אינטרנט כשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשקוויל שהופץ בריכוזים חרדים, בימים נוראים תשע"ב
פשקוויל המזהיר מפני שימוש באינטרנט

אינטרנט כשר הוא כינוי לשירותי גישה לאינטרנט הניתנים בצורה מנוטרת ומסוננת, כך שתתאפשר גישה רק לדפים שעונים על צורכי הגולש הדתי והחרדי. בישראל, תיקון משנת 2011 לחוק הבזק מחייב את ספקי האינטרנט, לרבות בתקשורת סלולרית, להציע ללקוחותיהם סינון יעיל של אתרים פוגעניים, כהגדרתם בחוק, ללא תוספת תשלום על שירות הסינון[1]. אולם על מנת למזער את הפגיעה בשירותי הסינון המוצעים בתשלום, השירות המוצע לפי דרישות החוק מוצנע ככל שמתיר החוק, ולא נכללת בו אפשרות התאמה להעדפותיו של כל גולש. שירותים הממותגים כאינטרנט כשר, הוקמו בארצות הברית והובאו לישראל כדי לאפשר גישה לאינטרנט לאוכלוסייה הרוצה להימנע מחשיפה לתכנים אותם היא רואה כלא ראויים בעת גלישה באינטרנט או שימוש בשירותי דואר אלקטרוני, בין מסיבות דתיות ובין מסיבות עקרוניות, ובשל כך אף נמנעה מלהשתמש באינטרנט.

ברוב החוגים החרדיים היחס לאינטרנט שלילי מאוד, וקיומו נשלל לגמרי שלא למטרות עסקיות/תורניות מובהקות. במהלך השנים האחרונות היחס הוחמר ואף במקרים אלו נדרשים ברוב החוגים מערכות סינון המתאימות לדרישות החוג.

הסינון נעשה בשתי דרכים:

  • סינון באמצעות תוכנה, המסננת דפים או קטעים שבהם היא מזהה תוכן לא ראוי לפי מילות מפתח. טכניקה זו קלה למימוש, אך אינה מושלמת, משום שגם בתנ"ך, בכתבי חז"ל ובספרות התורנית מופיעות מילים לא ראויות (למשל בפסוק "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה" שבספר ישעיהו), הגורמות לסינון תוכנם.
  • סינון אנושי, המבטיח שיקול דעת בפעולת הסינון, אך הוא איטי ביותר, ולכן מוגבל ביכולת לממשו. ניצול חוכמת ההמונים משפר את היכולת של שיטה זו.

אפשרויות הסינון הקיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינון על ידי ספק אינטרנט ייעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינון מבוסס שרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות סינון נוספת היא סינון האתרים ברמת שרת. בשיטה זו ספק האינטרנט מנתב את המשתמש דרך שרת ייעודי וכל תוכני הגלישה מסוננים, התכנה מזהה את התכנים באמצעות בינה מלאכותית ושילוב של בקרה אנושית. גם בשיטה זו ניתן לבחור בין כמה רמות סינון, מרמת דואר אלקטרוני בלבד ועד לאפשרות נטרול החסימה וגלישה חופשית. רמת סינון אחת (לא גבוהה) מסופקת ללא תשלום נוסף ללקוחות ספקי האינטרנט בישראל, בהתאם לחוק.

יתרונה הגדול של שיטה זו היא שאין צורך בהתקנה פיזית במחשב והסינון של התוכן מבוצע פעם אחת עבור משתמשים רבים.

סינון מבוסס תוכנת מחשב בלבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפשרות סינון זו יש צורך בהתקנה של תוכנה על המחשב עצמו. היתרון בשיטה זו הוא שהיא יעילה גם למחשב נייד אשר ניתן לחברו בקלות לרשתות אלחוטיות זרות, אולם חסרונה הגדול הוא שתוכנות אלו ניתנות להסרה די בקלות על ידי משתמשים, וכן, במקרה של תקלה בתוכנה, הניטור של הרשת לא יעבוד כמו שצריך, ויתן אינטרנט שאינו מסונן כדבעי. וכן, היות שהרשת כשלעצמה איננה מסוננת, ורק המחשב מסונן על ידי התוכנה, תהיה אפשרות של חיבור אלחוטי לראוטר בתוך הבית, ולקבל אינטרנט שאיננו מסונן.

סינון אתרים מוצפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הסינון נתקלות בקושי בעת סינון אתרים מוצפנים באמצעות HTTP Secure, ההצפנה אינה מאפשרת למבצע הסינון לפענח את תוכן החבילות הנשלחות מהלקוח לשרת ולהפך, היות שמפתח השיחה (Session key) המשמש להצפנת החבילות ולפענוחם, נוצר בשיחה המוצפנת באמצעות המפתח הציבורי של השרת (החתום בידי רשות אישורים מהימנה), כך שהלקוח והשרת בלבד מחזיקים במפתח זה וממילא ביכולת לפענח את תוכן החבילות. כדי לפתור בעיה זו, נוהגים בחברות הסינון להורות למשתמשים להתקין תוסף, אשר גורם לדפדפן לסמוך על תעודות אבטחה שמנפיקות חברות הסינון עבור האתרים המאובטחים. כך התקשורת עם האתר מתועלת דרך שרתי חברת הסינון, אולם כמו בכל מקרה של שימוש בפרוקסי, ממילא נתוני הגלישה המאובטחת של המשתמש נחשפים אליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]