אילנה גוזס
 | |
| לידה |
1 במרץ 1949 (בת 77) ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| השכלה |
|
| מספר ילדים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| https://www.tau.ac.il/profile/igozes | |
| תרומות עיקריות | |
| מציאת תרופה לאוטיזם, למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה | |
  | |
אילנה גוזס (נולדה ב-1 במרץ 1949) היא מדענית ישראלית שמחקריה עוסקים במבנה המולקולרי של המוח, בדגש על מציאת סממנים ביולוגיים ומציאת תרופה לאוטיזם, למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה. היא פרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית, מופקדת (לשעבר) הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול, ראש המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית, חברה בחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא העורכת הראשית של העיתון המדעי "Journal of Molecular Neuroscience (אנ')" העוסק בחקר מערכת העצבים, בעבר שמשה כראש מרכז-על אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב וכנשיאת העמותה הישראלית לחקר המוח.[1] ב-28 ביוני 2016 מונתה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחברת המועצה להשכלה גבוהה (עד 2022). ב-2023 נתמנתה לנשיאת מועצת האגודה האירופית לכימיה של המוח (אנ').[2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוזס נולדה בירושלים ליצחק ואסתר אלון (צאצאית לנחמן נתן קורונל מוותיקי היישוב).
בשנת 1973 קיבלה תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט הישיר השלימה בנוירוביולוגיה בשנת 1978 במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' אוריאל ליטואר וד"ר אפרים יבין, ואת הפוסטדוקטורט השלימה בשנת 1980 במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס. יתר על כן, היא הייתה מדענית אורחת במכוני המחקר סאלק וסקריפס בסן דייגו, קליפורניה עד 1982.
משנת 1982 שמשה במכון ויצמן למדע כמדענית בכירה ואחר כך כפרופסור חבר, לאחר 7 שנים היא הוזמנה לשנת שבתון במכוני הבריאות האמריקאים במרילנד. בשנת 1990 היא הצטרפה לסגל בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1993 היא כבר הוכרה כפרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית.
פרופסור גוזס שימשה כראש החוג לכימיה פתולוגית-ביוכימיה קלינית החל משנת 1993 עד 1995. בנוסף, היא שמשה כראש מרכז אדמס לחקר המוח משנת 2006 עד 2014, וכיהנה כנשיאת העמותה לחקר מדעי המוח בשנים 2008–2010.
מכהנת בוועדות רבות, לאומיות ובינלאומיות העוסקות בעיקר בחקר המוח, הורמונים חלבוניים ומחלת אלצהיימר. למשל, חברה בוועדה המדעית של עמותת עמדא.[3]
מחקרים ופטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר על פיתוח תרופה למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות מחקר שבראשו עמדה גוזס גילה שיש דרך להגן על התאים במוח שנפגעים כתוצאה ממחלת אלצהיימר ואפילו להפוך את הנזק שנגרם לתאים עוד לפני הטיפול. צוות המחקר גילה ש-NAP, קטע של חלבון ADNP שחיוני להיווצרות המוח, יכול להגן על תאי המוח מנזק שגורמות מחלות מבוססות דמנציה וסכיזופרניה.[4]
NAP התפתח לתרופה נסיונית ונקרא davunetide. מחקריה האחרונים של פרופסור גוזס מראים שהוא מגן נגד פתולוגיה מרכזית במחלת אלצהיימר הנקראת טאופתיה. מעניין לציין שנשים וגברים מראים הבדלים ביכולות הקוגניטיביות שלהם. בקשישים הסובלים מהפרעות זיכרון, davunetide מעלה יכולות זיכרון חזותי קצר בגברים וזיכרון שמיעתי בנשים. כמו-כן במחלה הנדירה Progressive Supranuclear Palsy (PSP) שמראה גם היא טאופתיה כמו מחלת אלצהיימר, davunetide מגן נגד התדרדרות המחלה בנשים (שנראה שמדרדרות יותר מהר מגברים). חברת ExoNavis מפתחת את davunetide ל-PSP ומחלות דומות. פרופסור גוזס סגנית נשיא למחקר ופיתוח ב-ExoNavis.
מחקר על האוטיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתבסס על מחקרה רב השנים של פרופסור גוזס, נתגלה שהגן המקודד ל-ADNP הוא אחד הגנים העיקריים שמוטציות בו גורמות לאוטיזם והפרעות התפתחות.[5]התסמונת האוטיסטית - תסמונת ADNP נחקרת רבות במעבדת פרופסור גוזס, וחברת ExoNavis מתכננת בדיקה קלינית בילדים פגועים בימים אלה.
מחקר על חלבון ה-ADNP
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך לכתוב למעלה, במעבדתה של גוזס גילו את חלבון ה-ADNP ומצאו שהחלבון חיוני להיווצרות המוח, ומגן על נוירונים שמפסיקים לשדר אותות חשמליים. כמו כן, במעבדה מצאו קטע מהחלבון שאחראי לבנות מחדש תאי מוח שקיים אצלם מחסור בגלוקוז או באספקת החמצן.[6]
כיום, רשומים על שמה של גוזס 35 פטנטים, רבים מהם קשורים להגנה על תאי העצב ולעיכוב מותם, לשיטות לאבחון מחלות שגורמות להרס תאי עצב, ולדרכים לטיפול ומניעת מחלות מוח.[7]
פרסומים מדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ממצאיה החשובים, פרסמה פרופסור גוזס במגוון מאמרים מדעיים (כ-400 מאמרים ו-3 ספרים, ביניהם Neuroprotection in Autism, Schizophrenia and Alzheimer's disease). מאמריה מצוטטים כ-40,000 פעמים. בשטח מחקרה Molecular Neuroscience היא המדענית המובילה השלישית במספר בעולם.
פרסים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מחקריה הרבים זכתה גוזס במגוון פרסים בהם:
- פרס לנדאו לעבודת דוקטורט מצטיינת (1977)
- פרס ברגמן של הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל על הצעת המחקר הטובה ביותר בישראל למדענית צעירה (1982–1985)
- פרס יולודן על הישג יוצא דופן באחד ממחקריה (1991)
- פרס מייסדי טבע (1993)
- Fogarty-Scholar-in-Residence (1995)
- פרס המדען המצטיין של אילמ"ר (האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית) (1997)
- פרס נויפלד למחקרים פורצי דרך בשטח הרפואה (2000–2003)
- פרס הומבולדט (2013)
- פרס לנדאו נוסף בתחום מדעי החיים (2013)
- פרס אלופת התקווה, מדענית מצטיינת - Global Genes (2016)
- פרס קטליסט לחיים ארוכים מהאקדמיה הלאומית לרפואה, ארצות הברית (יחד עם מדענים מהונג קונג)
משפחתה וחייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשואה ליהושע גוזס, גמלאי של המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילנה גוזס, באתר ResearchGate
- אילנה גוזס, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 קורות חיים של פרופסור אילנה גוזס, באתר מרכז מדעי אדמס לחקר המוח (באנגלית)
- 1 2 פרופ' אילנה גוזס נבחרה לכהן כנשיאת העמותה האירופאית לנוירוכימיה (כימיה של המוח), באתר med.tau.ac.il
- 1 2 פרופ' אילנה גוזס | אוניברסיטת ת"א, באתר www.tau.ac.il
- ↑ David Shamah, Israeli discovery could reverse Alzheimer’s damage, START-UP ISRAEL
- ↑ The Medical Odyssey of an Undiagnosed Child, TEL AVIV UNIVERSITY AMERICAN FRIENDS
- ↑ הרצאה המסבירה על השימוש בחלבון ה-ADNP, באתר youtube
- ↑ פטנטים - אילנה גוזס, באתר הפטנטים האירופאי (באנגלית)
- ↑
יוסי מלמן, נקמת המדען: ספר מתח חושף את הצד האפל של המכון הביולוגי, באתר הארץ, 14 בינואר 2025
- זוכי פרס הומבולדט
- חברי המועצה להשכלה גבוהה
- חברות המועצה להשכלה גבוהה
- ביוכימאיות ישראליות
- מדעניות מוח ישראליות
- מדעני מוח ישראלים
- בוגרות התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בעלות תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע
- בעלי תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע
- זוכי פרס מייסדי טבע
- משפחת קורונל
- ישראליות שנולדו ב-1949
- ישראלים שנולדו ב-1949