איל מגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגד, 2010

איל מגד (נולד ב־1948) הוא סופר ומשורר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בתל אביב, בנם של הסופר אהרן מגד והסופרת אידה צורית. את שרותו הצבאי עשה בגל"י צה"ל. למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. עבד כעורך בקול ישראל.

בתחילת שנות השבעים החל לפרסם שירה, ובמהלך שנות השבעים והשמונים הוציא עשרה קובצי שירים. בשנות ה-90 החל לכתוב רומנים.

בשנת 2004 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

מגד הוא טבעוני, ונוהג להפיץ את משנתו הטבעונית במאמרי דעה.[1][2]

מתגורר בדניה ( חיפה)

נשוי בשנית לסופרת והעורכת צרויה שלו ולהם בן משותף. למגד שני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים.

ספריו של איל מגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פארק עדן, עקד, 1972
  • קצה , ספרית פועלים, 1975
  • סוף הזיכרון , מסדה, 1976
  • חצרות, דביר, 1979
  • שלוש שנים, ספרית פועלים, 1983
  • מתחת לשטיח הכחול, כנרת, 1985
  • סערת אסתר, זמורה ביתן, 1986
  • בחזרה לאושר, הקיבוץ המאוחד, 1989
  • קרפה, פואמה, זמורה ביתן, 1990

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברברוסה, כתר, 1993
  • אשת הקמיקזה, זמורה ביתן, 1995
  • סודות מונגוליה, זמורה ביתן, 1997
  • חסד נעורייך, ידיעות אחרונות, 1999
  • חיי עולם, ידיעות אחרונות, 2001
  • האור השחור, ידיעות אחרונות, 2003
  • סודות ובגידות, ידיעות אחרונות, 2005
  • ארץ אשה, ידיעות אחרונות, 2006
  • זוג, ידיעות ספרים, 2008.
  • איך לחיות, ידיעות ספרים, 2010.
  • סוף הגוף, ידיעות ספרים, 2012.
  • אוֹשרַליה, ידיעות ספרים, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איל מגד, טבעונות = אנושיות, הארץ, 15.7.2013
  2. ^ איל מגד, העגל הזה הוא הילד שלי, באתר הארץ, 9 במאי 2014