איל ינון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איל ינון
אייל-ינון.jpg
לידה 5 במרץ 1967 (בן 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משפטן, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הכנסת ה־6
1 ביוני 20072 באפריל 2010
(שנתיים ו-43 שבועות)
תחת יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין ודליה איציק
כנסות 17 - 18
היועץ המשפטי לכנסת ה־4
אפריל 2010 – מכהן
(כ־9 שנים ו-10 שבועות)
תחת יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין ויולי אדלשטיין
מכהן ←
כנסות 18 - 20
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איל ישראל ינון (נולד ב-5 במרץ 1967) הוא משפטן ישראלי אשר מכהן כיועץ משפטי לכנסת מאז 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינון הוא בנו של מיכה ינון, לשעבר יושב ראש רשות השידור וראש מנהל תרבות במשרד החינוך והתרבות. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. שירת כקצין מחקר בחטיבת המחקר של אמ"ן ולמד בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות.

הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט מישאל חשין.

כיהן כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה וכעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה.

את מינויו למזכיר הכנסת השישי אישרה נשיאות הכנסת ברוב קולות, למעט סגן יושבת-הראש, יולי אדלשטיין, שטען כי לא נערך מכרז לתפקיד. ב-1 ביוני 2007 החל לכהן בתפקיד.

בראשית 2009 הגיש במשותף עם מזכיר הממשלה עובד יחזקאל את המלצותיהם לרפורמה לייעול הליך החקיקה ויחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.[1]

כאשר עלתה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, נתקל בהתנגדות מצד חלק מחברי סיעת הליכוד, בשל תמיכתו, לטענתם, בתוכנית ההתנתקות.[2] אחרים התנגדו לו בשל חשד למעורבות במינויים פוליטיים מפוקפקים במועצות הדתיות יחד עם עומרי שרון.[3]

ב-2 באפריל 2010 החל לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[4]

ב-2011 פרסם חוות דעת בה קבע כי "חוק החרם" אינו חוקתי ולא יעמוד במבחן בג"ץ.[5]

בשנת 2015 נבחר לתקופת כהונה נוספת בת 5 שנים.

בדצמבר 2016, בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק להטלת מס ריבוי דירות התריעה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, בפני יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהליך החקיקה אינו תקין, משום ששינויים שהוכנסו בהצעה ברגע האחרון לא איפשרו דיון נאות בהצעה.[6] לביקורת הצטרף עו"ד ינון, שציין כי "בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".[7] חרף זאת אישרה הכנסת את החוק להטלת המס, אך בג"ץ החליט על ביטול החוק והחזרתו לדיון בוועדת הכספים.[8] הכנסת לא חזרה לדון במס זה.

ביוני 2018 אישרה הכנסת שיפור בתנאי הפרישה של היועץ המשפטי לכנסת, ולפיו הפנסיה הצפויה לינון תגדל ב-9,000 ש"ח בחודש. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בחקיקה פרסונלית, שקודמה בידי חבריו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ומיקי זוהר.[9][10]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינון גרוש ואב לשלושה. בת זוגו כיום היא עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחר אילןמזכיר הממשלה עובד יחזקאל ומזכיר הכנסת עו"ד איל ינון הגישו הצעה להגביל את החקיקה הפרטית בכנסת, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
  2. ^ שבח שטרן, פרשת אייל ינון - חצי אמת גרועה משקר, News1, ‏15 בנובמבר 2009
  3. ^ "טענה: אייל ינון הכשיר את המינויים הפוליטיים של עמרי שרון / סופיה רון-מוריה - מקור ראשון - ליכודניק". ליכודניק. 6 בנובמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2018. 
  4. ^ צבי זרחיה, קצרים / אייל ינון מונה ליועץ המשפטי של הכנסת, באתר הארץ, 7 בינואר 2010
  5. ^ שלמה פיוטרקובסקי, יועמ"ש הכנסת: "חוק החרם" לא חוקתי, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2011
  6. ^ צבי זרחיה, נמרוד בוסו, האופוזיציה ועשרות משקיעי נדל"ן עתרו לבג"ץ לביטול חוק מס דירה שלישית, באתר TheMarker‏, 25 בדצמבר 2016
  7. ^ פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 - הליך החקיקה, באתר הכנסת, 18 בדצמבר 2016
  8. ^ תלם יהב, בג"ץ הכריע: בוטל חוק מס דירה שלישית, באתר ynet, 6 באוגוסט 2017
    בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-6 באוגוסט 2017
  9. ^ אריק בנדר, ‏"חה"כ ניסו לסדר בחקיקת בזק הטבות של מיליונים ליועץ המשפטי של הכנסת", באתר מעריב השבוע, 31 במאי 2018
  10. ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: גמלתו של היועמ"ש לכנסת תגדל ב-9,000 שקל ל-47 אלף שקל בחודש, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2018