איל זמיר (משפטן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אייל זמיר (נולד ב- 27 באפריל 1961, במושב היוגב), הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטה העברית, המתמחה בדיני חוזים, וניתוח כלכלי והתנהגותי של המשפט, ומנהל מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר סיים את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1982. את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1989, באוניברסיטה העברית.

בשנת 1998 מונה לפרופסור מן המניין, ובין השנים 20022005 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

בשנים 19901991 היה חוקר אורח באוניברסיטת הארוורד.

בשנים 20052006 שימש כעמית מחקר בכיר באוניברסיטת ניו יורק.

בשנים 20082009 שימש כפרופסור אורח במרכז המשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון.

זמיר זכה בפרסים רבים, בהם פרס זוסמן למשפט לשנת תשמ"ח; מלגת פולברייט למחקר (תש"ן); מלגת רוטשילד (תש"ן); מלגת אלון (תשנ"א-תשנ"ד); פרס נשיא האוניברסיטה העברית לחוקר צעיר מצטיין על-שם פרופ' יורם בן פורת (תשנ"ה) ופרס חשין לשנת 2014.

זמיר חבר בהנהלת האגודה הישראלית למשפט פרטי.

זמיר נשוי לפרופ' דפנה לוינסון-זמיר.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התמחותו המרכזי של זמיר הוא דיני חוזים ותאוריה של דיני חוזים. כן עוסק זמיר בניתוח כלכלי וביהביורלי של המשפט, משפטים ואתיקה נורמטיבית והיבטים רכושיים של הסכסוך הישראלי-ערבי.

זמיר כתב כמה ספרים בסדרת "הפירוש לחוקי החוזים" בעריכת גד טדסקי שיצאו במכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הארי סאקר. ספריו על חוק המכר וחוק חוזה קבלנות נחשבים לספרי בסיס בנושא אותו הם סוקרים.

כן כתב, בשיתוף עם פרופסור גבריאלה שלו ופרופסור אלפרדו מרדכי ראבילו מספר מהדורות של "הפירוש הקצר לדיני החוזים", מעין מדריך מקוצר לדיני חוזים, הכולל את לשון החוק, ותקצירי פסיקה, ואמור לשמש ככלי עזר לעורכי דין.

פרסומים נוספים של זמיר עוסקים בהיבטים קנייניים וחוזיים של הסכסוך הישראלי ערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דף הבית באתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.
  • רונן פוליאק ושירה אבנת, "פוקוס: ראיון עם פרופ' איל זמיר(הקישור אינו פעיל, 6.12.2018)", הפקולטה(הקישור אינו פעיל, 6.12.2018) - בטאון הסטודנטים והבוגרים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, גיליון מס' 2.