אימאם אל-תרמיד'י
 | |
| לידה |
824 תרמז, האימריה הסמאנית  |
|---|---|
| פטירה |
892 (בגיל 68 בערך) תרמז, האימריה הסמאנית |
| מדינה |
בית עבאס |
| זרם ספרותי |
אסלאם סוני |
| יצירות בולטות |
סונן א-תרמד'י, אל-עלל אל-כוברא, שמאיל מוחמדיה, חותם הנבואה |
  | |
אבו עיסא מחמד בן עיסא אבן סווארה אבן מוסא אבן אלדהאק אלסלמי א-תרמד'י (בפרסית: ابو عیسی محمد بن عیسی ابن سواره ابن موسی ابن الدهک السلومی الترمذی) (824–892)[1] הידוע כאימאם אל-תרמיד'י, היה חוקר אסלאמי פרסי[2] ואספן חדית' שחיבר את אוסף החדית' הנודע "סֻנן תרמד'י" (פרסית: سنن ترمذی), אשר נמצא בין ששת ספרי החדית' החשובים בקרב המוסלמים הסונים.
א-תרמיד'י היה מומחה גם בדקדוק השפה הערבית, והעדיף את האסכולה של כופה על פני האסכולה של בצרה בשל שימורה של השירה הערבית כמקור עיקרי[3][4].
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבו של אימאם אל-תרמיד'י היגר ממרב העתיקה לתרמז, תרמז שם נולד אל-תרמיד'י בתקופת שלטונו של אל-מאמון, הח'ליף מבית עבאס, בשנת 824[5].
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגיל צעיר הוא היה נחשב לאדם מוכשר, נבון, מסור וחרוץ במיוחד. תכונות אלו המשיכו אתו לאורך כל חייו. הוא למד לעומק את המדע של החדית' ואת השריעה. הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודתם של מדענים וחוקרי חדית' שגרו בתרמז, בסמרקנד, במרב העתיקה, ובערים אחרות במרכז אסיה.
בגיל 26 הוא יצא במסע למקומות מרוחקים, בין השאר לח'וראסאן ועיראק, כמו גם לחג'אז, מכה, ואל-מדינה[6]. שם הוא נפגש עם חוקרים ותאולוגים בולטים, עסק במפגשים הנוגעים לחוק האסלאמי ולמדעי האסלאם, והרחיב את הידע שלו בהיבטים השונים של דת האסלאם, של ההיסטוריה, ותחומים נוספים[7].
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל-תרמיד'י היה עיוור בשנתיים האחרונות לחייו[8]. ישנם מסורות שגורסות כי העיוורון שלו הגיע מתוך צער על מותו של מורו וחברו הקרוב והאהוב, האימאם אל-בוח'ארי[9].
הוא נפטר בתאריך 8 באוקטובר 892.[10]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אימאם אל-תרמיד'י עסק רבות בכתיבה, ובין כתביו ניתן למצוא את הספרים שלהלן[11]:
- סֻנן אל-תרמִד'י (בערבית: سنن الترمذي)
- אל-שמאאִל אלמחמדיה (בערבית: الشمائل المحمدية, משמעות: "החזות של מוחמד" או "המראה של מוחמד")
- עלל אל-תרמד'י אלכּביר (ערבית: علل الترمذي الكبير)
- אל-עלל אל-סע'יר (ערבית: العلل الصغير)
- אל-זהד (בערבית: الزهد)
- כִּתאבּ אל-תפסיר (בערבית: كتاب التفسير, משמעות: "ספר הפרשנות")
- כּתאבּ אל-תאריח' (בערבית: كتاب التاريخ, משמעות: "ספר ההיסטוריה")
- כּתאב אלאסמאא ואלכּנא (בערבית:كتاب الأسماء والكنى, משמעות: "ספר השמות והכינויים")
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (Salahuddin Ali Abdul Mawjood, The Biography of Imam At-Tirmidhi, darussalam (2007[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אימאם אל-תרמיד'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ IslamicFinder, Biography of Imam At-Tirmidhi, IslamicFinder (באנגלית)
- ^ The Cambridge history of Iran., Cambridge,: University Press, 1968-1991
- ^ IISC Multimedia (2015-04-12), Biography of the Imams of Hadith - Imam Tirmidhi by Sh Navaid Aziz, נבדק ב-2019-07-17
- ^ Talmon, Rafael., Arabic grammar in its formative age : Kitāb al-ʻAyn and its attribution to Ḫalīl b. Aḥmad, Leiden: Brill, 1997
- ^ Imam Tirmidhi, www.sunnah.org
- ^ Al-Tirmidhī | Muslim scholar, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ Imam al-Tirmidhi (824-892) | Botschaft der Republik Usbekistan, www.uzbekistan.de (ארכיון)
- ^ Hoosen, Abdool Kader., Imam Tirmidhi's contribution towards Hadith, 1st ed, Newcastle, South Africa: A.K. Hoosen, 1990
- ^ Hoosen, Abdool Kader., Imam Tirmidhi's contribution towards Hadith, 1st ed, Newcastle, South Africa: A.K. Hoosen, 1990
- ^ Green Lane Masjid (2015-08-15), The Life & Works of Imam at-Tirmidhi by Ustadh Aqeel Mahmood, נבדק ב-2019-07-17
- ^ Biography of Imam Tirmidhi, Views and Reviews, 2013-11-05 (באנגלית)
- ^ Ibn ʻAbdul-Maujood, Salaahud-Deen ibn ʻAlee., ابن عبد الموجود، صلاح الدين بن علي., The biography of Imām at-Tirmidhī = Sīrat al-Imām al-Tirmidhī, 1st ed, Riyadh: Darussalam, 2007