אימם, צ'יף יג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ראס אימם (מבוטא גם כימאם נפטר ב-1828) היה הראס של באגמדיר ורגנט/סגן הקיסר של האימפריה האתיופית. הוא היה בנו של ראס גוגסה.

לפי טירמינגהאם ראס אימם תמך בגלוי בדת האסלאם כנגד הכנסייה האתיופית המקומית[1]. בעקבות תמיכתו של האבונה קירילוס השלישי בהשקפת הסוסת לידת בוויכוח על טיבעו של ישו ראס אימם היגלה את האבונה למנזר באגם הייק, שם הוא נשאר עד מותו בסביבות 1828.[2].

כשר ראס אימם יצא למערכה צבאית בגוג'אם כנגד דאג'זמץ גושו זאודה, הדאג'זמץ היילה מארים החל לצעוד עם חייליו מסאמיאן לבירה הקיסרית גונדר והדיח את הקיסר ג'יגר והכריז על באדה מריאם השלישי לקיסר במקומו. כאשר ההודעה על הדחת ג'יגר הגיע לראס אימם הוא חזר לגונדר דרך העיירה דאנגאל באר רדף אחר כוחותיו של דאג'זמץ גושו עד אשר וואלדבה שם התרחש הקרב כנגדם במשך שלושה ימים עד 25 בדצמבר 1825 כאשר דאג'זמץ גושו ברח משדה הקרב לסאמיאן דרך וגרה שם הוא מת יותר מאוחר, אימם החזיר את ג'יגר לשלטון[3].

בדרך האופיינית לתקופת השופטים האתיופית מערכות יחסים בין המצביאים השונים השתנתה באופן מהיר. כפי שסואן ראבאנסון מתאר הדאג'זמץ היילה מריאם בנו של וובה היילה מריאם נתפס בקרב ולאחר מכן בשכנועו של הדאג'זמץ מרו מדאמבייה הוא שוחרר על ידי אימם. לאחר מכן אימם הצטרף לוובה שירש את אביו בתור דאג'זמץ כנגד גושו זאודה ודאג'זמץ מרו בקרב קוסובאר באוקטובר 1827. בקרב זה גושו נמלט למנזר בגוג'אם ומרו נהרג בקרב[4]. בשנה שלאחר מכן אימם נפטר "באופן אלים" במקום מושבו בדברה תבור[5]. אימם נקבר בכנסיית ייאסו בעירו[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'. ספנסר טרימינאם, אסלאם באתיופיה, עמוד 111.
  2. ^ מרדכי אביר, האתגר של האסלאם ואיחודה מחדש של האימפריה הנוצרית 1769 - 1855 עמוד 42
  3. ^ ה. וואלד בלונדאל, הרושמות המלכותית של חבש, עמוד 485.
  4. ^ סואן רובינסון, מלך המלכים: תיאודרוס של אתיופיה, עמוד 19.
  5. ^ . וואלד בלונדאל, הרושמות המלכותית של חבש, 485.
  6. ^ ריצ'רד פאנקהארסט, ההיסטוריה של העיירות האתיופיות: מימי הביניים ועד תחילת המאה ה-19.


הקודם:
גוגסה
צ'יף יג'ו אורומו
18251828
הבא:
מאריה