אילת ברגור

אילת ברגור
	אין תמונה חופשית
לידה	30 בספטמבר 1969 (בת 56); סן פרנסיסקו, ארצות הברית
תאריך עלייה	1970
מדינה	ישראל
סוגה מועדפת	סרט תיעודי
השכלה	קמרה אובסקורה – בית הספר לאמנות; אוניברסיטת תל אביב ;
	פרופיל ב-IMDb

אָיֶלֶת בַּרְגוּר (נולדה ב-30 בספטמבר 1969) היא במאית קולנוע, תסריטאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

ברגור נולדה ב-1969 בסן פרנסיסקו לשרית וד"ר יונה ברגור. בגיל שנה עלתה לישראל עם משפחתה וגדלה ברמת השרון, שם נולד אחיה הצעיר זיו.^[1] היא בוגרת המחזור הראשון של תיכון אלון בעיר, ולאחר מכן למדה לימודי קולנוע ב"קמרה אובסקורה" והיא בעלת תואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות של אוניברסיטת תל אביב.

קריירה מקצועית

ברגור החלה לביים סרטי קולנוע ב-1997, אך לאחר שני סרטים עלילתיים שביימה עברה להתמקד ביצירה דוקומנטרית מפרספקטיבה של ההיסטוריה האישית והמשפחתית שלה.

מאז 2006 היא מלמדת קולנוע לתלמידי תיכון, ובין היתר לימדה בתיכון עירוני ה' בראשון לציון ובתיכון אילון בחולון, וכן מרצה לתלמידי תיכון על קולנוע דוקומנטרי^[2] ומלמדת בסמינר הקיבוצים ובבית הספר חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה.

סרטים עלילתיים

מקום טוב (1997) - הסרט הוקרן בתחרות הרשמית לסרטים קצרים בפסטיבל קאן וזכה במספר פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם.^[^{דרוש מקור]}
כאילו כלום לא קרה (1999) - דרמת מתח שכתבה ברגור על הפיגוע בבית ליד, בהתבסס על סיפור הגבורה של אחיה באותו יום.^[1] ברגור זכתה בפרס וולג'ין על בימוי הסרט והייתה מועמדת לפרס אופיר.^[3]

סרטי תעודה

מכתב לילד שאיננו (1999) - סרט קצר המתעד את אביה של ברגור, יונה, כותב מכתב לבנו שנפל.^[4]
משא אחר (2000) - הסרט נוצר בשיתוף ארבע משפחות של מפקדי פלוגות צעירים מחטיבת הצנחנים שנפלו בעת שירותם בשנים 1995–1997 - אורי אזולאי, יואל דיליאן ונדב מילוא, ומשפחתה של ברגור עצמה, ומתעד את התמודדותן עם אובדן הבנים. ברגור הפיקה וביימה את הסרט, ששודר בערוץ הראשון.^[1]
ילדי הלילה (2002) - שודר בערוץ 8
עובדה (2002)
בזיו ימיו (2003) - סרט הנצחה שיצרה ברגור על אחיה, ושודר במסגרת שידורי יום הזיכרון ב-HOT.^[5]^[6]
קרוב אבל רחוק (2003) - תיעוד מערכת היחסים המורכבת בין מפעל אינטל לקריית גת ותושביה. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ובערוץ הראשון.^[7]
ישראלית בברלין (2004) - סרט קצר בן 4 דקות בלבד במסגרת פרויקט "מבטים, ישראל 2004 - הפנים של המדינה", המתעד נסיעה של ברגור ברכבת התחתית בברלין^[8]
סמתת חצור 2 (2004) - הסרט התמודד בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע ושודר בערוץ 8.^[9]
בית אהבה (The House on August Street - (2007 - תיעוד של כפר הנוער "אהבה" שהקימה ביאטה ברגר, אחותו של סבא-רבא של ברגור. הסרט שודר בערוץ 10 וערוץ 2, זכה בפרס השני בתחרות סרטי התעודה של פסטיבל חיפה בשנת 2007, פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר מטעם איגוד הטלוויזיה האירופי (2008) והיה מועמד לפרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (2008).
מאחורי הכוונות (2008) - שודר בערוץ 2, רשת
מעבר גבול (2011) - ברגור כתבה את התסריט לסרט עם נועה ברמן-הרצברג, והוא השתתף בסדנת Mediterranean Film Crossing Borders במסגרת פסטיבל קאן 2007, ובסדנת פיתוח תסריטים במרקש במרוקו.^[10]
עדויות של כאב ותקווה (2025) - פרויקט בהפקת פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני ובבימויה של ברגור, המציג סיפורים של ישראלים ופלסטינים שכולים שהצטרפו לפורום לאחר טבח שבעה באוקטובר. הסרט נבחר להקרנה מיוחדת במסגרת תוכנית "Dealing with the Past" של פסטיבל הסרטים של סרייבו.^[11]^[12]
ראס פינה

ספריה

בית אהבה: סיפור הצלתו של בית הילדים היהודי בברלין - בשנת 2003 זכתה ברגור במלגת שהייה בברלין מטעם DAAD (אנ'), ועברה לעיר למשך 8 חודשים כדי לעבוד על התחקיר לסרט "בית אהבה". במהלך תקופה זו פנתה אליה הוצאת הספרים הגרמנית DTV (אנ'), והציעה לה לעבד את התחקיר לספר. הספר ראה אור בגרמנית בשנת 2006 בשם Ahawah Heisst Liebe, וב-2013 תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג' ועד לאלופה - מחקר אקדמי ראשון מסוגו בישראל שחקר את אופרות הסבון והטלנובלות שהופקו בישראל בשנים 1996-2006,^[13] ובחן האם הן נטועות במציאות הישראלית, או נעדרות מאפיינים איקונוגרפיים ספציפיים ומנותקות מהמקום שבו הופקו (רסלינג, 2010)^[14]

חיים אישיים

ב-1996 נפל אחיה, סרן זיו ברגור, במהלך שירותו הצבאי ליד קיבוץ בית זרע. משפחתה עתרה לבג"ץ כדי ששמה של ברגור יונצח על מצבתו, ולאחר שהעתירה נדחתה הוסיפו הוריהם למצבתו של זיו את המלים "אח לאיילת", ללא אישור.^[15]

שנה לאחר נפילתו של זיו יצרה אמו פסל ברונזה לזכרו, אך הוא נעקר ב-2006 על ידי גנבי מתכות. לאחר פטירתה של האם שרית החליטו ברגור ואביה להקים מחדש את הפסל בשדרת האמנים ברמת השרון.^[16]

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נכנסת ברגור לתפקיד מנהלת החמ"ל האזרחי, יזמה את חמ"ל המשפחות השכולות, והובילה את מחאת "לא לשווא".^[17]

ברגור מתגוררת בתל אביב ואם לבן.

קישורים חיצוניים

אילת ברגור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אילת ברגור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אילת ברגור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סרטונים בערוץ של אילת ברגור, באתר יוטיוב
"המשך יבוא....": סיפורן של הטלנובלות ואופרות הסבון הישראליות, הרצאה של איילת ברגור ב"כנס פיקציה - מבטים על טלוויזיה עלילתית ישראלית", 2011

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ קורות החיים של סרן זיו ברגור, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
^ בין "האח הגדול" ל"ילדי הלילה", באתר www.saltarbutartzi.org.il
^ כאילו כלום לא קרה, סרטון בערוץ "הארכיון", באתר יוטיוב
^ A letter to an abscent child, סרטון בערוץ "Ayelet Bargur", באתר יוטיוב
^ במה לצפות הערב, באתר ynet, 5 במאי 2003
^ בזיו ימיו, סרטון בערוץ "ayelet Bargur", באתר יוטיוב
^ קרוב אבל רחוק, סרטון בערוץ "דודו יצחקי", באתר יוטיוב
^ ישראלית בברלין - NFCT, באתר nfct.org.il, ‏2014-04-30
^ 17 סרטים עלילתיים הוגשו לתחרות האקדמיה הישראלית, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
^ איילת ברגור - סקירה, סרטים וסדרות, באתר אידיבי
^ מה מחבר בין שכול פלסטיני וישראלי? הסיפורים שמציגים תשובה, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2025
^ פסטיבל סרייבו יקרין סרט של פורום המשפחות השכולות על המלחמה, באתר וואלה, 30 ביולי 2025
^ איילה פנייבסקי, מרמת אביב ג' עד האלופה: מה קרה לטלנובלות הישראליות?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
^ אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג’ עד לאלופה, באתר kotar.cet.ac.il
^ עמוס הראל, עשר שנים אחרי מותו, שינו הורי החייל את הכתובת על מצבתו, באתר הארץ, 4 במאי 2006
^ בני קימרון, משפחת ברגור מקימה מחדש את הפסל שהושחת לזכרו של סרן זיו ז"ל, באתר mynet‏ הרצליה, 20 בינואר 2022
^ ירון דורון, רבבות מחו נגד הממשלה ברחבי הארץ: קרובי חטופים נעצרו בת"א; מכת"זית הופעלה בעקבות חסימת איילון, באתר ישראל היום, 11 במאי 2024

[:0-1] ¹ ² ³ קורות החיים של סרן זיו ברגור, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

[2] בין "האח הגדול" ל"ילדי הלילה", באתר www.saltarbutartzi.org.il

[3] כאילו כלום לא קרה, סרטון בערוץ "הארכיון", באתר יוטיוב

[4] A letter to an abscent child, סרטון בערוץ "Ayelet Bargur", באתר יוטיוב

[5] במה לצפות הערב, באתר ynet, 5 במאי 2003

[6] בזיו ימיו, סרטון בערוץ "ayelet Bargur", באתר יוטיוב

[7] קרוב אבל רחוק, סרטון בערוץ "דודו יצחקי", באתר יוטיוב

[8] ישראלית בברלין - NFCT, באתר nfct.org.il, ‏2014-04-30

[9] 17 סרטים עלילתיים הוגשו לתחרות האקדמיה הישראלית, באתר הארץ, 17 ביוני 2003

[10] איילת ברגור - סקירה, סרטים וסדרות, באתר אידיבי

[11] מה מחבר בין שכול פלסטיני וישראלי? הסיפורים שמציגים תשובה, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2025

[12] פסטיבל סרייבו יקרין סרט של פורום המשפחות השכולות על המלחמה, באתר וואלה, 30 ביולי 2025

[13] איילה פנייבסקי, מרמת אביב ג' עד האלופה: מה קרה לטלנובלות הישראליות?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011

[14] אופרת הסבון הישראלית: מרמת אביב ג’ עד לאלופה, באתר kotar.cet.ac.il

[15] עמוס הראל, עשר שנים אחרי מותו, שינו הורי החייל את הכתובת על מצבתו, באתר הארץ, 4 במאי 2006

[16] בני קימרון, משפחת ברגור מקימה מחדש את הפסל שהושחת לזכרו של סרן זיו ז"ל, באתר mynet‏ הרצליה, 20 בינואר 2022

[17] ירון דורון, רבבות מחו נגד הממשלה ברחבי הארץ: קרובי חטופים נעצרו בת"א; מכת"זית הופעלה בעקבות חסימת איילון, באתר ישראל היום, 11 במאי 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

מאגרי מידע	IMDb KinoPoisk
בקרת זהויות	NLI: 987007309601305171 BnF: cb16576826n (data) DtBio: 131807188 GND: 131807188 ISNI: 0000 0000 7263 3908 LCCN: nr2006028433 VIAF: 60224554 WorldCat (עם VIAF): 60224554