אילן זייגר-זוהר
 | |||||
| לידה | 18 ביולי 1939 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 19 בפברואר 2017 (בגיל 77) | ||||
| עמדה | פאוור פורוורד | ||||
| גובה | 1.94 מטרים | ||||
| מספר | 15 | ||||
| קבוצות כשחקן | |||||
|
1957–1966 1967–1970 |
הפועל תל אביב הפועל אפיקים/אשדות יעקב (מאמן/שחקן) | ||||
| הישגים כשחקן | |||||
| |||||
| קבוצות כמאמן | |||||
| 1979 | הפועל עפולה | ||||
אילן זייגר-זוהר (18 ביולי 1939 - 19 בפברואר 2017) היה כדורסלן ישראלי בגובה 1.94 מטרים ששיחק בעמדת הפאוור פורווד. זייגר-זוהר שיחק במשך שמונה עונות ברציפות בקבוצת הפועל תל אביב, בה היה שותף לזכיית הקבוצה בארבע אליפויות ובגביע המדינה אחד. כן שיחק בנבחרת ישראל. לאחר פרישתו, ריצה עונש מאסר בארצות הברית ובישראל בגין סחר בסמים.
קריירת כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זייגר-זוהר נולד בתל אביב. בילדותו למד בבית הספר תחכמוני, שם נאסר עליו לעסוק פעילות גופנית עקב בעיה שהתגלתה בליבו.[1] אולם זייגר-זוהר התעלם מהאזהרות, ובגיל 13 החל לשחק בקבוצת הילדים של הפועל תל אביב, שם שיתף פעולה עם אריק איינשטיין.[2] זייגר-זוהר התבלט כבעל כושר גופני גבוה, בזריזותו וביכולת השמירה שלו. בהמשך התגייס לנח"ל.[3]
הפועל תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד במהלך שירותו בצה"ל, בעונת 1957/1958, כשהיה בן 18 הצטרף זייגר-זוהר לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב, אשר שחקניה המרכזיים היו משה בארי ועזרי לובושיץ. בעונתו הראשונה, רשם זייגר-זוהר 16 הופעות, בהן קלע בממוצע של 1.6 נקודות למשחק. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השני אחרי האלופה מכבי תל אביב. גם בעונה הבאה, 1958/1959, נמשך סטטוס הקוו בצמרת הכדורסל הישראלי, כאשר הפועל סיימה כסגנית של מכבי. בעונה זו, המשיך זייגר-זוהר הצעיר לתפקד כשחקן רוטציה בקבוצה, ואף שיפר את ממוצעו ל-7.7 נקודות למשחק.
עונת 1959/1960 הייתה עונת האליפות ההיסטורית של הפועל תל אביב, כאשר הקבוצה זכתה באליפות עם יתרון של שתי נקודות על סגניתה מכבי תל אביב.[4] זייגר-זוהר קלע בממוצע של 7.4 נקודות למשחק. בהמשך סיפר זייגר-זוהר, כי במהלך שירותו הצבאי, והיות ששירת בדרום הארץ, התקשה להגיע לאימוני הפועל תל אביב, ורק עם שחרורו הפך לשחקן בולט בקבוצה.[3]
בעונה הבאה, קלע זייגר-זוהר בממוצע של 9.9 נקודות ב-19 משחקים, והיה שותף לאליפות שנייה ברציפות של הפועל תל אביב, בזכות הפרש סלים טוב יותר מזה של סגניתה מכבי. זכור באותה עונה במיוחד הצטיינותו במשחק נגד פנאתנייקוס בסיבוב המוקדם של גביע אירופה לאלופות בכדורסל, כאשר קלע 19 נקודות.[5] ב-6 במאי 1961 קלע זייגר-זוהר 6 נקודות בניצחון "נבחרת הפועל", על נבחרת הפיליפינים.[6] כן באותה שנה זכה זייגר-זוהר עם נבחרת ישראל למכביה בכדורסל במדליית כסף במכביה השישית.[7]
בעונת 1961/1962 אחרי שתי אליפויות רצופות, כשלה הפועל בהגנה על התואר, וסיימה במקום השלישי בלבד, אחרי מכבי תל אביב והפועל חיפה. במהלך העונה שמר זייגר-זוהר על ממוצע הנקודות עם 9.9 נקודות למשחק ב-20 משחקים. עם זאת, בעונה זו רשמה הפועל היסטוריה כאשר זכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה, אחרי ניצחון על מכבי תל אביב.[8]
בשנת 1962 צורף אילן זייגר-זוהר לנבחרת ישראל, תחת המאמן יהושע רוזין, כמחליף לעמי שלף שנפצע.[2] באותה שנה השתתף בטורניר בין-לאומי באיסטנבול. ג'ורג' דוידסון, מאמן אמריקאי ממכללת לאפאייט, אשר עבד בנבחרת לצידו של רוזין, הציע לזייגר-זוהר מלגה מלאה ללימוד במכללה, ולהצטרף לנבחרת הכדורסל שלה, אולם זייגר-זוהר שהיה אז נשוי ואב לילדה קטנה - סרב. בחלוף השנים התחרט זייגר-זוהר שוויתר על ההצעה, וסיפר שלהערכתו, אם היה לוקח אותה - היה מגיע כשחקן הישראלי הראשון ל-NBA.[9]
בשתי העונות הבאות 1962/1963 ו-1963/1964 לא זכתה הפועל תל אביב בתארים, אולם זייגר-זוהר הפך לשחקן בכיר בקבוצה, כאשר קלע 201 נקודות ו-311 נקודות (מלך הסלים של הקבוצה באותה עונה), בהתאמה. בשנת 1963 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה באותה השנה. בשנת 1964 לקח חלק בנבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לאולימפיאדת טוקיו (אשר נערך בז'נבה), במהלכו קלע 75 נקודות.[10]
בעונת 1964/1965 צירפה הפועל תל אביב לשורותיה שני שחקנים חדשים - דוד קמינסקי ועמי שלף - יחד איתם, היה שותף זייגר-זוהר לאליפות השלישית בתולדותיה של הפועל, כאשר הקבוצה רושמה את העונה היחידה בתולדותיה ללא הפסד. זייגר-זוהר סיים את העונה עם ממוצע של 10.9 נקודות למשחק. מאותה עונה זכורים במיוחד שניים ממשחקיו: האחד בניצחון על מכבי תל אביב שבו קלע 16 נקודות, והשני ב"משחק העונה" מול הפועל חיפה, שבו הוביל את קלעי הקבוצה עם 22 נקודות.[11]
בשנת 1965 השתתף זייגר-זוהר במשחקי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל, שסיימה במקום השישי. במהלך הטורניר, קיבל זייגר-זוהר את ההצעה הראשונה של שחקן ישראלי לחוזה אירופי, בקבוצת ראסינג הבלגית. הוא נסע לבריסל, התאמן עם הקבוצה חודשיים, אולם כל פניותיו לקבלת השחרור מהפועל תל אביב נענו בשלילה. באותו זמן נולד בנו בישראל, וזייגר-זוהר שלא השתלב בבלגיה, חזר לישראל להפועל תל אביב בתמורה לשחרורו בסוף העונה.[3]
בעונת 1965/1966 היה שותף לזכייתה של הפועל תל אביב באליפות השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה. זכורה במיוחד הצטיינותו בניצחון בדרבי שהיה שווה אליפות בדיעבד, עם 20 נקודות.[11] במהלך עונתו האחרונה בהפועל תל אביב קלע בממוצע של 11.8 נקודות למשחק. בסיום העונה עזב את הפועל תל אביב. בשנת 1966 היה שותף לזכיית נבחרת ישראל במדליית זהב במשחקי אסיה.
הפועל אשדות-אפיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שעזב את הפועל תל אביב, קיבל זייגר-זוהר הצעה מקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן להצטרף לקבוצת הכדורסל של הקיבוץ - הפועל אפיקים, שהייתה אז בליגה השנייה. זייגר-זוהר עבר עם משפחתו לעמק הירדן, קיבל דירה ועבד בקבוצה כמאמן/שחקן. בעקבותיו של זייגר-זוהר, הצטרף לקבוצה גם אמנון גמר ששיחק אף הוא בהפועל תל אביב אחרי שנתיים בליגה השנייה. בשנת 1967 פרש זייגר-זוהר מקמפיין אליפות אירופה של נבחרת ישראל באותה השנה, לאות מחאה עקב כך שהרגיש כי מאמן הנבחרת שמעון שלח שהיה גם מאמנו בהפועל תל אביב, אשר כעס על עזיבתו את הקבוצה לא הרבה לשתפו בהכנות לאליפות בהלסינקי, פינלנד,[9] אך מופיע ברשימת הסגל של הנבחרת.[12]
בשנת 1968 התאחדה קבוצתו הפועל אפיקים עם קבוצת אשדות יעקב, בין היתר בסיועו של זייגר-זוהר ונקראה "הפועל אשדות -אפיקים". לאחר עונה אחת בלבד בליגה השנייה הצליחה הקבוצה המאוחדת שדות אפיקים לעלות לליגה הראשונה שהייתה אז הליגה הלאומית.[3] בשנת 1968 השתתף במוקדמות משחקי מקסיקו סיטי 1968.[13] בשנת 1969 השתתף זייגר-זוהר באליפות אירופה בכדורסל 1969.
כבר בעונתה הראשונה בליגה הבכירה, עונת 1969/1970, רשמה הפועל אשדות–אפיקים סנסציה כאשר סיימה במקום השלישי בליגה הלאומית כשמקדימות אותה מכבי והפועל תל אביב. משחקי הבית של הקבוצה התקיימו בימי שישי בערב על מגרשי הבלטות של קיבוצי אשדות יעקב ואפיקים מול מאות צופים מעודדים שהגיעו גם מקיבוצים סמוכים. זייגר-זוהר, שתפקיד כמאמן/שחקן, רשם את עונת השיא שלו בקריירה עם ממוצע של 20.8 נקודות. במחזור השישי הוא קבע שיא קריירה של 30 נקודות והוביל את אשדות יעקב-אפיקים לניצחון בהארכה על הפועל ירושלים 66:68. באותה עונה לא ירד זייגר-זוהר מכמות נקודות דו-ספרתית באף משחק והתברג בצמרת טבלת מלך הסלים מאחורי עופר אשד, גבי טייכנר, קאמיל דירקס, חיים בוכבינדר ואורי שטרן.[11] בסיום העונה, סירבה הנהלת הקבוצה לבקשת זייגר-זוהר לשיפור תנאיו, מה שגרם לו לעזוב את הקבוצה ולפרוש מכדורסל מקצועני בגיל 31. בהמשך התפרקה הקבוצה ונעלמה ממפת הכדורסלן הישראלי.
הישגיו כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
זייגר-זוהר שיחק במשך עשר עונות בליגה הבכירה, בהן קלע 2,018 נקודות ב-169 משחקי ליגה - ממוצע של 11.9 נקודות,[14] שמדרגים אותו במקום ה-116 בקלעי כל הזמנים.[11] במשך 8 עונות בהפועל תל אביב הוא קלע 1,584 נקודות ליגה שמדרגות אותו במקום ה-13 בין קלעי כל הזמנים של המועדון, שלב אחד מעל דייוויד ת'רדקיל ומתחת לארז לוסטיג. בתקופתו בהפועל תל אביב היה שותף לזכייה ב-4 אליפויות וגביע המדינה אחד.
בנבחרת ישראל רשם זייגר-זוהר 83 הופעות וקלע בהן 504 נקודות - 6.7 נקודות במשחק.[15] את שיא הנקודות שלו, 22 נקודות, קלע בניצחון על דרום וייטנאם במשחקי אסיה 1966.[11]
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמן כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפרישה, בתחילת שנות ה-70 נסע זייגר-זוהר לארצות הברית שם הצטרף לאחיו שהיה פיזיותרפיסט והחל לעבוד עמו. הוא נימק את עזיבתו בקשיים כלכליים שחווה בארץ.[2] בשנת 1972 הקים זייגר-זוהר קבוצת כדורסל בינלאומית שנקראה "נאסאו", על שם המחוז בלונג איילנד שהתגורר בו. הקבוצה שיחקה במשחקי ראווה ברחבי העולם כולל בישראל. הרעיון של הקבוצה היה לגבש שחקנים חובבים מהליגות ברחבי המדינה, בעיקר מהקולג'ים והאוניברסיטאות ובפגרת הקיץ לשחק באירופה נגד נבחרות לאומיות או קבוצות מקצועניות. היריבות היו מממנות את הנסיעות ואת האירוח, וכינו את הקבוצה "ההארלם גלובטרוטרס של נאסאו". זייגר-זוהר, מעבר לכך שהיה המייסד של הקבוצה, גם שיחק בה וגם היה מנהל החשבונות שלה. בשנת 1974 זעם על כך שאיגוד הכדורסל בישראל סירב לערוך משחקים נגד קבוצתה, לאחר שהגיעה לישראל.[16] במשך ארבע שנים שימש זייגר-זוהר כמאמן הקבוצה. לאחר מכן היא נסגרה וזייגר-זוהר ניסה למצוא תפקיד אחר של מאמן בארצות הברית ללא הצלחה, לדבריו כי האמריקאים העדיפו מאמנים מקומיים.[9]
בשנת 1977 הודיע שיהיה מוכן לחזור ולאמן בישראל.[17] בשנת 1979 הצטרף כמאמן להפועל עפולה, אולם לאחר שהקבוצה הפסידה את שני משחקיה הראשונים, הוחלף על ידי אריה מליניאק.[18] לאחר מכן חזר לארצות הברית, ושם עבד כמומחה לפיזיותרפיה.[1]
מאסר בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995 נעצר זייגר-זוהר על ידי האף-בי-איי. באותם ימים התגורר בישראל וטיפל באמו, שהייתה חולה. לא הייתה לו עבודה, ומצבו הכלכלי היה קשה. מה שהוביל אותו להסכים להעביר תיק מישראל לארצות הברית. בסופו של דבר, לדבריו, הוא נעצר עוד לפני שקיבל את התיק לידיו. התיק התגלה כמזוודה כבדה מלאה בקמח ועוד שקית קטנה של 79 גרם ובה תערובת של קמח והרואין. בעיתונות לעומת זאת, פורסם כי הוא נתפס עם מזוודה ובה 10 ק"ג הרואין טהור. זייגר הודה באשמה, הורשע ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר בגין סחר בסמים. בפועל, הוא ריצה חמש שנות מאסר בארצות הברית, חודשיים נוספים בישראל, ואז זכה לשחרור מוקדם לאחר ניכוי שליש בגין התנהגות טובה. לדבריו, בתקופה מאסרו, כיבדו אותו בשל היותו כוכב כדורסל לשעבר, לא רק האסירים והנהלת הכלא אלא גם מנהיגי הכנופיות.[9][15]
אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מהכלא, התגורר בתל אביב והמשיך לעסוק בכושר גופני. ניסה מעת לעת להשתלב בכדורסל הישראלי כמאמן או בתפקידים אחרים, אך לא זכה ככל הנראה להיענות חיובית, אולי גם בשל הכתם שדבק בו.[3][15] ביום 19 בפברואר 2017, הלך אילן זייגר-זוהר לעולמו בגיל 77, והובא למנוחות בבית העלמין ירקון. הותיר בן ובת המתגוררים בארצות הברית.[11] ב-6 במרץ 2017 ערכה הפועל תל אביב טקס לזכרו.[19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר פיב"א
- כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- י. און, חופשת מולדת, חדשות הספורט, 14 בספטמבר 1973
- ברוריה ביגמן, "זוהר רוצה לחזור", מעריב, 9 במרץ 1989
- אילן שאול, זוהר המלך: עלייתו ונפילתו של אילן זייגר-זוהר, ששם את אפיקים על המפה, באתר מעריב אונליין, 31 באוגוסט 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ברוריה ביגמן, "זוהר רוצה לחזור", מעריב, 9 במרץ 1989
- ^ 1 2 3 י. און, חופשת מולדת, חדשות הספורט, 14 בספטמבר 1973
- ^ 1 2 3 4 5 אלי אלון, "סיפור חייו של הכדורסלן אילן זייגר-זוהר", דה מרקר קפה, 1 במרץ 2017
- ^ יהושע נילי, סיכום עונה, דבר, 20 באוגוסט 1961
- ^ משה לרר, "הפועל תל אביב פנאתינייקוס 58:82", מעריב, 10 בדצמבר 1961
- ^ "נבחרת הפועל הפתיעה גבעת חיים בניצחון על הפיליפינים 67:70 בכדורסל", עיתון למרחב, 7 במאי 1961
- ^ "רוזין בחר 18 כדורסלנים", על המשמר, 30 ביולי 1971
- ^ ליגה לאומית גברים – סיכום עונת 1961/1962, אתר ספסל(הקישור אינו פעיל, 1.3.2019)
- ^ 1 2 3 4 ריאיון עם זייגר-זוהר שפורסם במקומון זמן תל אביב, הובא מערך "אילן זייגר" מויקיהפועל.
- ^ הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק ב', אתר המכללה האקדמית וינגייט
- ^ 1 2 3 4 5 6 אילן זייגר-זוהר הלך לעולמו בגיל 77, אתה מנהלת הליגה
- ^ סגל נבחרת ישראל באליפות אירופה 1967, אתר פיב"א
- ^ הפינה האולימפית, מקסיקו-סיטי 1968, חלק ג', אתר מכללת וינגייט
- ^ כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- ^ 1 2 3 ערן סלע, זייגר-זוהר, "אילן - לא שיחק מעולם במילאן", אתר כדורסלע
- ^ "נאסאו לא תשוב לישראל", מעריב, 6 באוגוסט 1974
- ^ "אילן זוהר מוכן לאמן בישראל", מעריב, 14 באפריל 1977
- ^ כרטיס מאמן, אתר מנהלת הליגה
- ^ "ממשיכים במומנטום: אשדוד גברה 81:97 על הפועל תל אביב", אתר ישראל ספורט
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1963 (מקום תשיעי) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 גוט • 7 דר • 8 קליין • 9 בן זאב • 10 הופמן • 11 חזן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: רוזין |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1965 (מקום שישי) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 פרייטג • 10 הופמן • 11 חזן • 12 שטרקמן • 13 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - משחקי אסיה בכדורסל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 אבידן • 6 דר • 7 גוט • 8 קמינסקי • 9 דקל • 10 מזרחי • 11 שטרקמן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1969 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 טייכנר • 2 אשד • 3 לישינסקי • 4 דורי • 5 בוכבינדר • 6 נוימרק • 7 שטרקמן • 8 דקל • 9 קמינסקי • 10 מרזל • 11 טורנשיין • 12 זייגר-זוהר • מאמן: שלח |
| |