקאמרית "Northern Sinfonia" באנגליה, ולאחר מכן כמנצח הראשי של "Young Sinfonia", תזמורת הנוער של ה-Northern Sinfonia[3]. בשנת 1997 מונה למנצח ראשי של תזמורת הנוער הפילהרמונית של לונדון. בשנת 1999 מונה על ידי סייג'י אוזאווה, המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון, כעוזר מנצח בתזמורת זו[4].
בינואר 2003 מונה למנצח ראשי של התזמורת הסימפונית הסקוטית של ה-BBC, לאחר שכבר ניצח עליה שנים ספורות לפני כן. במינוי זה היה וולקוב לצעיר המנצחים שמונו אי פעם כמנצח ראשי של תזמורת זו. בשנת 2004 נבחר על ידי החברה הפילהרמונית המלכותית כמוזיקאי השנה, כהוקרה על פועלו במסגרת התזמורת הסימפונית הסקוטית של ה-BBC. בספטמבר 2009 סיים שתי קדנציות בתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת, ומונה כמנצח אורח ראשי לתקופה של שלוש שנים נוספות[5].
במהלך הקריירה התמחה וולקוב בניצוח והקלטת יצירות אשר לא הוקלטו זה מכבר, או שלא הוקלטו מעולם, של מלחינים אשר נשכחו או לא זכו להכרה מספקת. הוא העיד על עצמו כנמשך במיוחד ליצירות שנכתבו "בין 1909 לשנות ה-20 של המאה הקודמת"[6]. הוא הקליט מספר אלבומים בלייבל "היפריון" (Hyperion)[7][8]. בשנים 2011–2014 היה המנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של איסלנד.
וולקוב הוא מיוזמי מועדון ההופעות "לבונטין 7" ומופקד במסגרת זו על הזמנתם של מוזיקאים מחו"ל להופעות בישראל[9][10].
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בספטמבר 2025, בסיום קונצרט ברויאל אלברט הול בלונדון, קרא לסיום מלחמת חרבות ברזל ולשחרור החטופים[11]. באותו היום צוטט בעיתון הטיימס כי בשל המלחמה לא יעבוד עוד כמנצח בישראל. ב-19 בספטמבר נעצר לפחות משעה על ידי משטרת ישראל, יחד עם מפגינים נוספים שהפגינו נגד המלחמה ליד גדר המערכת סמוך לקיבוץ נירים, ושוחרר כעבור זמן קצר. בזמן מעצרו תועד כשהוא אומר: "חייבים לעצור את רצח העם עכשיו. זה הורס את החיים של כולם, תעצרו את זה".[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוולקוב ובת זוגו, המוזיקאית מאיה דוניץ, נולדו שתי בנות. לו בן נוסף מבת זוגו הנוכחית [13][14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילן וולקוב, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
אילן וולקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אילן וולקוב, באתר Discogs (באנגלית)
אילן וולקוב, באתר Songkick (באנגלית)- אילן וולקוב, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- יעקב בר-און, המנצח אילן וולקוב בריאיון על סדרת הקונצרטים החדשה של הפילהרמונית, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2022
- בתיה פלדמן, אוחז את המקל בשני קצותיו, באתר גלובס, 16 בינואר 2000
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ זרקור, לזכר אלכס וולקוב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
- ↑ Kenneth Walton (2003-01-27). "Taking the baton". The Scotsman.
- ↑ Dan Bye (2003-01-26). "Young conductor strives to bridge classical divide". The Times.
- ↑ Jessica Duchen (2004-11-08). "The young and the restless". The Independent.
- ↑ Michael Tumelty (2008-12-10). "Working with perfect harmony". The Herald.
- ↑ Charlotte Higgins (2004-02-10). "Be very afraid". The Guardian.
- ↑ Andrew Clements (2006-12-01). "Roslavets: Chamber Symphony; In the Hours of the New Moon". The Guardian.
- ↑ Andrew Clements (2008-08-29). "Classical review: Britten, Piano Concerto; Young Apollo; Diversions, Osborne/BBCSSO/Volkov". The Guardian.
- ↑ David Kaufman (2007-11-04). "Instant weekend ... Tel Aviv". The Observer.
- ↑ אורי זר אביב, לבונטין 7 חוגג עשור וממצב עצמו כאחד המקומות החשובים בתל אביב, באתר "Time Out ישראל", 21 ביולי 2016
- ↑
שי רינגל, המנצח אילן וולקוב קרא למדינות העולם: עשו הכל כדי לעצור את המלחמה בעזה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2025 - ↑
בר פלג, המשטרה פינתה בשנית את מאהל משפחות החטופים ליד מעון רה"מ, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2025 - ↑ Tim Cornwell, "Top conductor to leave Scottish Symphony Orchestra" The Scotsman, 2007-09-18.
- ↑ Matthew Westphal (2007-10-01). "Homecoming: Donald Runnicles to Succeed Ilan Volkov at BBC Scottish Symphony Orchestra". Playbill Arts.
