אימאם אבו דאוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אימאם אבו דאוד
أبو داود
أبو داود السجستاني.png
לידה 817
סיסטאן, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 888 (בגיל 71 בערך)
בצרה, עיראק, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוחדית', פקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ערבים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סונאן אבו דאוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבּוּ דאוּד סלימן בּן אלאשעת' בּן אִִסחאק בּן בּשיר בּן שדאד בּן עִמראן אלאזדי אלסג'סתאניפרסית: ابو داوود سلیمان بن الأشعث بن اسحاق بن بشیر بن شّداد بن عمران الأزدی السجستانی), הידוע כאימאם אבו דאוד, ולעיתים פשוט כאבו דאוד, היה חכם דת מוסלמי פרסי אשר היה מומחה בתחום החדית'. אוסף החדית' שלו, סֻנן אבו דאוד, נחשב לאחד מששת אוספי החדית' החשובים ביותר בקרב הסונים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו דאוד נולד בשנת 817 בסיסתאן הקדומה[2], אזור בפרס העתיקה, הממוקם במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן של איראן המודרנית[3]. הוא נפטר בשנת 889, בבצרה.

על מנת לאסוף חדית'ים, הוא נסע למרחקים, בין השאר נסע ברחבי עיראק, מצרים, סוריה, חג'אז, מרב העתיקה, נישאפור, ועוד[4].

אבו דאוד התעניין רבות בתחום הפיקה, ומשום כך הוא אסף בעיקר חדית'ים הנוגעים בהלכות. מתוך כחצי מיליון חדית'ים שהוא מצא, הוא כלל רק כ-4,800 חדית'ים אוסף המפורסם שלו[5].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לספרו המפורסם "סֻנן אבו דאוד", כתב האימאם אבו דאוד ספרים נוספים[6], כ-21 ספרים סך הכל[7], וביניהם:

  • "אלמראסיל" (בערבית: المراسيل).
  • "מסאאִל אל-אימאם אחמד" (בערבית: مسائل الإمام أحمد), ספר בתחום הפיקה, על פי האסכולה החנבלית.
  • " אל-נאסח' ואל-מנסוח' "(בערבית: الناسخ والمنسوخ), ספר בתחום מדעי הקוראן.
  • "אל-זהד" (בערבית: الزهد).
  • "אל-בעת' ואל-נשוּר" (בערבית: البعث والنشور).
  • "כִּתאבּ אל-קדר" (בערבית: كتاب القدر), ספר אשר עונה לטענותיהם של זרם הקדריה.
  • "מֻסנד מאלִק" (בערבית: مسند مالك).
  • "פדאאִל אלאנצאר" (בערבית: فضائل الأنصار).
  • "אח'באר אל-ח'וארג' (בערבית: أخبار الخوارج).
  • "אלדעאא" (בערבית: الدعاء).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימאם אבו דאוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Abu Dawud: The Imam who collected the Hadiths of directives, english.alarabiya.net (באנגלית)
  2. ^ Abu Dawud: The Imam who collected the Hadiths of directives, english.alarabiya.net (באנגלית)
  3. ^ IslamicFinder, Biography of Imam Abu Dawud, IslamicFinder (באנגלית)
  4. ^ Biography of Imam Abu Dawood, Islamicwisdom7's Blog, ‏2009-12-11 (באנגלית)
  5. ^ Imam Abu Dawud, www.sunnah.org
  6. ^ Imam Abu Dawud - Biography - Hadith Collection, hadithcollection.com (בBritish English)
  7. ^ Mahebūba Desāī, Islam and Non-violence, Gyan Publishing House, 2009. (באנגלית)