אילנה גוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילנה גוזס
אין תמונה חופשית
לידה 1 במרץ 1949 (בת 70)
ענף מדעי ביוכימיה
ארצות מגורים ישראלישראל  ישראל
עיסוק מדענית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מציאת תרופה לאוטיזם, למחלת האלצהיימר ולסכיזופרניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אילנה גוזס (נולדה ב-1 במרץ 1949) היא מדענית ישראלית שמחקריה עוסקים במבנה המולקולרי של המוח, בדגש על מציאת סממנים ביולוגיים ומציאת תרופה לאוטיזם, למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה. היא פרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית, מופקדת הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול, ראש המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית, חברה בחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא העורכת הראשית של העיתון המדעי "Journal of Molecular Neuroscience" העוסק בחקר מערכת העצבים, בעבר שמשה כראש מרכז-על אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב וכנשיאת העמותה הישראלית לחקר המוח.[1] ב-28 ביוני 2016 מונתה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחברת המועצה להשכלה גבוהה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה גוזס נולדה בירושלים ליצחק ואסתר אלון.

בשנת 1973 קיבלה תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט הישיר השלימה בנוירוביולוגיה בשנת 1978 במכון ויצמן למדע ואת הפוסטדוקטורט השלימה בשנת 1980 במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס. יתר על כן, היא הייתה מדענית אורחת במכוני המחקר סאלק וסקריפס בסן דייגו, קליפורניה עד 1982.

משנת 1982 שמשה במכון ויצמן למדע כמדענית בכירה ואחר כך כפרופסור חבר, לאחר 7 שנים היא הוזמנה לשנת שבתון במכוני הבריאות האמריקאים במרילנד. בשנת 1990 היא הצטרפה לסגל בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1993 היא כבר הוכרה כפרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית.

פרופסור גוזס שימשה כראש החוג לכימיה פתולוגית-ביוכימיה קלינית החל משנת 1993 עד 1995. בנוסף, היא שמשה כראש מרכז אדמס לחקר המוח משנת 2006 עד 2014, וכיהנה כנשיאת העמותה לחקר מדעי המוח בשנים 20082010.

מכהנת בוועדות רבות, לאומיות ובינלאומיות העוסקות בעיקר בחקר המוח, הורמונים חלבוניים ומחלת האלצהיימר.[2]

מחקרים ופטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר על פיתוח תרופה למחלת האלצהיימר והסכיזופרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות מחקר שבראשו עמדה אילנה גוזס גילה שיש דרך להגן על התאים במוח שנפגעים כתוצאה ממחלת האלצהיימר ואפילו להפוך את הנזק שנגרם לתאים עוד לפני הטיפול. צוות המחקר גילה ש-NAP, קטע של חלבון ADNP שחיוני להיווצרות המוח, יכול להגן על תאי המוח מנזק שגורמות מחלות מבוססות דמנציה וסכיזופרניה.[3]

עוד גילו במחקר שלאנשים חולי אלצהיימר וחולי סכיזופרניה יש הפרעה בבקרה של חלבון ה-ADNP וכתוצאה מכך, לאנשים האלה יש כמחצית מכמות החלבון בגנום האנושי מאשר לאדם שאינו חולה במחלה, וכשנותנים לעכברי מעבדה שחסר להם את חלבון ה- ADNP כפי שחסר לחולי האלצהיימר, התפקוד הקוגניטיבי שלהם יחזור להיות תקין.[4]

מחקר על האוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתבסס על מחקרה רב השנים של פרופסור גוזס, נתגלה שהגן המקודד ל-ADNP הוא אחד הגנים העיקריים שמוטציות בו גורמות לאוטיזם והפרעות התפתחות.[5]

פרופסור גוזס ממשיכה את המחקר בימים אלו.

מחקר על חלבון ה-ADNP[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעבדתה של אילנה גוזס גילו את חלבון ה-ADNP ומצאו שהחלבון חיוני להיווצרות המוח, ומגן על נוירונים שמפסיקים לשדר אותות חשמליים. כמו כן, במעבדה מצאו קטע מהחלבון שאחראי לבנות מחדש תאי מוח שקיים אצלם מחסור בגלוקוז או באספקת החמצן.[6]

פטנטים רשומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, רשומים על שמה 35 פטנטים, חלק גדול מאילו שרשומים קשורים להגנה על תאי העצב ולעיכוב מותם, שיטות לאבחון מחלות שגורמות להרס תאי עצב, ודרכים לטיפול ומניעת מחלות אוטואימוניות.[7]

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מחקריה הרבים זכתה גוזס במגוון פרסים בהם:

  • פרס לנדאו לעבודת דוקטורט מצטיינת (1977)
  • פרס ברגמן של הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל על הצעת המחקר הטובה ביותר בישראל למדענית צעירה (1982–1985)
  • פרס ג'ולודן על הישג יוצא דופן באחד ממחקריה (1991)
  • פרס טבע (1993)
  • פרס המדען המצטיין של אילמ"ר (האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית) (1997)
  • פרס נויפלד למחקרים פורצי דרך בשטח הרפואה (2000–2003)
  • פרס הומבולדט (2013)
  • פרס לנדאו נוסף בתחום מדעי החיים (2013)

בשנת 2008 זכתה בתעודת הוקרה כמדענית המצטיינת באוניברסיטת תל אביב לשנה קודם לכן.[2][1]

משפחתה וחייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה ליהושע גוזס, אמהּ של עדי גוזס-המנחם הנשואה לאמיר המנחם וסבתהּ של תום ואמה המנחם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 קורות חיים של פרופסור אילנה גוזס, מרכז מדעי אדמס לחקר המוח (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 פרופ' אילנה גוזס | אוניברסיטת ת"א, www.tau.ac.il
  3. ^ David Shamah, Israeli discovery could reverse Alzheimer’s damage, START-UP ISRAEL
  4. ^ הרצאה המסבירה על השימוש בחלבון ה-ADNP, youtube (בעברית)
  5. ^ The Medical Odyssey of an Undiagnosed Child, TEL AVIV UNIVERSITY AMERICAN FRIENDS
  6. ^ הרצאה המסבירה על השימוש בחלבון ה-ADNP, youtube (בעברית)
  7. ^ פטנטים - אילנה גוזס, אתר הפטנטים האירופאי (באנגלית)