אילן קופרמן-סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אילן קופרמן סגל (נולד ב 24 בנובמבר 1970) הוא עבריין ישראלי שהתפרסם בכינוי "שודד הברינקס" לאחר שגנב 4.7 מיליון ש"ח ממשאית שהובילה כסף בחברה שבה עבד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נולד וגדל בשכונת המצוקה נווה יוסף בחיפה. אביו היה שתיין ועבריין, וישב מספר שנים בכלא. אמו, שסבלה ממחלת נפש, שלחה אותו למוסדות פנימייתיים, אך קופרמן-סגל נפלט מהם. בין השנים 20012003, ביצע סדרה של עבירות רכוש ומעשי הטרדה ואיומים, כלפי גורמים שונים, במטרה להפחידם, להטרידם וכדי לפגוע בשמם ופרנסתם. בתקופה תבע את מוסד לביטוח לאומי באמצעות מסמכים שזייף וקיבל סכום תגמולים מצטבר של 281,719 ש"ח שלא הגיעו לו.

שוד הברינקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2003 הצליח קופרמן-סגל להתקבל לעבודה בחברה להובלת כספים ברינקס. הוא זייף תעודת זהות ורישיון נהיגה תוך אימוץ זהותו של עורך דין נתנייתי ובדה קורות חיים. לאחר שהצליח לעבור בדיקות פוליגרף, התקבל לעבודה כנהג המוביל מזומנים בין חברות לבין מוסדות פיננסיים.

שבוע ימים לאחר שהחל לעבוד בברינקס, הצליח להערים על שותפו למשמרת וברח עם המשאית שבתוכה היו שקי כסף. לאחר שנטל 14 שקים שהכילו 4.7 מיליון ש"ח במזומנים, נטש את המשאית ונעלם. אחרי חיפושים נרחבים אחריו הסגיר את עצמו לידי המשטרה. בחקירותיו סירב לגלות את מקום המחבוא של הכסף, וכך נהג גם בעת שהתנהל משפטו.

ב-2004 גזר עליו בית משפט השלום בחיפה עונש של 9 שנות מאסר, בגין הגניבה, ובגין עבירות אחרות שבהן היה מעורב. בנוסף נגזר עליו קנס של 3 מיליון ש"ח או שלוש שנות מאסר אם לא ישלם את הקנס. הוא הגיש ערעור על גזר הדין.

בינואר 2005, בעת הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה, הודיעו השופטים כי אם יחזיר את הכסף ישקלו להקל בעונשו. כעבור שבועיים התייצבה עורכת דינו תמי אולמן במזכירות בית המשפט, והפקידה בשמו של קופרמן-סגל מזוודה ובה חלק מהכסף – 706 אלף ש"ח.

ביולי 2005 הקל בית המשפט בעונשו והעמידו על 7 שנות מאסר. הקנס הופחת לשני מיליון ש"ח או שנתיים מאסר אם לא ישלמו. לקראת שחרורו ממאסר הביע קופרמן-סגל חשש שעבריינים יפגעו בו בניסיון להשיג חלק מהכסף וביקש להשתחרר מהכלא בחשאי. המשטרה לא נעתרה לבקשתו[1][2]. ב-17 ביוני 2014 השתחרר מכלא מעשיהו עם תום ריצוי תקופת מאסרו.

הדי הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הסכום שהוחזר, לא ידוע היכן יתרת הכסף הגנוב. שמועות גורסות כי הכסף הוחבא בבית קברות בחיפה או בבית אמו. קופרמן-סגל עצמו הסתפק בתשובה לשאלת עיתונאי: "הכסף במקום בטוח".

קופרמן-סגל נחשב בעיני אנשים המכירים אותו מקרוב כאדם פיקח ואינטליגנטי[3]. הפרשה סוקרה בהרחבה באמצעי התקשורת ועוררה תגובות קיצוניות – מסלידה ועד להערצה.

ב-2007 הפיקה לימור פינחסוב סרט תיעודי על חייו, שהוקרן בערוץ הלוויין יס. פינחסוב אמרה כי רצתה לבחון אם "האפשרויות הכה מוגבלות שעמדו בפניו, כמי שגדל בשכונה כזאת, לא הפכו את ההשגה של 4.7 מיליון שקל בדרך מרמה, לאופציה ההגיונית ביותר?".

באוגוסט 2010 נודע כי בנק ישראל יסיים בסוף השנה את מועד המרת השטרות הישנים מסדרה א' שהודפסו בין השנים 1985 לבין 1999 שעיצובם שונה[4]. ההערכה היא כי כשליש מארבעת מיליוני השקלים שהסליק קופרמן-סגל לאחר הגניבה הם מסדרה זו, שבה לא יוכל להשתמש.

באוקטובר 2017, נעצר בחשד שהחזיק שטרות מזויפים בביתו.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי לוי ולימור גליק, "שודד הברינקס" חושש להשתחרר מהכלא: "העבריינים יצודו אותי בשביל הכסף", באתר ערוץ עשר, 7 במאי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ גיא פלג, ‏הבקשה החריגה של שודד הברינקס, באתר ‏mako‏‏, ‏12 במרץ 2014‏
  3. ^ ורד לוי-ברזילי, רובין הוד דה לה שמאטע, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2005
  4. ^ יונתן הללי ואלי לוי, החלטה של בנק ישראל מדאיגה מאוד את "שודד הברינקס", באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2010
  5. ^ אחיה ראב"ד, שוב מסתבך: "שודד הברינקס" נעצר עם שטרות מזויפים, באתר ynet, 6 באוקטובר 2017