אימרה בלשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימרה בלשה
Balassa Imre
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בנובמבר 1886
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1974 (בגיל 87)
Nógrád, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Péter Balassa עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אימרה בלשה (במקור שווייגר, בהונגרית: Balassa Imre; סגד, 25 בנובמבר 1886[1]נוגראד, 4 בפברואר 1974) היה סופר, עיתונאי, דרמטורג, מבקר מוזיקה יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימרה שווייגר נולד במשפחה יהודית כבנם של גאשפאר שווייגר, צורף נחושת, ושל אלונורה שווייצר. ב-1907 סיים את לימודיו באקדמיה המלכותית ההונגרית לדרמה (כיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע), שם קיבל תעודת במאי ושחקן. כסטודנט למשחק, הוא היה הבמאי במספר הזדמנויות של מופעי הבחינות הפתוחים לקהל של האקדמיה. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה, הצטרף לתיאטרון הלאומי כעוזר במאי וכמזכיר. שאיפותיו כבמאי לא התגשמו, והוא לא כל כך הצליח גם כשחקן ולכן נפרד מהתיאטרון הלאומי ומשחקניו. במלחמת העולם הראשונה מילא שירות צבאי מרגע הגיוס הראשון ועד תום המלחמה. הוא היה בשירות בשדה הקרב במשך שלושים ושניים חודשים וזכה בשלל מדליות צבאיות. מאז סתיו 1912, כשעזב את התיאטרון הלאומי, עסק בספרות ובכתיבה עיתונאית. הוא היה עובד מערכת של:

  • פשטי נפלו
  • "העיתון" (Az Újság)
  • ,העיתון הלאומי" (Nemzeti Újság)
  • ובמשך תקופה ארוכה אחד מעורכי "העיתון של פשט" (Pesti Hírlap)
  • הוא עבד גם בשבועונים וברביו.

ב-9 במאי 1920, בבודפשט, התחתן עם תרזיה (18951972), בתם של דיולה דמיין ושל ינקה וייס.[2] [3] הם התגרשו ב-1925 ונישאו בשנית ב-1928.[4]

בשנת 1923 ייסד את יומון האמנות ההונגרי הראשון, "חיי הערב" (Esti Élet), ולאחר מכן עבד כחבר צוות פנימי של "הדור החדש" (Új Nemzedék). בלשה עסק בבעיות ספרותיות ואמנותיות. כמבקר, בביקורותיו עסק בעבודת השחקן ובהפקת הבמאי בצורה מפורטת ואנליטית. קרייר, הביקורת שלו החלה ב-1912.

בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה היה המבקר וחבר מערכת של:

  • השבועון הספרותי "חיים" (Élet)
  • מבקר תיאטרון של "תרבות" (Kultura). חלק מביקורתיו נכתבה יחד עם אאורל קרפטי ואנדור הלשי (במקור פיש). מגזין, שעסק אך ורק בביקורת.
  • הוא כתב בקביעות בשבועון התיאטרון של ארתור בארדוש "משחק הבמה" (Színjáték) ועוד כתבי עת רבים נוספים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה:

  • מבקר תיאטרון של "העיתון" (Az Újság),
  • לאחר מכן כתב את הביקורות שלו על הבכורות של התיאטרון הלאומי ב"עיתון הלאומי" Nemzeti) Újság) והיה בעל טור התיאטרון של אותו עיתון.
  • בשנות ה-20 כתב מדי שבוע ביקורות תיאטרון ברוח קרבית ומאמרי תיאטרון פולמוסיים עבור ה"קרוניקה בתמונות" (Képes Krónika).
  • ספרו הראשון ראה אור בעודו היה שחקן, בשם: בעיות במה (בודפשט, 1912).
  • הוא פרסם ב"דור החדש" (Új Nemzedek) עד 1939
  • לאחר מכן בין 1946 לבין 1948 היהעמית מערכת של השבועון "הבוקר" (A Reggel)
  • בין 1949 לבין 1967 עבד כראש העיתונות והדרמטורג של בית האופרה של בודפשט.
  • בין 1952 לבין 1972, כשהיה כבר זקן וחולה, הוא הציג קונצרטים וערך הדגמות של תקליטי מיקרו גרוב.

הוא נחשב לאחד מפרשני המוזיקה המשפיעים ביותר לאחר מלחמת העולם השנייה. חלק מתפקידיו היו:

  • המזכיר הכללי של אגודת הסופרים ההונגרית
  • סגן נשיא חברת Lafontaine
  • סגן נשיא וחבר מועצת המנהלים של מדור המבקרים של מועדון PEN. (מועדון הסופרים הבין-לאומי)

יצירותיו החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעיות במה (בודפשט, 1912)
  • הטרגדית המלך ההונגרית. קרל הרביעי ; ספרות עולמית, בודפשט, 1925
  • זמנים גדולים (רומן, בודפשט, 1926)
  • ישו (רומן, בודפשט, 1928)
  • קושוט. רומן של חיים גדולים (בודפשט, 1928)
  • החיים המופלאים של מוצרט (רומן, בודפשט, 1933)
  • אימרה סצ'וואי: חיי וזכרונותיי (ערך לעיתונות וכתב את ביוגרפית המבוא, בודפשט, 1940)
  • מולייר (רומן, בודפשט, 1938)
  • קטעי יומן של יאנוס פלדי (פורסם, עמוד, 1939)
  • גברת דרי. חייה של שחקנית ותיקה ; זינגר-וולפנר, ב"פ, 1940
  • אתה חייב לחיות ולמות כאן. רומן חייו של מיהאי ורשמארטי ; זינגר-וולפנר, בודפשט, 1941 (רומנים הונגריים XI)
  • ספר האופרות (עם שאנדור ג'רג' גאל, בודפשט, 1951)
  • מדריך אופרה (בודפשט, 1956)
  • הרומן של מוצרט (בודפשט, 1964)
  • ארז'י שאנדור (אמני הבמה הונגריים הגדולים, בודפשט, 1968)
  • הרומן של אופנבך (בודפשט, 1968)
  • על נדודי שמונה עשורים (ביוגרפיה, לאחר מותו, בודפשט, 1976)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a szegedi izraelita hitközség születési akv. 139/1886. folyószáma alatt".
  2. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 654/1920. folyószáma alatt".
  3. ^ "Dömjén Terézia halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 103/1972. folyószáma alatt".
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 758/1928. folyószáma alatt".