אינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P At sign.png

פורטל האינטרנט הוא שער לכל הערכים הקשורים לאינטרנט. הפורטל סוקר את ההתפתחות הכרונולוגית של האינטרנט, את השימושים הרבים שלו, את תרבות האינטרנט ועוד.

איור של רשת האינטרנט
תיאור חזותי של מערכת הקשרים המסועפת בין כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט

האינטרנטעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים רבות ושונות, ומקשרת בין מיליארדי‏[1] מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה באמצעות דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט, והמסחר הרב שמתרחש הודות לה - הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. יש הטוענים כי בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי, אולם מנגד קיימת הסתייגות הטוענת כי האינטרנט עוד רחוק מכך בשל הפערים הטכנולוגיים בין מדינות העולם ובשל השימושים המקומיים באינטרנט כחלק מתופעת הגלובליזציה.

כיום האינטרנט נמצא בשיא פיתוחו וישנם מעל 3.11 מיליארד משתמשים בעולם‏[2] שהם מעל 40% מן האוכלוסייה הגלובלית‏[3], לעומת זאת בישראל 2014 מעל ל70% ממשקי הבית היו מחוברים לאינטרנט‏[4]. תחומי חיים רבים, בעיקר בעולם הכלכלה, מתקיימים ברובם (או לפחות חלק ניכר מהם) באינטרנט: החל בסחר (על כל תחומיו), דרך העברת כספים ועד לחדשות ותקשורת.

שימוש והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפי אינטרנט
בדומה לדפי עיתון או דפי ספר, דפי האינטרנט מכילים תכנים שונים, לרוב מלל ותמונות. אוסף של דפי אינטרנט אשר מאוגדים לנושא מסוים או אשר נוצרו על ידי גורם מסוים נקראים יחדיו אתרי אינטרנט. דפי אינטרנט מכילים לרוב קישורים אל דפים אחרים, כך שנוצרת רשת כלל עולמית של דפי אינטרנט המקושרים - רשת הנקראת World Wide Web. המשתמשים ניגשים אל דפי האינטרנט באמצעות תוכנה הנקראת דפדפן, ופעולת הגישה לדפים השונים והמעבר ביניהם נקראת גלישה. איתור מידע רצוי באינטרנט מבוצע בעיקר באמצעות מנועי חיפוש או במדריך אתרים (בדומה לספר טלפונים מסווג). ארגונים רבים מאפשרים לקבל מידע אישי ולבצע פעולות אישיות (המוגנים בסיסמה) באמצעות אתרי האינטרנט שלהן, לדוגמה אתרי האינטרנט של בנקים וקופות חולים. לפופולריות רבה זוכים אתרי אינטרנט הפועלים כרשתות חברתיות.
שיתוף קבצים
שירות בו משתמש משתף קבצים מסוימים שנמצאים על מחשבו כך שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם. הגישה אל הקבצים נעשית באמצעות תוכנות FTP או רשתות שיתוף קבצים לדוגמה: ביטורנט, גנוטלה. כמו כן, יוצרים וארגונים רבים מפרסמים בדפי האינטרנט שלהם קבצים אשר ניתן לקבל בחינם או בתשלום. קבלת הקבצים נקראת "הורדה", ומגוון התכנים שניתן להוריד מהאינטרנט הוא עצום: החל מתוכנות מחשב, וכלה בטבלאות נתונים ויצירות אומנות.
דואר אלקטרוני
שירות המאפשר למשתמש לשלוח הודעות לתיבת דואר של משתמש אחר. הודעות אלו יכולות להכיל מלל או קבצים מצורפים.
שיחות אינטרנטיות
באינטרנט ישנם מספר דרכים לבצע שיחות בין שני אנשים או יותר. ה-IRC היא אוסף של קבוצות שיחה, הנקראות חדרים, בהן מתקיימות שיחות בנושאי עניין שונים, כאשר לכל חדר מוקצה נושא או תחום עניין מסוים (לדוגמה: חדר בענייני מחשבים, חדר לבני 30 פלוס וכו') והמשתתפים בשיחה יכולים להקליד את דבריהם ולראות את הדברים שהוקלדו על ידי שאר חברי החדר. דרך אחרת לשיחות אינטרנטיות היא מסרים מידיים (IM) - אלו הם שירותים המאפשרים לכל משתמש ליצור רשימה של חברים, ולראות בכל רגע נתון את מידת זמינותו של כל חבר וחבר (לדוגמה: לא מחובר, זמין, זמין אבל עסוק, ועוד). שירות המאפשר למשתמש להקליד ולשלוח הודעות אל משתמש אחר, ולמעשה לנהל שיחה בין המשתמשים. ישנן כמה רשתות ותוכנות של מסרים מידיים, כדוגמת MSN Messenger ו-ICQ, ועם הזמן התווספו למערכות המסרים המידיים גם יכולות השיחה הקולית ושיחת הווידאו באמצעות מצלמת אינטרנט.
פורומים
באינטרנט ניתן להשאיר הודעות בנושאים שונים, ולהמתין לתשובה להודעה, שלא בצורה של שיחה, אלא בצורה של פורום כתוב. הפורומים מחולקים לנושאים ותחומי עניין שונים, והם נמצאים באתרי אינטרנט (שהגישה אליהם באמצעות דפדפן רגיל), או בשרתים של קבוצות דיון (שהגישה אליהם באמצעות תוכנה ייעודית).הנושאים מגוונים בכל נושא העולה על הדעת, וקיימים אלפי נושאי קבוצות דיון. הקטגוריות שלהן מאורגנות לפי מבנה היררכי לוגי. ההיררכיה נעה מכללי לספציפי. שם של קבוצת הדיון מורכב מנושאים היררכיים ותת־נושאים המופרדים באמצעות נקודות. בנוסף, חברות וארגונים אחרים מפעילים שרתי קבוצות דיון בהם מתנהלים דיונים בנושאים הקשורים לארגון. שרתים אחרים (למשל, של ספק שירותי אינטרנט) יכולים להחזיק עותקים של קבוצות דיון אלה, ולשלוח אליהן תגובות שהתקבלו ממשתמשים מקומיים. קהילה וירטואלית מהווה הרחבה של מושג הפורום, ובה יש בנוסף גם יכולות שיתוף קבצים (בעזרת שרת מרכזי) יכולות צ'אט, חדשות וכו'.
מולטימדיה באינטרנט
העברת צליל ווידאו אפשרית אף היא על גבי האינטרנט. טלפוניית IP מאפשרת לקיים שיחות טלפוניה באמצעות האינטרנט. השיחות יכולות להתבצע בין תוכנות מחשב, בין מכשירי טלפון אשר מחוברים לאינטרנט בחיבור מיוחד, או בשעטנז של תוכנות ומכשירים שונים. אחת התוכנות הבולטות בשוק זה היא Skype, אולם תוכנות מסרים מידיים רבות כוללות אפשרות תקשורת זו. במרבית התוכנות שתומכות בטכנולוגיה זו ניתן לבצע שיחות יוצאות למספרים רגילים (בתשלום) ולקבל שיחות ממכשירי טלפון רגילים. טכנולוגיות של הזרמת מדיה מאפשרות להעביר גם שידורי רדיו באינטרנט ושידורי טלוויזיה באינטרנט, בין השאר באמצעות IPTV.
הוראה וחינוך
טכנולוגיית המידע והתקשורת על פניה הרבות, תופסת מקום הולך וגדל בבתי הספר. האינטרנט מאפשר גישה לאינספור מקורות אשר יכולים לסייע להוראה וללמידה. למשל: מאגרי מידע, סרטונים, הפעלות אינטראקטיביות, אתרים לימודיים ועוד‏[5].
רשתות חברתיות
רשתות חברתיות מקוונות ובראשן פייסבוק וטוויטר קיימות מאז העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, וכיום מהוות כלי תקשורת מרכזי בשימוש משתמשים פרטיים, חברות וארגונים.

שירותים שהיו נפוצים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • FTP - פרוטוקול העברת קבצים. שרתי FTP הכילו אלפי קבצים ובתוכם קובצי תוכנה. משתמשים שחיפשו קובץ או תוכנה מסוימת היו יכולים לרוב למצוא אותה על אחד ממאות שרתי ה־FTP שפעלו, לרוב תוך כדי שימוש ב-Archie. כיום משמש פרוטוקול זה בעיקר להעברת קבצים ספציפית בין שני מחשבים, למשל כדי להעלות קבצים אל אתר אינטרנט, ונותרו מעט מאוד שרתי FTP ציבוריים. אלה שנותרו משמשים בדרך כלל מוסדות אקדמיים או חברות תוכנה להפצת חומרים שהם מייצרים (מידע ותוכנה).
  • Archie - שרתי Archie הכילו בסיסי נתונים אודות כל הקבצים שהכילו כל שרתי ה־FTP. כדי למצוא קובץ, המשתמש היה מפעיל תוכנת לקוח, שהייתה שולחת שאילתה אל שרת ה־Archie הנבחר, וזה היה משיב על איזה שרת FTP ניתן למצוא את הקובץ.
  • Gopher - רשת Gopher הייתה רשת מידע טקסטואלי שהייתה מסודרת בצורה היררכית. כדי למצוא בה מידע, היה צורך להגיע אל ענף כללי, וממנו לרדת על ענפים ספציפיים יותר ויותר.
  • Veronica - שירות שפעל על רשת Gopher, על השרת, ואיפשר למצוא מידע באותה רשת.

קרנם של שירותים אלה ירדה עם עליית ה־WWW, הנוחה יותר לשימוש, והם אינם פעילים עוד, למעט מספר שרתי FTP, ומספר קטן של שרתי Gopher.

תרבות האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרבות האינטרנט

עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הופיעו תופעות תרבותיות המיוחדות לאינטרנט. התרבות הייחודית שהתפתחה באינטרנט מושפעת בעיקר מהחופש שבו ומכך שהוא מקשר בין אנשים מכל העולם בזמן קצר מאוד. תרבות האינטרנט כוללת תחומים רבים ובהם:

האינטרנט תרם מאוד להתפתחות רעיון הקוד הפתוח ואיפשר לאנשים וחברות מפורסמים פחות לפרסם תכנים שפותחו על ידם. באופן דומה, הוא גם במה להקמת פרויקטים משותפים אחרים, ובראשם מיזמי "מימון המונים", בהם משלמים אנשים רבים תמורת מוצר שיקבלו לאחר שהמארגנים יצברו מספיק כסף. רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ו- YouTube מאפשרות למאות מיליוני ואף מיליארדי אנשים לשתף מידע במהירות, וכך מחברות בין חלקים שונים של העולם ועוזרות להפצת מסרים. נאמר על מספר מהפכות ואירועים חשובים בעת האחרונה, למשל ההפיכה במצרים ב- 2011 או גל הטרור שהתרחש בישראל בסוף 2015.

עסקים באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור גודלו של הקהל הנחשף לרשת האינטרנט ולתכניה, בחרו יזמים רבים להשתמש ברשת כפלטפורמה עסקית, וכמותם גם גורמים עסקיים וותיקים שבחרו לפעול גם בזירה זו, בהמשך לפעילותם המסורתית, או בנפרד ממנה. אחת הפעילויות המסחריות הוותיקות והמרכזיות ברשת היא פרסום מקוון באינטרנט. אחד המדדים להערכת כמות הגולשים העושים שימוש באתר מסוים לפעולות מסחריות הוא יחס המרה.

ענפי הפעילות העסקית המרכזיים ברשת האינטרנט:

  • מסחר אלקטרוני (e-commerce) - חנויות מקוונות המציגות לגולשים מבחר מוצרים, ומציעות להם לרכוש אותם, בדרך כלל על ידי תשלום בכרטיס אשראי. את המוצר מקבלים הקונים בדרך כלל בדואר.
  • פרסום מקוון - פרסומות באתרי אינטרנט (banners), קידום אתרים במנועי חיפוש, שיווק ויראלי, אתרים פרסומיים ועוד.
  • דואר זבל - דואר פרסומי הנשלח למשתמשים רבים. כך ניתן לפרסם בקלות רבה, וללא הוצאות רבות למפרסם, מוצר מסוים.
  • מסחר אלקטרוני בין חברות (B2B - ראשי התיבות של Business to Business) - פעילות רכישה ומכירה בין חברות המתבצעת כולה ברשת האינטרנט. יוזמה זו זכתה להד רציני בשלהי תקופת הדוט קום אולם עקב קשיים טכנולוגיים והקושי במיסוד הקשר, יצירת קטלוגים משותפים וכדומה, לא הצליחה להתרומם.
  • חדשות- רוב גופי התקשורת המובילים בעולם מחזיקים באתר אינטרנט (ולפעמים הם רק אתר אינטרנט), שלעתים קרובות נצפים יותר מגופי התוכן האחרים עצמם.
  • דיון - ברשת נפוצות מאוד קבוצות דיון מסוגים שונים: צ'אטים, פורומים, תוכנות מסרים מידיים. סקרים מראים שחלק גדול ממשתמשי רשת האינטרנט מנצלים אותה לצורכי תקשורת.
  • רשתות חברתיות מקוונות
  • מנועי חיפוש- אתרים המחפשים תוכן באינטרנט, כשהגדול שבהם הוא גוגל.

על-פי מחקר שבוצע ב-2009 באוניברסיטת הרווארד יחד עם חברת הייעוץ המילטון ‏‏‏[6], בארצות הברית בלבד יצרה התעשייה העוסקת באינטרנט כ-3 מיליון משרות במשך עשור. נוסף על כך, נוצרו בתקופה זאת במדינה 1.9 מיליון משרות עקיפות סביב התחום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של האינטרנט

חזון האינטרנט הופיע במספר מאמרים[דרוש מקור], אך ספרות המדע הבדיוני, אשר לעתים תכופות מנסה לתאר טכנולוגיה עתידית והשפעתה על החברה, לא הצליחה לחזות את הופעת האינטרנט. אחת התחזיות הבודדות שניתן להשוותן לאינטרנט של ימינו מופיעה בסיפור "A Logic Named Joe" מאת מאריי לנסטר שפורסם ב-1946 ‏‏‏[7]. בסיפור זה, בני אדם משתמשים במכשירים הנקראים "לוגים", מסופים בעלי צג ומקלדת, בהם ניתן לראות שידורי טלוויזיה, לשלוח דואר אלקטרוני, לתת פקודות קנייה ומכירה של ניירות ערך ועוד.

ניתן לזהות את שורשי האינטרנט במחקר בתחום בתקשורת נתונים הנקרא מיתוג מנות (packet switching). מחקר כזה נערך בתאגיד RAND על ידי פול ברן, הידוע מאז כאחד מאבות האינטרנט. המטרה המרכזית למחקר הייתה לבדוק טכניקות לשרידות של רשתות תקשורת במקרה של מלחמה גרעינית. התקשורת הראשונה נעשתה ב-29 באוקטובר 1969 בין לאונרד קליינרוק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לבין צ'ארלי קליין מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר שודרה המילה LOGIN.

רשתות הליבה, שיצרו את הבסיס לרשת האינטרנט, חוברו בשנת 1969 על ידי הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים במשרד ההגנה של ארצות הברית (Department of Defense Advanced Research Projects Agency או DoD ARPA) במיזם שנקרא ARPANet. הסוכנות בחנה אפשרויות שונות לניהול הרשת, בדגש מיוחד על שרידות, ועפ"י הרעיונות שנבחנו ב RAND יצרה טכנולוגיות שונות להעברת הנתונים בין הרשתות. ב־1 בינואר 1983, הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת לנו כיום - מבחינת התשתית הלוגית.

ההתפתחות הבאה באה מכיוון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, National Science Foundation, שהקימה בשנת 1986 שדרת מידע (backbone) בין־אוניברסיטאית, לשיתוף מחקר אקדמי. בדומה לרשת של ARPA, רשת זו כונתה NSFNet.

תחנת העבודה ששימשה את טים ברנרס-לי ב-CERN, והיוותה את שרת ה-Web הראשון

בשנת 1989 הציע טים ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורים בתוך המלל. לשם כך פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת לקוח (דפדפן) ותוכנת שרת, שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין. במהלך שנת 1991 הם הציעו את הרעיון לאחראי עליהם במעבדת CERN, אם כי כשלו במאמצים לשכנעו ולכן פתחו קבוצת דיון – תחום שאז היה המפותח ביותר באינטרנט – ודרכה הצליחו לצבור אוהדים ברחבי העולם. ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. שנתיים לאחר מכן, כבר היו קיימים 2 מיליון שרתי אינטרנט עם יותר מ-600 אתרי WWW. בשנת 1995 היו קיימים כ-100 אלף אתרי WWW ובשנת 1997, היו כבר כמיליון אתרי WWW.

התפתחות הקשר באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תקשורת של אחד לרבים" כלומר הפצת ידע של גורם מומחה בצד אחד אל מול קהל וצופים. בשלב זה דמו האתרים לספר או חוברת כתובה. הצופים באתר לא היו יכולים לתקשר האחד עם השני אלא לכל היותר עם בעל האתר. חלק מסוג זה של תקשורת הוא הדואר האלקטרוני בו יחיד שולח מידע ליחיד או לרשימת תפוצה.
  • "תקשורת של רבים אל רבים" זה היה השלב בו נוספה האפשרות לצ'אט ונוספו לאתרים פורומים שאפשרו רב-שיח בין המשתתפים.
  • רשתות חברתיות ואתרי העלאת תוכן חינמיים, אפשרו העלאת תוכני משתמשים ונגישות כל גולשי האינטרנט לתכנים אלו.

מבנה והפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור לאינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מודל ה-OSI
האפליקציה אשר שולחת נתונים (בירוק). בקרת התעבורה של הנתונים מבוצעת ב-UDP (בוורוד). הנתונים המבוקרים מועברים באינטרנט באמצעות פרוטוקול ה-IP (בכחול). תעבורת האינטרנט נשלחת על גבי תשתית התקשורת (בתכלת)

רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול IP. הפרוטוקול מגדיר ששיטת התקשורת באינטרנט תהיה באמצעות כתובות. למרכיבים שונים ברשת נקבעת כתובת, הנקראת כתובת IP. בין השאר כתובות IP נקבעות למחשבים, טלפונים, וציוד קצה נוסף; כתובות IP נקבעות גם עבור ציוד תשתית התקשורת, אשר מאפשר את פעולת האינטרנט והחיבור אל האינטרנט, כגון מודמים, מתגים, נתבים ועוד. כתובות ה-IP מאפשרות למרכיבים שקיבלו אותן לתקשר ביניהם. פרוטוקול ה-IP פועל באינטרנט על גבי סוגים שונים ומגוונים של חיבורי רשת, ובכללם LAN, WiFi, DSL ועוד. פרוטוקול ה-IP פועל באינטרנט יחדיו עם פרוטוקול ה-UDP המאפשר העברה מהירה של נתונים (לדוגמה ביישומי הזרמת מדיה), ופרוטוקול ה-TCP המאפשר העברה אמינה של נתונים ברשת (לדוגמה בגלישה בדפי אינטרנט). פרוטוקולים אלו חברים בחבילת הפרוטוקולים TCP/IP הנחשבת כחבילה הבסיסית של הפרוטוקולים באינטרנט. יישומים אשר נבנים על-מנת לפעול ברשת האינטרנט למעשה עושים שימוש בחבילת הפרוטוקולים על מנת לתקשר באינטרנט.

בהיותה של הרשת מבוססת פרוטוקול IP, כדי להתחבר לאינטרנט יש ליצור חיבור בפרוטוקול זה בין המכשיר המשתמש והרשת. חיבור זה נעשה על פי רוב באמצעות ספק שירותי אינטרנט. ספק שירותי אינטרנט הוא חברה או ארגון מורשה אחר, המשמש מתווך בין המשתמש לשרתים השונים ברשת האינטרנט העולמית. קיימות מעל לשלושה מיליארד[דרוש מקור] כתובות IP ציבוריות שנמצאות בשימוש, והמספר הולך וגדל. רוב הכתובות שבשימוש הן בצפון אמריקה ואירופה, אך חלה צמיחה בשימוש והתפוצה גם באסיה[דרוש מקור].

משתמשים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת החיבור הביתית אל ספק שירותי האינטרנט התפתחה רבות במהלך השנים. בתחילה היה נפוץ החיבור באמצעות מודם אנלוגי (חיבור בחיוג). מתקנים אלו המירו את המידע הדיגיטלי אותו ייצר המחשב לאותות אנלוגיים, אותם יכלו להעביר על גבי רשת הטלפון הציבורית. (אשר נועדה להעברת שיחות טלפון) כדי להתחבר לספק, המודם חייג אל מספר גישה שהפעיל הספק, ולאחר שנוצרה "לחיצת היד" של מערכת הטלפון, בוצע תיאום בין המודם במחשב המשתמש למודם שאצל הספק והועברו הנתונים. מכיוון שמערכת הטלפון לא תוכננה להעברת נתונים, התקשורת בשיטה זו הגיעה בסופו של דבר לתקרה של 56,000 סיביות לשנייה (אפיק שיחה הוא ברוחב פס של 64,000 סיביות לשנייה).

לאחר מכן, הגיעה טכנולוגיית ISDN, שאיפשרה חיבור בקצב 64 קילו־סיביות לשנייה בקו בודד, או 128 קילו־סיביות לשנייה בקו כפול. טכנולוגיה זו איפשרה גם לבצע שיחות טלפון באיכות קול גבוהה ואף שיחות וידאו, באמצעות מכשירי טלפון המיועדים לה. כיום ישנן ארצות בהן עדיין משתמשים בטכנולוגיה זו לביצוע שיחות טלפון, אף בין קווי ISDN לקווים אנלוגיים רגילים, אך היא הוחלפה בשתי טכנולוגיות מהירות יותר:

טכנולוגיות מבוססות DSL (כגון ADSL), המאפשרות תקשורת אל ספק האינטרנט בקצב של עד 100 מגה־סיביות לשנייה. שיטה זו משתמשת גם היא בקווי הטלפון הרגילים, אך במקום לשדר בתדרים המשמשים לדיבור, היא משתמשת בתדרים גבוהים הרבה יותר, מה שמאפשר להשתמש באותו קו גם לדיבור וגם לתקשורת בעת ובעונה אחת, ולקיים חיבור קבוע אל הספק ללא צורך בחיוג. היא גם חוסכת את הצורך בהמרה של האותות לאות אנלוגי וחזרה לדיגיטלי, כמו במודמים האנלוגיים.

"חיבור בכבלים" הוא אפשרות להשתמש בתשתית הטלוויזיה בכבלים כדי להעביר מידע בצורה דיגיטלית אל ספק האינטרנט, כאשר ספק הטלוויזיה בכבלים משמש מתווך, באופן דומה לרשת הטלפון. החיבור נעשה באמצעות התקן דוקסיס. ישנן ארצות בהן ספק הטלוויזיה גם מספק בעצמו את החיבור לאינטרנט, ומשמש למעשה גם כספק אינטרנט. בישראל נקבע שספק הכבלים, חברת "HOT", יספק רק את התשתית.

משתמשים ארגוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות גדולות וארגונים אחרים, כמו מוסדות אקדמיים, הצורכים רוחב פס גבוה במיוחד, מתחברים באמצעות קווי תקשורת מהירים, אך לרוב דרך ספק אינטרנט. קווי תקשורת אלה מספקים קצבי העברה גבוהים באמצעות תשתיות תקשורת כגון קווי נל"ן, תקשורת לוויינית וטכנולוגיות אחרות.

ניהול האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל "שליח האינטרנט" של בוקי שוורץ בחולון. מורכב מהסימנים @ ו-WWW

בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט)[דרוש מקור]. נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, איגוד האינטרנט העולמי, שמרכז את התיאום הבינלאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.

במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.

במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופיה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.

בישראל מוסדרת הפעילות באינטרנט על ידי איגוד האינטרנט הישראלי.

משמעויות המילה ותרגומה לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "אינטרנט" (באנגלית, internet) הוא קיצור של המונח "Interconnected Networks"‏‏[8], המתאר קבוצה של רשתות מחשבים המחוברות ביניהן. השם המיודע האינטרנט (באנגלית the Internet) מציין את המערכת הגלובלית של רשתות מחשבים הפתוחות גם לשימוש ציבורי, שנבנתה החל מסוף המאה ה-20 ומוכרת בציבור הרחב, בה דן ערך זה.

האקדמיה ללשון העברית קבעה את המילה מִרְשֶתֶת (או "רשת תקשורת גלובלית") כתרגום לעברית של המונח הכללי אינטרנט[9], זאת בעקבות הצעתו של ההיסטוריון ניר מן ב-1998. על פי מן "המילה 'מִרְשֶתֶת' (על משקל 'מרפסת'; 'מרצפת') מגלמת בחובה את המונח 'רשת' ומשמרת את השורש שת"ת ממנו נגזרת המילה 'תשתית'".‏[10][11] המילה מרשתת חדרה לשימוש חלקי גם לציון האינטרנט, בעיקר בפי קריינים בתקשורת המדוברת. עם זאת, השימוש ב״אינטרנט״ מקובל ונפוץ הרבה יותר. מתייחסים לאינטרנט הן כזכר (הוא) והן כנקבה (היא)[דרוש מקור], אך ביחיד בלבד (ללא ריבוי).

קיימות גם רשתות אינטרנט נוספות, שאינן גלובליות, כגון אינטראנט (בעברית: מרשתת פנים) של ארגונים שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר עמיחי-המבורגר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט: הפסיכולוגיה של החיים ברשת, תל אביב: מטר, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: אינטרנט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]