אימרה קסי
 | |
| לידה |
16 ביוני 1910 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1974 (בגיל 64) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Kramer Imre |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| מעסיק |
ניוגט |
| בן או בת זוג |
אנה היינל (1937–1974) |
  | |
אימרה קסי (במקור קראמר, בהונגרית: Keszi Imre; בודפשט, 16 ביוני 1910[1] – בודפשט, 26 בנובמבר 1974)[2] היה סופר יהודי-הונגרי, מבקר, מוזיקולוג, מתרגם ספרותי, פרופסור באוניברסיטה. אשתו מאז 1937 הייתה אנה היינל (1907–1977) משוררת זוכת פרס אטילה יוז'ף (1966).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אימרה קרמר נולד במשפחה יהודית כבנם של מלכיאל קרמר, מזכיר הקהילה היהודית של פשט ושל מתילד טאובר. הוא קיבל תואר במדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). במקביל, היה סטודנט באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, כתלמידו של זולטאן קודאי. בתקופת שלטונו של מיקלוש הורטי בין שתי מלחמות העולם הוא היה מורה בבית ספר תיכון. משנת 1942 נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את שואת יהודי הונגריה ואחרי מלחמת העולם השנייה בין 1946 לבין 1949 עבד כבעל טור התרבות של העיתון "העם החופשי" (Szabad Nép) והיה העורך כתב העת "אנושיות" (Emberség). בין 1951 לבין 1957, הוא היה פרופסור לספרות באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. אחרי 1957 הקדיש את חייו רק לביקורת ספרות ומוזיקה.
קסי החל את דרכו בכתיבת שירה משנת 1935. סיפוריו הקצרים וביקורות המוזיקה שלו פורסמו בקביעות ב"תשובה" (Válasz), ניוגט, ו"מילה יפה" (סֶפּ סוֹ - Szép Szó). בשנת 1940 יצאה לאור עבודתו העוסקת בשאלת היהודים בשם "עם הספר" (A könyv népe). ב-1963 התחיל במחזור של רומנים על חיי הבורגנות אחרי 1948. הוא היה נציג אותנטי של הביקורת הספרותית של תקופת מתיאש ראקושי. הוא היה חבר באגודת יאנוש ויידה.
עבודות התיאטרון שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר הצגות הבכורה הרשום במאגר התיאטרון: 1.[3]
- מחוץ לחוק (1956)
- שיר העם גרמני בהונגריה (1933)
- מלאכת כתיבת השירה (שירים, 1934)
- לאסלו נמט והיהודים (מחקר, 1937)
- אנשי הספר. לשאלת הרוח והספרות היהודית (מחקר, 1940)
- משתה ההמתנה (סיפור קצר, 1944)
- המצור על האי (מחקרים, 1948)
- אבן פינה (רומן, 1952)
- אנשים שכשלו (מחזה, 1955)
- מחוץ לחוק (מחזה, 1956)
- להבת כהל (סיפורים קצרים, 1958)
- Elysium (רומן, 1958, סרט: 1986)
- יין מענבים (רומן, 1961)
- צ'ורי המסתחרר (רומן, 1962)
- המנגינה האינסופית (ביוגרפיה של ריכרד וגנר, 1963)
- פלורה בעיר לאג'מאניוש (רומן, 1965)
- חרס בבלי (מסות, 1968)
- אוזני החמור של האלמוות (זיכרונותיו של המלחין טמאש לאשו, רומן, 1971)
- בקאצ'ין ובוקפנץ (דרמות, מחזות אודיו, 1971)
- פשט-בודה (מדריך לתולדות המוזיקה, 1973)
- נשמות על מאזניים (סיפורים קצרים, 1977)
- כתבים מוזיקליים נבחרים (1983)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במעונו דאז, ברובע 14 הוצב לוח הזיכרון על שמו בדרך שטפניה 61 (ליד לוח הזיכרון של אשתו).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי עיון ISBN 963-8607-10-6
- מי זה מי בספרות ההונגרית? הוצאת Könyvkuckó, בודפשט, 1999 ISBN 9-638157-91-7
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- גלריית דיוקנאות של ספרות הונגרית
- תולדות הספרות ההונגרית
- סופרים הונגרים בני זמננו
- משוררים הונגרים לא מוכרים II.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári születési akv. 1356/1910. folyószáma alatt".
- ^ Gyászjelentése
- ^ 2011. november 18-i lekérdezés
- סופרים יהודים הונגרים
- מתרגמים יהודים הונגרים
- מוזיקולוגים יהודים
- בוגרי אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- ניצולי השואה
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- מבקרי ספרות יהודים הונגרים
- עורכי עיתונים יהודים הונגרים
- בוגרי האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט
- בודפשט: אישים
- מבקרי מוזיקה יהודים הונגרים
- יהדות בודפשט
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
- הונגרים שנולדו ב-1910
- הונגרים שנפטרו ב-1974