אינטרמצו (סרט, 1939)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינטרמצו (1939)
Intermezzo:A Love Story
כרזת הסרט אינטרמצו (1939)
מבוסס על הסרט אינטרמצו (1936)
בימוי גרגורי ראטף
הפקה דייוויד או. סלזניק
תסריט ג'ורג' אוניל
עריכה פרנסיס ליון
שחקנים ראשיים לסלי הווארד
אינגריד ברגמן
מוזיקה מקס שטיינר
צילום גרג טולנד
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 בספטמבר 1939
משך הקרנה 70 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינטרמצואנגלית: Intermezzo: A Love Story) הוא סרט רומנטי אמריקאי משנת 1939. הסרט הוא רימייק של הסרט השוודי "אינטרמצו" משנת 1936 עם אינגריד ברגמן בתפקיד הראשי.

המפיק דייוויד או. סלזניק ראה את הסרט השוודי והתרשם ממשחקה של ברגמן שעד אז הייתה שחקנית לא ידועה. הוא הביא אותה להוליווד ונתן לה את התפקיד הראשי למולו של לסלי הווארד שהיה אז שחקן מפורסם לאחר משחקו בחלף עם הרוח. זה היה סרטה הראשון בהוליווד והופעתה בו הקפיצה את הקריירה שלה.

הסרט מתאר קשר רומנטי בין כנר מפורסם ובעל משפחה עם פסנתרנית צעירה ויפה. בנסיבות הזמן נקטע קשר זה המהווה רק אינטרמצו (הפסקת ביניים) בחייהם.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולגר ברנדט (לסלי הווארד) הוא כנר וירטואוז מפורסם. לאחר מסע קונצרטים מוצלח בניו יורק הוא חוזר לאשתו, בתו ובנו בסטוקהולם ופוגש בביתו את אניטה הופמן (אינגריד ברגמן), מורתה לפסנתר של בתו.

אניטה מתחילה לנגן בהתלהבות את הקונצרט לפסנתר של אדוארד גריג. הולגר מתבונן בה ומצטרף אליה בנגינה בכינור. הוא מציע לה להיות מלווה שלו בפסנתר בקונצרטים שלו והיא מסכימה.

קשר רומנטי מתפתח בניהם. אניטה מעריצה את הולגר ככנר מפורסם וכגבר עם השפעה חזקה. הוא מתאהב בה בגלל שהיא צעירה, יפה ומוכשרת ומציתה בו את טעם החיים שנשחקו בנישואיו המשעממים.

לאחר שאינו יכול לשמור את סודו, הוא מספר לאשתו כי התאהב באניטה ועוזב את הבית. הם פותחים במסע הופעות מוצלח ובסופו הם מגיעים לנופש בעיירה קטנה על חוף הים בדרום צרפת ונהנים שם כמו זוג בירח דבש.

הולגר מתגעגע למשפחתו ואניטה מבחינה בכך בכך שהולגר מתקשר שם עם ילדה קטנה שמזכירה לו את בתו. היא מקבלת מכתב המאשר כי קבלה מלגה ללימודי פסנתר בפריז. היא מראה את המכתב להולגר ושורפת אותו לעיניו כי לדבריה הוא חשוב לה יותר.

לאחר שהמורה שלה לפסנתר ,תומאס סטנבורג (ג'ון האלידיי), מגיע למקום ומשכנע את אניטה כי אל לה לוותר על הקריירה שלה, היא משתכנעת ועוזבת את הולגר.

הולגר מחליט לחזור לסטוקהולם לפגוש את בתו. כשהוא מגיע לבית הספר שלה, היא מבחינה בו, רצה אליו ונפגעת קלות ממכונית.

הולגר מביא אותה לביתו ומחכה כל הלילה לראות מה שלומה. בינתיים הוא מבקש סליחה מבנו ומתפייס איתו.

בבוקר מודיעה לו אשתו שהבת יצאה מכלל סכנה. הולגר מתכונן לעזוב את הבית אך אשתו סולחת לו והוא חוזר אליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]