אינגריד שפר

אינגריד שפר
Ingrid Scheffer
לידה	21 בדצמבר 1958 (בת 65); מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה
שם לידה	Ingrid Eileen Scheffer
ענף מדעי	אפילפסיה
מקום לימודים	אוניברסיטת מלבורן (1998); אוניברסיטת מונש ;
מוסדות	אוניברסיטת מלבורן (1991–1994); אוניברסיטת מלבורן (1999–2001); Monash Medical Centre (1994–2005); אוניברסיטת מלבורן (1998–2000); אוניברסיטת מלבורן (1995–1997); Austin Hospital, Melbourne (1991–1994); אוניברסיטת מלבורן (2001–2005); אוניברסיטת מלבורן (2005); Florey Institute of Neuroscience and Mental Health (2011); Monash Medical Centre (1994–2014); בית החולים אוסטין; בית חולים המלכותי לילדים ;
פרסים והוקרה	פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2012); קצינה במסדר של אוסטרליה (9 ביוני 2014); עמית החברה המלכותית (2018); חבר האקדמיה האוסטרלית לבריאות ומדעי הרפואה (2014); עמיתת האקדמיה האוסטרלית למדעים (2014); פרס ראש הממשלה האוסטרלי למדע (2014); פרס לאונרד קוקס (2021) ;

אינגריד שפר (באנגלית: Ingrid Scheffer; נולדה ב-21 בדצמבר 1958) היא חוקרת מובילה בתחום האפילפסיה. הייתה הראשונה לגלות את הגן, שעלול לגרום לאפילפסיה. על מחקר זה ואחרים, זכתה שפר בפרסים רבים. אחד מהם, היה פרס ראש הממשלה האוסטרלי (Prime Minister’s Prize for Science). בפרס זה זכתה יחד עם שותפה למחקר - פרופ' סמואל ברקוביץ' (Samuel Berkovic), בשנת 2014.^[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגריד שפר נולדה בעיר מלבורן, אשר באוסטרליה. למדה באוניברסיטת מונש רפואה וכירורגיה וסיימה עם תואר MBBS (אנ'). מאוחר יותר המשיכה ללימודי דוקטורט בנוירולוגיה, באוניברסיטת מלבורן אותו סיימה ב-1998. פרופ׳ שפר היא נוירולוגית ילדים ופרופ׳ באוניברסיטת מלבורן;^[1] משמשת כמנהלת מחלקת ילדים בבית החולים אוסטין (Austin Hospital) בהיידלברג, ויקטוריה, אוסטרליה;^[2] יושבת ראש מחלקת ילדים במכון פלורי לחקר המוח (The Florey Institute) באוניברסיטת מלבורן;^[3] עמיתה במכללה המלכותית של אוסטרליה לרופאים, באקדמיה האוסטרלית למדעים ובחברה המלכותית; היא מחזיקה בדרגת מפקדת במסדר אוסטרליה, אות כבוד שניתן לאזרחים אוסטרליים המובילים בתחומם;^[4] מייסדת האקדמיה האוסטרלית למדע ורפואה (Australian Academy of Health and Medical Sciences)) וכיום משמשת כסגנית הנשיא.^[1]

שפר, מדענית עולמית מובילה בתחום מחלת האפילפסיה,^[4]^[5]. היא מקדישה את חייה לחקר המחלה,^[4] והביאה לשינוי דרך המחשבה של הציבור הרחב על המחלה.^[5] ערכה יחד עם עמיתה למחקר - פרופ' סמואל ברקוביץ' את המחקר העיקרי שלה, שבדק האם האפילפסיה היא מחלה גנטית.

שפר מאמינה, שהיחס לנשים בקהילה המדעית צריך להשתנות, למרות ההצלחה הרבה שלהן בתחום ופועלת רבות בכיוון זה.

היא נשואה ולה 2 בנים, אחד מהם הוא דוקטור בבית החולים המלכותי של מלבורן (Royal Melbourne Hospital) והשני סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת לונדון.^[4]

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפילפסיה היא מחלה שפוגעת בכ-50 מיליון אנשים ברחבי העולם. המחלה מתבטאת בפרכוסים, הנגרמים מהפרעות בפעילות החשמלית של הנוירונים במוח.^[6]

עד לפני כ-25 שנים, האמינה הקהילה המדעית, שאפילפסיה היא מחלה נרכשת מהסביבה, מנפילה או מסיבוך בלידה,^[4] מה שהוביל במקרים רבים לתחושות אשמה אצל הורים לילדים חולי אפילפסיה.^[5] מטרת עבודת המחקר שערכה ובדקה יחד עם פרופ' סמואל ברקוביץ' ואחרים,^[4] הייתה לחפש ולמצוא דרכים לאבחון המחלה בשלבים מוקדמים מאוד שלה.^[7] שפר הצליחה להוכיח, שאפילפסיה היא מחלה שמקורה הוא גנטי,^[4] ובשנת 1995^[8] היא הצליחה לאפיין את הגן הראשון שאחראי למחלה זו.^[4] בזכות מציאת גן זה, התגלה מספר רב של גנים גם על ידי חוקרים אחרים. אחרי שפורסם מחקרה של אינגריד שפר ונכון לשנת 2014, זוהו כ-13 גנים נוספים, העשויים לגרום למחלת האפילפסיה. אפיון הגנים המעורבים בהתפתחות המחלה, עשוי לסייע בפיתוח תרופה למחלה זו, אשר תשפר במידה רבה את חיי החולים.

בין ממצאי המחקר של שפר, התגלה סוג מסוים של אפילפסיה, שעד הגילוי של שפר, הייתה סברה שהוא נגרם כתוצאה מחיסונים. שפר מצאה, שסוג זה בעצם נבע ממוטציה גנטית, שנשאיה עלולים לפתח את האפילפסיה, והחיסון, למעשה שימש כזרז להתפתחות מהירה יותר של המחלה.^[5]

במחקרה, תרמה שפר לאבחון סוגים רבים של מחלת האפילפסיה^[8] ולהבנה, שגנים שונים יכולים לגרום להתקפים בצורות שונות.^[5]

היא תרמה רבות להבנה של סוג האפילפסיה, אשר נבע משיבוש יכולת הגוף להעביר גלוקוז למוח (GLUT1 deficiency), ואף כתבה ספר בישול קטוגני, יחד עם חוקרת אפילפסיה נוספת ודיאטנית קלינית הודות למחקרים, אשר הוכיחו כי דיאטה קטוגנית (דיאטה דלת פחמימות ורבת שומנים) משפיעה לטובה על חולי אפילפסיה שיש להם סוג אפילפסיה זה.

שפר היא מהחוקרים הראשונים לבדוק את היעילות של קנבידיול לטיפול בתסמונת דרווה, סוג נדיר של אפילפסיה שפוגעת קשות בילדים.^[7]

בשנת 2016, השיקה פרופ׳ שפר ניסוי ראשון במתן קאנביס רפואי לילדים עם אפילפסיה קשה.^[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אריק זוסמן, (2009).^[5]
פרס לוריאל-אונסקו (L’ORÉAL-UNESCO) (2012).^[9]
פרס גלקסו סמית' קליין, (2013).^[7]
פרס אמיל בקר, (2013).^[10]
פרס ראש הממשלה האוסטרלי, ביחד עם פרופ' סמואל ברקוביץ' (2014).^[5]
דרגת מפקדת במסדר אוסטרליה (AO) (2014).^[5]
החברה המלכותית, (2018).^[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגריד שפר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אינגריד שפר, באתר ResearchGate

מדיה וקבצים בנושא אינגריד שפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ Professor Ingrid Scheffer AO, Professor Ingrid Scheffer AO (באנגלית)
^ Staff, Austin Health
^ PROF Ingrid Scheffer, THE UNIVERSITY OF MELBOURNE
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ My Brilliant Career: Laureate Professor Ingrid Scheffer AO, THE UNIVERSITY OF MELBOURNE
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ The genetics of epilepsy: bringing hope to families: 2014 Prime Minister’s Prize for Science, science in public, ‏29 באוקטובר 2014
^ אפילפסיה, באתר כללית, ‏27 ביוני 2018
^ ¹ ² ³ Ingrid Scheffer AO MBBS PhD FRACP FAA FAES, Ingrid Scheffer
^ ¹ ² ³ Ingrid Scheffer, THE ROYAL SOCIETY
^ 14th Annual L’ORÉAL-UNESCO Awards for Women in Science - 2012, unesco
^ Peter-Emil-Becker-Price 2013, Thieme

[:4-1] ¹ ² ³ ⁴ Professor Ingrid Scheffer AO, Professor Ingrid Scheffer AO (באנגלית)

[2] Staff, Austin Health

[3] PROF Ingrid Scheffer, THE UNIVERSITY OF MELBOURNE

[:0-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ My Brilliant Career: Laureate Professor Ingrid Scheffer AO, THE UNIVERSITY OF MELBOURNE

[:1-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ The genetics of epilepsy: bringing hope to families: 2014 Prime Minister’s Prize for Science, science in public, ‏29 באוקטובר 2014

[6] אפילפסיה, באתר כללית, ‏27 ביוני 2018

[:2-7] ¹ ² ³ Ingrid Scheffer AO MBBS PhD FRACP FAA FAES, Ingrid Scheffer

[:3-8] ¹ ² ³ Ingrid Scheffer, THE ROYAL SOCIETY

[9] 14th Annual L’ORÉAL-UNESCO Awards for Women in Science - 2012, unesco

[10] Peter-Emil-Becker-Price 2013, Thieme

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]