אינדינגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון פרסומי קל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אבי עדאקי בהופעת קבלת שבת צילום: עודד נתן

אינדינגב (inDnegev) הוא פסטיבל מוזיקה ואמנות עצמאית בנגב. הפסטיבל נערך לראשונה ב-2007 ומאז מתקיים בסתיו במצפה גבולות, ליד קיבוץ גבולות שבנגב המערבי, תחת הססמה "מפריחים את הדממה". הפסטיבל, אשר נערך במהלך שלושה ימים בכל שנה, הוא אחד מן האירועים המרכזיים לקידום מוזיקה והתרבות העצמאית בישראל, לצד פסטיבל יערות מנשה הנערך במגידו. הפסטיבל זכה לתמיכה מקרן מיראז' ומן המועצה האזורית אשכול, בה הוא מתקיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל החל את דרכו בשנת 2007 ביוזמתם של אסף קזדו ומתן נויפלד. תחילה הוא נמשך יומיים וכלל כ-1500 משתתפים. בין ההרכבים ניתן היה לראות את דויד פרץ, יהלי סובול, עמיר לב, נעם רותם, ומידנייט פיקוקס. בשנת 2008 הוכפל מספר המשתתפים, ובין ההרכבים המופיעים היו אסף אבידן, הג'ירפות, ערן צור ועוד כ-40 הרכבים נוספים. בעקבות ההצלחה בקרב חובבי האינדי הישראלים, הפך הפסטיבל למסורת שנתית. החל משנת 2009 נמכרו כל הכרטיסים טרם החל הפסטיבל. בשנת 2010 הורחב הפסטיבל לשלושה ימים (חמישי עד שבת) ומספר ההרכבים גדל לכ-70. באותה שנה הופיעו, בין היתר, קרולינה, קוואמי והחלבות וUMLALA שפרצה לתודעת הקהל בשנה שאחרי. בשנת 2011 כלל הפסטיבל שיתוף פעולה עם מגזין "אף" הירושלמי ויצאה מהדורה מיוחדת עבור הפסטיבל. נוסף על כך, יצא הסרט "בארץ החיפושיות השחורות", סרטם של רותם פלדנר ותניא פלשקס. הסרט נקרא על שמן של החיפושיות השחורות החיות באזור בו מתקיים הפסטיבל, והוא מציג את אחורי הקלעים שלו. הוא כולל קטעים מראיונות עם אמנים אשר השתתפו בפסטיבל ולקחו בו חלק, ומנסה לתאר את הקהילה הנוצרת סביב המוזיקה והפסטיבל. בפסטיבל של שנת 2012 שיתוף הפעולה עם מגזין "אף" המשיך ונוצר מגזין אח שנקרא "גרון". המגזין כלל פירוט ההופעות והסברים על הרכבים, טורים אישיים של אמנים ויצירות פרי עטם של באי הפסטיבל. באותה שנה התקיימה ההופעה הרשמית הראשונה של להקת הבילויים מאז שהפסיקה להופיע בשנת 2008. כמו כן, למרות שאנשי הפסטיבל מתגאים בכך שאין בו "הופעות דגל" הגיע ברי סחרוף להופעת אורח לא מתוכננת עם ההרכב A1.

במות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליינאפ במת הפיל 2010 צילום: ירון שרביט

הפסטיבל הראשון בשנת 2007 כלל רק במה אחת שעליה הופיעו קצת יותר מ-20 הרכבים שונים. שנה לאחר מכן, כשכבר היה ברור שיש קהל, נוספה הבמה האקוסטית. שתי הבמות יחד הכפילו את כמות האמנים המשתתפים בפסטיבל. בשנת 2010, כאשר התווסף לפסטיבל יום נוסף, קיבלו הבמות כינויים רשמיים: הבמה הראשית- "במת הקוף" והבמה השנייה- "במת הפיל". במת הפיל לא כללה רק הופעות אקוסטיות, אלא נתנה הזדמנות ללהקות פחות מוכרות להופיע מול קהל גדול ולקבל חשיפה. בשנת 2011 נוספה על שתי הבמות הקיימות במת "עשן הזמן", שנקראה על שם בית הקפה וחנות הספרים הבאר שבעית, להופעות אינטימיות במיוחד. הבמה לא זכתה להצלחה כיוון שסאונד משתי הבמות האחרות הגיע אליה והפריע להופעות. באותה שנה הייתה במה מאולתרת במתחם הקמפינג אשר נתנה לבאי הפסטיבל להפגין את כישוריהם. לאחר תלונות רבות על רעש שאותה במה עוררה בשעות הלילה, הוחלט למסד אותה בשנת 2012. הבמה נקראה "ריאליטי ריהב ספייס ג'אמפ" וכללה בעיקר הופעות רוק.

הרכבים וסגנונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיאה לסצנת האינדי, הפסטיבל מכיל בתוכו מגוון רחב מאוד של הרכבים אשר נוגעים בתחומים שונים של המוזיקה. לדוגמה, בשנת 2007 הופיעו Malox המשלבים בין פאנק, מוזיקה יהודית וסגנונות מרחבי העולם, מידנייט פיקוקס המשלבים אלמנטים ערביים ומוזיקה צוענית לצד רוק כבד ורגאייסטן שיוצרים רגאיי עברי. בשנת 2008 הופיעו קיצו שיוצרים בעיקר רוק מתקדם, פסיכדליה ואלקטרו, טל כהן-שלו סינגר/סונגרייטר העוסק בפולק והאחים רמירז, טריו שעושים גרוב עם השפעות בלוז ורוקבילי. בשנת 2009 הופיעו Tiny Fingers שמשלבים טכנו, רוק, דאבסטפ, מוזיקת חלל ומטאל, UMLALA שמקפיצים עם רוק-פופ במבטא בריטי ואינגה דינגו שעושים קור פסיכאדלי פאנק ונונסנס. בשנת 2010 הופיעו קוואמי והחלבות עם רוק-פופ ראפ חברתי, יאיר יונה, גיטריסט וירטואוז שיוצר קטעים אינסטרומנטליים וכל החתיכים אצלי שיוצרים פאנק רוק. בשנת 2011 הייתה הופעת מחווה ל"מלכת אמבטיה" של חנוך לוין והופיעה רות דולורס וייס שיוצרת בלוז ופולק בעברית ובאנגלית ומשפחת אלייב המשלבת שלושה דורות שיוצרים גרוב בוכרי. בשנת 2012 הופיעו theAngelcy, להקת פולק קברט עם כלים ייחודים כמו ויולה ויוקללה, קין והבל 90210, להקת גלאם נונסנס מטאל וYemen Blues, הרכב בלוז תימני בהובלת רביד כחלני.

בשנת 2015 עלה מופע מחווה לאלבום ״חם על הירח״ של ברי סחרוף בגרסת רגאיי ודאב הנקרא: ״דאב על הירח״ לרגל 25 שנה לצאת האלבום

פלטפורמות לשיתוף קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת כל פסטיבל מועלות לאתר האינטרנט והפייסבוק של הפסטיבל פלטפורמות שונות המשתפות את הקהל ומלוות אותו טרם ובזמן הפסטיבל.

  • אינדיסקר- סקר הקובע, החל משנת 2008, איזה הרכב יזכה לפתוח את הפסטיבל עם הופעתו. סקר זה נותן הזדמנות להרכבים פחות מוכרים, שלאו דווקא היו מצליחים להיכנס לרשימת ההופעות בפסטיבל, לקבל חשיפה וקהל רחב.
  • אינדימיקס- רשימת שמע שיוצאת בדרך כלל עם פרסום הליינאפ לפסטיבל, וכוללת שירים או קטעי youtube של ההרכבים המשתתפים. זה נותן לקהל הזדמנות להכיר מגוון רחב יותר של להקות לפני ההגעה לפסטיבל עצמו.
2010 inDradio צילום: ירון שרביט
  • אינדיטרמפ- קבוצת פייסבוק שנועדה לשדך בין אלו שמגיעים לפסטיבל ברכב ויש להם מקום פנוי, ובין אלו שמחפשים דרך להגיע לפסטיבל. הקבוצה ממלאה אג'נדה חברתית- קהילתית, אך גם סביבתית.
  • inDlive- החלק הדיגיטלי של הפסטיבל שכולל את אתר הפסטיבל ורדיו ובלוג חיים. לרדיו, אשר פועל בשיתוף עם רדיו "הקצה" ומכללת BPM, ניתן להאזין דרך האינטרנט והאפליקציה, ומשדרים בו, בין היתר, באי הפסטיבל. השידורים כוללים עריכה מוזיקלית אישית, ראיונות עם האמנים והעברת ההופעות החיות. בלוג הפסטיבל מתעדכן באופן שוטף על ידי צוות מתנדבים לפני, במהלך ואחרי הפסטיבל. הבלוג נותן במה לתיאור וסיכום חווית הפסטיבל לאמנים ולקהל כאחד.
  • אינפליקציה- לכבוד האינדינגב של שנת 2012 הושקה אפליקציית אנדרואיד לפסטיבל. האפליקציה כוללת לו"ז הופעות לפי ימים ובמות, אפשרות רכישת כרטיסים, האזנה וקריאה באינדילייב ועוד.
  • inDmovie- מתחם קולנוע עצמאי בשיתוף עם פסטיבל קולנוע דרום. במתחם משודרים סרטי גמר של בוגרי מכללת ספיר, סרטי דוקו ואנימציה.
  • מתחם ילדים- "עולם המשאלות הקסום של דוד אינדינגב"- כיוון שמגיעים לפסטיבל זוגות צעירים רבים יחד עם ילדיהם, באינדינגב של שנת 2012 התווסף מתחם ילדים לצד מתחם הקולנוע. המתחם הוא מעיין מסלול עם דמויות מהאגדות, משימות יצירתיות ואפילו נחל זורם שאפשר להשיט בו סירות פקקים.
  • מתחם שבת- מתוך הניסיון להבנות קהילה מגובשת סביב הפסטיבל, משנת 2011 החל לפעול מתחם שבת. המתחם כולל ארוחות משותפות, תפילות, שיעורים וסדנאות כחלק מהשאיפה לקרב את אנשי הקהילה וליצור ביניהם ערבות הדדית.

ארט-א-זאכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארט-א-זאכן 2012 צילום: עודד נתן

"ארט-א-זאכן" היא קבוצת אמנים אשר מתאספת במצפה גבולות אחת לשנה, על מנת לנסות ולפענח את מהותה של הקהילה שנוצרת סביב הפסטיבל. הקבוצה פועלת החל משנתו השנייה של הפסטיבל ובכל שנה סובבת סביב נושא אחר, למשל בשנת 2012 עסקה הקבוצה במים במגוון הקשרים כגון פוליטי, סביבתי וחברתי. בין האמנים המשתתפים ניתן למצוא אמנים מרחבי הארץ ואף מחו"ל, וסטודנטים מבתי ספר לאומנות כמו "בצלאל" ו"שנקר". מטרת ה"ארט-א-זאכן" היא ליצור דיאלוג בין הקהילה, המוזיקה, האומנות והתרבות העצמאית. למרות שהמוזיקה היא לב ליבו של הפסטיבל והקהילה שנוצרת סביבו, קבוצת "ארט-א-זאכן" יוצרת את המסגרת שבתוכה הכל קורה. הקבוצה יוצרת את עבודותיה מחומרים הנמצאים בשימוש היום-יומי של תושבי המדבר. תוך פירוק והרכבה מחדש של אותם חומרים הקבוצה מביעה את עצמה דרך יצירותיה. יצירות האומנות משלבות תמונות ומיצבים אינטראקטיביים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]