אין לי ארץ אחרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין לי ארץ אחרת
מאת אהוד מנור

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקיי, אל נשמתי
בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי

הבית הראשון בשיר

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת הוא שיר שנכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה.[1]

הלחנה, ביצועים והתקבלות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד מנור העביר בשנת 1982 את השיר לקורין אלאל, שהלחינה ומאוחר יותר גם ביצעה אותו. עם זאת, הביצוע המקורי הוקלט על ידי גלי עטרי. בנוסף הקליטו את השיר גם יזהר כהן, הבנימינים ואהוד מנור עצמו.

אהוד מנור אמר בראיון כי השיר נכתב כביקורת על אזלת-היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר לדעתו של חיילים רבים בזמן המלחמה. כאשר יצא השיר הוא נתפס כשיר מחאה נגד מלחמת לבנון שהתרחשה באותה עת ואומץ על ידי המוחים כנגדה.

במהלך השנים אומץ השיר על ידי רבים מכל קצות הקשת הפוליטית, כאשר כל קבוצה פוליטית נתנה למילים פרשנות משלה, באופן שמבטא את עמדותיה. בעת תקופת תוכנית ההתנתקות מחבל עזה נעשה שימוש רב בשיר על ידי הימין הישראלי והוא הושמע בעצרות מחאה, במדיה האינטרנטית וברשתות הטלוויזיה. מנגד, תנועת "השמאל הלאומי" אימצה מהשיר את השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה" והפכה אותה לסיסמת מחאה כלפי מדיניותה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו.

השיר הוא מהידועים שבשיריו של מנור ואף שימש כשם לספר שכלל מגוון משיריו וכתביו. ביום העצמאות תשס"ג (2003) נערך ברשת ג' מצעד חגיגי של מאה השירים הגדולים של מנור, והשיר הגיע למקום הראשון. לאחר מותו של מנור, באפריל 2005, ערך העיתון ידיעות אחרונות סקר דומה, ובו נבחר השיר כשיר אהוב ביותר של מנור.

בשנת 2010 סירבו מספר תלמידים בתיכון עירוני ד' בתל אביב לשיר את השיר, בטענה שהשיר "לאומני מדי" ו"לא מייצג אותם", והעדיפו על פניו את השיר "שיעור מולדת" של עלי מוהר.[2]

טענתו המרכזית של הכותב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטענה המרכזית של הכותב מופיעה בשורה הראשונה - "אין לי ארץ אחרת". לאחר שורה זו מופיעות המילים "גם אם אדמתי בוערת" שמביעות את ההתנגדות של אנשים שטוענים כי האדמה בוערת וכי היצמדותו לארץ מסכנת אותו ואין לה הצדקה. שורה זו גם מראה את  הנאמנות של הכותב לארץ למרות כל החסרונות שבה.הוא "מביא בחשבון" את עמדתם, וחוזר אל ביסוס עמדתו: "רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי", כלומר מראה את אהבתו וחיבורו לשפה העברית. המילה "רק" מדגישה את הזיקה העמוקה לשפה העברית ופוסל את כל הלשונות האחרות. בהמשך חוזר ומצדיק הדובר בשיר את "דברי המתנגדים", ומסייג את דבריו: אמנם "בלב כואב, בגוף רעב", ועובר אל המסקנה הסוגרת את מעגל הטיעון: "כאן הוא ביתי". בבית השני חוזר הדובר בשיר לדיאלוג עם מי שעשוי לטעון אחרת ולשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. הוא מצהיר כי הוא ער לכך שארצו "שינתה את פניה", אולם מצהיר כי בכוונתו להיאבק ולא לוותר "עד שתפקח את עיניה".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השיר האהוב של מנור: "אין לי ארץ אחרת", באתר ynet, 13 באפריל 2005.
  2. ^ יעל געתון, עכבר העיר אונליין, תלמידים בעירוני ד' נגד השיר "אין לי ארץ אחרת", באתר הארץ, 26 במרץ 2010.
  3. ^ ד"ר שלמה הרציג, אין לי ארץ אחרת נגיעות לשוניות, במלל ובזמר משרד החינוך