אינדיקה (קטסיאס)

אינדיקה
Ἰνδικά
מידע כללי
מאת	קטסיאס
שפת המקור	יוונית עתיקה

אינדיקה (ביוונית: Ἰνδικά) הוא ספר מאת הרופא היווני הקלאסי קטסיאס, המתיימר לתאר את הודו. הספר נכתב במאה ה-5 לפנה"ס, ומהווה את ההתייחסות היוונית הידועה הראשונה להודו. קטסיאס היה רופא החצר של מלך פרס ארתחשסתא השני, והספר אינו מבוסס על חוויותיו שלו, אלא על סיפורים שהובאו לפרס על ידי סוחרים, לאורך דרך המשי מסריקה (אנ'), ארץ מצפון לסין והודו, שבה מקורו של המשי המבוית.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל את ההתייחסות הידועה הראשונה לחד-קרן, לכאורה חמור בהודו שעל ראשו הייתה קרן אחת בגודל 1.5 אמה (27 אינץ'), ומציג לעולם האירופי את התוכי המדבר, ואת הציד בבזים, שעדיין לא היה נהוג באירופה.

בין המידע שנמסר ככל הנראה בספר (בעיקר על פי דיווחים ממקור שני על תוכנו):

נהר האינדוס מזוהה ומתואר כבעל רוחב של עד עשרים מייל.
הודו מאוכלסת בצפיפות, יותר משאר העולם גם יחד.
פילים הודים מתוארים לראשונה, דורות לפני שאלכסנדר הגדול התמודד מולם בעת שכבש חלק מהודו.
בעוד שקופים היו מוכרים היטב בים התיכון, טיפוסים יוצאי דופן מתוארים בהודו, כולל גזע זעיר עם זנב באורך של 6 רגל.
כלבים הודים בגודל של אריות.
הרים ענקיים.
המרטיקורה (מנטיקור), יצור אדום עם פנים כמו של גבר, שלוש שורות שיניים, ועוקץ עקרב על זנבו. זוהי ההתייחסות המערבית המוקדמת ביותר הידועה למנטיקור.
תיאורים מפורטים של מנהגי הודו, המצהירים כי הם מאוד צודקים ומכובדים.
גברים נמוכים ושחורים המכונים פיגמים (אנ'), שחיים במרכז הודו, שגובהם שתי אמות. הם גידלו חיות משק שהיו קטנות באותה מידה, והיו מצויים במלחמה עם כמה עגורים. הפיגמים הללו גידלו את שערם עד הברכיים ואת זקנם עד מעבר לכפות רגליהם, כל כך ארוך עד שלא נזקקו לשום לבוש אחר. כאשר גופם מכוסה לחלוטין בשיער, הם מהדקים אותו סביבם בחגורה, כך שהוא משמש אותם לבגדים.
עצי דקל ותמר גדולים פי שלושה מאלה שבבבל.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של קטסיאס מכיל תערובת כזו של אפוקריפים (אנ') מפוקפקים בעליל בין אמיתותיו, עד שלעיתים לעגו לו מחברים מאוחרים יותר כמקור לסיפורי-בדים ומיתוסים פראיים.

במאה ה-2 לספירה, הסאטיריקן לוקיאנוס מסאמוסאטה תיאר את קטסיאס כמי שנידון לחלק מיוחד בגיהנום השמור למי שמפיצים שקרים פראיים במהלך חייהם. אינדיקה כללה ככל הנראה אנקדוטות כמו תיאור של גזע של אנשים עם רגל אחת (אנ'),הקרויים המונוסקלי, גזע אחר של אנשים שכפות רגליהם היו כה גדולות שניתן היה להשתמש בהן כמטריות (הסקיופולות), גברים עם זנבות כמו סאטירים, וטען שאנשים בארץ סריקה (מילה שנחשבה במקרים אחרים למילה היוונית לחלק מסין) היו בגובה 18 רגל. ספרו הדומה של לוקיאנוס עצמו, "סיפור אמיתי" (אנ'), הוצג כסאטירה על "אינדיקה", כולל הקדמה המכנה את קטסיאס ומחברים דומים אחרים שקרנים חסרי ניסיון. לוקיאנוס מצהיר שהוא עצמו יציג כעת שקר דומה, אבל בניגוד לקודמיו, הוא לפחות ישר מספיק כדי לומר זאת בבירור מראש.

לעומת זאת, הספר אכן שימש כמקור המקורי לידע ממשי רב על המזרח שנראה שנעדר היה לחלוטין בספרות המערבית. למרות שרק קטעים קיימים מתוכו כיום, תכניו ידועים מאוד מכיוון שהם היו הסימוכין העיקריים לידע הים תיכוני על הודו, במשך מאות שנים, ולכן מופנים אליו ומצוטטים מתוכו על ידי סופרים עתיקים רבים שחיבוריהם שרדו עד היום.