אינטייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אינטייק הוא שלב המפגשים הראשוניים בטיפול כלשהו. כאשר נותן השירות (המטפל), נפגש יחד עם מבקש השירות (המטופל), נחשף בפני המטפל מידע כגון הסיבות שהביאו את הפציינט לטיפול ופרטים על חייו האישיים. בסיום האינטייק המטפל מציג את התרשמותו והמלצותיו הטיפוליות להמשך התהליך הטיפולי.

מאפייני האינטייק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המיקום בו יתבצע הטיפול- מוסד לחולי נפש (עלול להיות טיפול בכפייה) או קליניקה פרטית (ככל הנראה מרצון).
  • הכשרתו המקצועית של המטפל.
  • זהות המטופל- האם הוא קטין או מבוגר.
  • אתיקה.
  • כתיבה אובייקטיבית- מלבד שלב ההתרשמות, על המטפל לרשום בצורה אובייקטיבית ולא באופן אישי ("הפונה מציין כי...", "לדבריו של הפונה...").

סעיפי האינטייק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המפגשים, המטפל שואל את המטופל שאלות וכותב רשמים באופן הבא:

  1. פרטים מזהים- מתייחס לשם המלא, תאריך הלידה, מגדר, ארץ לידה, מצב משפחתי, מיקום משפחתי במשפחה (ילד יחיד, בן בכור וכדומה), מקום מגורים (עיר, מושב או קיבוץ ובנוסף- האם יש למטופל דירה, בית פרטי וכדומה), תעסוקה ולעיתים רקע עדתי ודתי.
  2. גורם מפנה לטיפול- המטופל נשאל אם הוא הגיע ברצון או בכפייה. אם בכפייה, מה הביא את הגורם המפנה להפנות את המטופל לטיפול?
  3. סיבת ההפניה- הסיבה בגללה המטופל הגיע לטיפול ברגע הנוכחי (על המטפל לחתור להבנת הסיבה הגלויה והסמויה). כמו כן, המטפל שואל כיצד הבעיה באה לידי ביטוי בחיי המטופל.
  4. רקע ותולדות הבעיה- מתייחס לטריגר שהביא לעליית המצב בגינו המטופל בא. עלול להיות על רקע מחלה פיזית או נפשית מסוימת.
  5. התפתחות ותולדות הפונה (סקירת חיים)-הסעיף המעמיק ביותר. השאלות שישאלו יתחילו מראשית חייו של המטופל בסדר כרונולוגי: בהריון אימו (האם ההריון היה מתוכנן, האם הלידה הייתה קלה, האם האב היה נוכח בלידה...), שלבי ההתפתחות הראשוניים (מיומנויות מוטוריקה עדינה וגסה, שלבי ההליכה, גמילה מבקבוק וצרכים...), כניסה למסגרות (פעוטון, גן, בה"ס, צבא, עבודה...).המטפל שואל שאלות כגון "איך הרגשת בבה"ס מבחינה חברתית" "האם סבלת מניכור חברתי בשלב מסוים?"
  6. מערכת משפחתית ומערכת תמיכה- מידת הקשר עם המשפחה וחוג החברים של המטופל.
  7. היסטוריה רפואית ונפשית- כל הקשור בניתוחים, תרופות, טיפולים שונים. אם היו, כמה זמן נמשכו? מדוע הופסקו ועל ידי מי?
  8. סיכום- הבאת כל הפרטים שנכתבו עד כה לסיכום קונקרטי של כמה שורות. בנוסף, כתיבת סיכום דינאמי (פרשנות אישית על פי אירועי חייו של המטופל).
  9. אבחנה- לפי ICD-ספר שהוצא על ידי האו"ם המסביר על מחלות נפשיות ופיזיות. לפי DSM-ספר שהוצא על ידי איגוד הפסיכיאטרים באמריקה העוסק בהפרעות נפשיות.
  10. מוטיבציה לקבלת עזרה-האם המטופל סגור לקבלת עזרה או משתף ופתוח עם המטפל.
  11. המלצות על תוכנית טיפול-המלצה על טיפול מסוים שהמטפל חושב שיתאים למטופל.

ניסוח תקין של בעיות ברשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם המטופל.
  • מצבו ההתנהגותי.
  • איפה ומתי ההתנהגות קרתה (ההתנהגות חייבת להתקיים גם בעתיד).
  • למה המצב אינו רצוי- לתאר את סיבות המטופל וסביבתו.

הערכה והצבת מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המטפל לכתוב בצורה אופרטיבית וקוהרנטית את מטרות הטיפול על מנת שיהיה ניתן לעקוב אחריהן לאורך התהליך הטיפולי, ובסיומו לבחון האם המטרות הושגו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]