אינדיאן וולס מאסטרס

אינדיאן וולס מאסטרס
Indian Wells-Tennis Garden.jpg
ענף טניס
תאריך ייסוד 1974
ארגון מפעיל הסבב העולמי לנשים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת טוסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר הטורניר
קואורדינטות 33°43′26″N 116°18′21″W / 33.723888888889°N 116.30583333333°W / 33.723888888889; -116.30583333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האינדיאן וולס מאסטרסאנגלית: Indian Wells Masters, וגם BNP Paribas Open) הוא טורניר טניס המתקיים מדי שנה באינדיאן וולס, קליפורניה, ארצות הברית. לארי אליסון, מייסד ומנכ”ל חברת אורקל, הוא הבעלים של הטורניר לאחר שרכש אותו בשנת 2009.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר, אשר מתקיים בחודש מרץ מדי שנה, הוא טורניר מאסטרס 1000 בסבב הגברים וטורניר WTA-1000 בסבב הנשים. הוא אחד משני הטורנירים היחידים, פרט לטורנירי הגראנד סלאם, שאורכו למעלה משמונה ימים (הטורניר השני הוא טורניר מיאמי). הנשים בדרך כלל מתחילות לשחק ביום רביעי, והגברים יום למחרת; גמרי הטורניר נערכים כ-12 ימים לאחר מכן, ביום ראשון. מתוך 96 משתתפים, 64 מתמודדים בשלב הראשון ו-32 עולים ישירות לשלב הבא. הטורניר משוחק על משטחים קשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נוסד על-ידי הטניסאים צ'רלי פסרל וריימונד מור בשנת 1976. בשנים 1976-1980 הוא נערך ברנצ'ו מיראז', קליפורניה, בקנטרי קלאב מישן הילס (Mission Hills Country Club), קרוב לפאלם ספרינגס. ב-1981 עבר לעיירה לה קווינטה, קליפורניה, ושוחק על מגרש קשה באצטדיון בן 7,500 מושבים במלון לה קווינטה (La Quinta Hotel). בשנת 1987 עבר הטורניר לעיירה אינדיאן וולס, קליפורניה, בה נחנך מלון גרנד צ'מפיונס (Grand Champions Hotel), שהכיל מרכז טניס עם 12 מגרשים, כולל אצטדיון מרכזי בן 10,000 מושבים.[1]

החל משנת 2000 הטורניר נערך במרכז הטניס אינדיאן וולס טניס גארדן (Indian Wells Tennis Garden), המכיל 29 מגרשים בהם מגרש מרכזי בן 16,100 מושבים, והוא אצטדיון הטניס השני בגודלו בעולם אחרי אצטדיון ארתור אש בניו יורק.[2] מרכז הטניס של אינדיאן וולס נמצא כ-200 קילומטרים מזרחה ממרכז לוס אנג'לס, כ-25 קילומטרים דרומית-מזרחית מפאלם ספרינגס. כיום הטורניר הוא מהמובילים בטורנירי הטניס בעולם מבחינת מספר המבקרים, עם כ-475,000 צופים נכון לשנת 2019.[3]

במהלך השנים הוחלף שמו של הטורניר פעמים רבות. ב-1996, הוא היה מבין הראשונים בעולם לערוך בו-זמנית טורניר גם בהסבב העולמי לנשים וגם בהסבב העולמי לגברים (ATP). עם הזמן הפך לאחד מטורנירי הטניס הגדולים בסבב, עד שלעיתים נקרא גם "הגרנד סלאם החמישי".[4]

זוכי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכה מקום שני תוצאה
1976 ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר 6–4, 6–4
1977 ארצות הבריתארצות הברית בריאן גוטפריד ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 2–6, 6–1, 6–3
1978 ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר מקסיקומקסיקו ראול רמירס 6–1, 7–6(7–5)
1979 ארצות הבריתארצות הברית רוסקו טאנר (2) ארצות הבריתארצות הברית בריאן גוטפריד 6–4, 6–2
1980 הגמר בוטל בשל גשם
1981 ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס (2) צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל 6–3, 7–6(7–5)
1982 צרפתצרפת יאניק נואה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה איוואן לנדל 3–6, 6–2, 7–5 [5]
1983 ספרדספרד חוסה היגראס ארצות הבריתארצות הברית אליוט טלצ'ר 6–4, 6–2
1984 ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס (3) צרפתצרפת יאניק נואה 6–2, 6–7(7–9), 6–3
1985 ארצות הבריתארצות הברית לארי סטפנקי ארצות הבריתארצות הברית דייוויד פייט 6–1, 6–4, 3–6, 6–3
1986 שוודיהשוודיה יואקים ניסטרם צרפתצרפת יאניק נואה 6–1, 6–3, 6–2
1987 מערב גרמניהמערב גרמניה בוריס בקר שוודיהשוודיה סטפן אדברג 6–4, 6–4, 7–5
1988 מערב גרמניהמערב גרמניה בוריס בקר (2) ספרדספרד אמיליו סנצ'ס 7–5, 6–4, 2–6, 6–4
1989 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה מירוסלב מצ'יר צרפתצרפת יאניק נואה 3–6, 2–6, 6–1, 6–2, 6–3
1990 שוודיהשוודיה סטפן אדברג ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי 6–4, 5–7, 7–6(7–1), 7–6(8–6)
1991 ארצות הבריתארצות הברית ג'ים קורייר צרפתצרפת גי פורז'ה 4–6, 6–3, 4–6, 6–3, 7–6(7–4)
1992 ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג רוסיהרוסיה אנדריי צ'סנוקוב 6–3, 6–4, 7–5
1993 ארצות הבריתארצות הברית ג'ים קורייר (2) דרום אפריקהדרום אפריקה ויין פריירה 6–3, 6–3, 6–1
1994 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס צ'כיהצ'כיה פטר קורדה 4–6, 6–3, 3–6, 6–3, 6–2
1995 ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס (2) ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי 7–5, 6–3, 7–5
1996 ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג (2) הולנדהולנד פול הארהאוס 7–5, 6–1, 6–1
1997 ארצות הבריתארצות הברית מייקל צ'אנג (3) צ'כיהצ'כיה בוהדן אולירך 4–6, 6–3, 6–4, 6–3
1998 צ'ילהצ'ילה מרסלו ריוס הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת גרג רוזדסקי 6–3, 6–7(15–17), 7–6(7–4), 6–4
1999 אוסטרליהאוסטרליה מארק פיליפוסיס ספרדספרד קרלוס מויה 5–7, 6–4, 6–4, 4–6, 6–2
2000 ספרדספרד אלכס קורצ'ה שוודיהשוודיה תומאס אנקוויסט 6–4, 6–4, 6–3
2001 ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפראס 7–6(7–5), 7–5, 6–1
2002 אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טים הנמן 6–1, 6–2
2003 אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט (2) ברזילברזיל גוסטבו קוורטן 6–1, 6–1
2004 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת טים הנמן 6–3, 6–3
2005 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר (2) אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 6–2, 6–4, 6–4
2006 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר (3) ארצות הבריתארצות הברית ג'יימס בלייק 7–5, 6–3, 6–0
2007 ספרדספרד רפאל נדאל סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 6–2, 7–5
2008 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' ארצות הבריתארצות הברית מרדי פיש 6–2, 5–7, 6–3
2009 ספרדספרד רפאל נדאל (2) הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אנדי מארי 6–1, 6–2
2010 קרואטיהקרואטיה איוואן ליוביצ'יץ' ארצות הבריתארצות הברית אנדי רודיק 7–6(7–3), 7–6(7–5)
2011 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (2) ספרדספרד רפאל נדאל 4–6, 6–3, 6–2
2012 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר (4) ארצות הבריתארצות הברית ג'ון איזנר 7–6(9–7), 6–3
2013 ספרדספרד רפאל נדאל (3) ארגנטינהארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו 4–6, 6–3, 6–4
2014 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (3) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 3–6, 6–3, 7–6(7–3)
2015 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (4) שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–3, 6–7(5–7), 6–2
2016 סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' (5) קנדהקנדה מילוש ראוניץ' 6–2, 6–0
2017 שווייץשווייץ רוג'ר פדרר (5) שווייץשווייץ סטאן ואוורינקה 6–4, 7–5
2018 ארגנטינהארגנטינה חואן מרטין דל פוטרו שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6–4, 6–7(8–10), 7–6(7–2)
2019 אוסטריהאוסטריה דומיניק תים שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 3–6, 6–3, 7–5
2020 בוטל בשל מגפת הקורונה
2021 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קמרון נורי גאורגיהגאורגיה ניקולוז בסילשווילי 3–6, 6–4, 6–1
2022 ארצות הבריתארצות הברית טיילור פריץ ספרדספרד רפאל נדאל 6–3, 7–6(7–5)

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Year Champion Runner-up Score
↓  טורניר WTA מדרג 3    ↓
1989 בולגריהבולגריה מנואלה מלייבה אוסטרליהאוסטרליה ג'ני בירן 6–4, 6–1
↓  טורניר WTA מדרג 2    ↓
1990 ארצות הבריתארצות הברית מרטינה נברטילובה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה הלנה סוקובה 6–2, 5–7, 6–1
1991 ארצות הבריתארצות הברית מרטינה נברטילובה (2) יוגוסלביהיוגוסלביה מוניקה סלש 6–2, 7–6(8–6)
1992 יוגוסלביהיוגוסלביה מוניקה סלש ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס 6–3, 6–1
1993 ארצות הבריתארצות הברית מארי ג'ו פרננדס דרום אפריקהדרום אפריקה אמנדה קוצר 3–6, 6–1, 7–6(8–6)
1994 גרמניהגרמניה שטפי גרף דרום אפריקהדרום אפריקה אמנדה קוצר 6–0, 6–4
1995 ארצות הבריתארצות הברית מארי ג'ו פרננדס (2) בלארוסבלארוס נטאשה זברבה 6–4, 6–3
↓  טורניר WTA מדרג 1    ↓
1996 גרמניהגרמניה שטפי גרף (2) ספרדספרד קונצ'יטה מרטינס 7–6(7–5), 7–6(7–5)
1997 ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט רומניהרומניה אירינה ספירלאה 6–2, 6–1
1998 שווייץשווייץ מרטינה הינגיס ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–3, 6–4
1999 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס גרמניהגרמניה שטפי גרף 6–3, 3–6, 7–5
2000 ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט (2) שווייץשווייץ מרטינה הינגיס 4–6, 6–4, 6–0
2001 ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס (2) בלגיהבלגיה קים קלייסטרס 4–6, 6–4, 6–2
2002 סלובקיהסלובקיה דניאלה הנטוחובה שווייץשווייץ מרטינה הינגיס 6–3, 6–4
2003 בלגיהבלגיה קים קלייסטרס ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–4, 7–5
2004 בלגיהבלגיה ז'וסטין הנין ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–1, 6–4
2005 בלגיהבלגיה קים קלייסטרס (2) ארצות הבריתארצות הברית לינדזי דבנפורט 6–4, 4–6, 6–2
2006 רוסיהרוסיה מריה שראפובה רוסיהרוסיה ילנה דמנטייבה 6–1, 6–2
2007 סלובקיהסלובקיה דניאלה הנטוחובה (2) רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–3, 6–4
2008 סרביהסרביה אנה איבנוביץ' רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–4, 6–3
↓   טורניר חובה    ↓
2009 רוסיהרוסיה ורה זבונרבה סרביהסרביה אנה איבנוביץ' 7–6(7–5), 6–2
2010 סרביהסרביה ילנה ינקוביץ' דנמרקדנמרק קרוליין ווזניאקי 6–2, 6–4
2011 דנמרקדנמרק קרוליין ווזניאקי צרפתצרפת מריון ברטולי 6–1, 2–6, 6–3
2012 בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה רוסיהרוסיה מריה שראפובה 6–2, 6–3
2013 רוסיהרוסיה מריה שראפובה (2) דנמרקדנמרק קרוליין ווזניאקי 6–2, 6–2
2014 איטליהאיטליה פלאביה פנטה פוליןפולין אגניישקה רדוונסקה 6–2, 6–1
2015 רומניהרומניה סימונה האלפ סרביהסרביה ילנה ינקוביץ' 2–6, 7–5, 6–4
2016 בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה (2) ארצות הבריתארצות הברית סרינה ויליאמס 6–4, 6–4
2017 רוסיהרוסיה ילנה וסנינה רוסיהרוסיה סבטלנה קוזנצובה 6–7(6–8), 7–5, 6–4
2018 יפןיפן נאומי אוסקה רוסיהרוסיה דריה קסטקינה 6–3, 6–2
2019 קנדהקנדה ביאנקה אנדרסקו גרמניהגרמניה אנג'ליק קרבר 6–4, 3–6, 6–4
2020 בוטל בשל מגפת הקורונה
↓  WTA-1000    ↓
2021 ספרדספרד פאולה בדוסה בלארוסבלארוס ויקטוריה אזרנקה 7–6(7–5), 2–6, 7–6(7–2)
2022 פוליןפולין איגה שוויונטק יווןיוון מריה סקארי 6–4, 6–1

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה של טורניר אינדיאן וולס באתר הטורניר
  2. ^ רשימת אצטדיוני הטניס הגדולים בעולם באתר טניס 365
  3. ^ US Open stars fall at Indian Wells, which struggles to draw a crowd באתר WION News
  4. ^ BNP Paribas Open tennis finally returns to Indian Wells in October באתר לוס אנג'לס טיימס
  5. ^ "NOAH BEATS LENDL, ENDING STREAK AT 44". הניו יורק טיימס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]