אינטרנט כשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פשקוויל שהופץ בריכוזים חרדים, בימים נוראים תשע"ב
פשקוויל המזהיר מפני שימוש באינטרנט

אינטרנט כשר הוא כינוי לשירותי גישה לאינטרנט הניתנים בצורה מנוטרת ומסוננת, כך שתתאפשר גישה רק לדפים שעונים על צורכי הגולש הדתי והחרדי. בישראל, תיקון משנת 2011 לחוק הבזק מחייב את ספקי האינטרנט, לרבות בתקשורת סלולרית, להציע ללקוחותיהם סינון יעיל של אתרים פוגעניים, כהגדרתם בחוק, ללא תוספת תשלום על שירות הסינון[1]. אולם על מנת למזער את הפגיעה בשירותי הסינון המוצעים בתשלום, השירות המוצע לפי דרישות החוק מוצנע ככל שמתיר החוק, ולא נכללת בו אפשרות התאמה להעדפותיו של כל גולש. שירותים הממותגים כאינטרנט כשר, הוקמו בארצות הברית והובאו לישראל כדי לאפשר גישה לאינטרנט לאוכלוסייה הרוצה להימנע מחשיפה לתכנים אותם היא רואה כלא ראויים בעת גלישה באינטרנט או שימוש בשירותי דואר אלקטרוני, בין מסיבות דתיות ובין מסיבות עקרוניות, ובשל כך אף נמנעה מלהשתמש באינטרנט.

ברוב החוגים החרדיים היחס לאינטרנט שלילי מאד, וקיומו נשלל לגמרי שלא למטרות עסקיות/תורניות מובהקות. במהלך השנים האחרונות היחס הוחמר ואף במקרים אלו נדרשים ברוב החוגים מערכות סינון המתאימות לדרישות החוג. למשל חסידות בעלז אשר בהוראת האדמו"ר מתירה לחסידיה להתחבר לאינטרנט "נט-צח" לאחר שנחתם הסכם מול הספקית, להקמת מסלולים ייעודיים עבור אנשי החסידות. ולמי שמחויב לכך לצורך פרנסתו[2].

הסינון נעשה בשתי דרכים:

  • סינון באמצעות תוכנה, המסננת דפים או קטעים שבהם היא מזהה תוכן לא ראוי לפי מילות מפתח. טכניקה זו קלה למימוש, אך אינה מושלמת, משום שגם בתנ"ך, בכתבי חז"ל ובספרות התורנית מופיעות מילים לא ראויות (למשל בפסוק "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה" שבספר ישעיהו), הגורמות לסינון תוכנם.
  • סינון אנושי, המבטיח שיקול דעת בפעולת הסינון, אך הוא איטי ביותר, ולכן מוגבל ביכולת לממשו. ניצול חוכמת ההמונים משפר את היכולת של שיטה זו.

אפשרויות הסינון הקיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינון על ידי ספק אינטרנט ייעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספקים שנותנים שירות זה בישראל הם:

נט ספארק.נט ספארק

נטפרי

נתיב

סינון מבוסס שרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות סינון נוספת היא סינון האתרים ברמת שרת. בשיטה זו ספק האינטרנט מנתב את המשתמש דרך שרת ייעודי וכל תוכני הגלישה מסוננים, התכנה מזהה את התכנים באמצעות בינה מלאכותית ושילוב של בקרה אנושית. גם בשיטה זו ניתן לבחור בין כמה רמות סינון, מרמת דואר אלקטרוני בלבד ועד לאפשרות נטרול החסימה וגלישה חופשית. רמת סינון אחת (לא גבוהה) מסופקת ללא תשלום נוסף ללקוחות ספקי האינטרנט בישראל, בהתאם לחוק.

יתרונה הגדול של שיטה זו היא שאין צורך בהתקנה פיזית במחשב והסינון של התוכן מבוצע פעם אחת עבור משתמשים רבים.

בישראל קיימות מספר חברות המבצעות סינון זה:

סינון ידני על ידי שכפול אתר קיים באופן חלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד אפשרות היא שימוש באתרים שמסננים ידנית תכנים מאתרים אחרים כדוגמת יוטיוב על ידי צוות אנושי והתוכן הראוי בלבד מופיע באתר משלהם. פתרון זה הוא לא פתרון מלא כי עדיין אפשר להיכנס לאתרי המקור אך הוא יכול לעזור במקרים בהם רוצים לגלוש בתוך מסגרת טובה.

כיום קיימים שני אתרים עיקריים בתחום:

  • Jtube[12] - סינון ידני של כל סוגי התכנים מיוטיוב.
  • הידברות מוזיקה[13] - סינון ידני של מוזיקה כשרה מיוטיוב.
  • המכלול[14] - אתר שהחל לפעול בשנת 2014, ומרבית ערכיו נוצרים כהעתק מלא מוויקיפדיה העברית ולאחר מכן עוברים התאמת תוכן לקורא החרדי[15]. ההתאמה כוללת בין השאר סינון כל תמונות הנשים כמקובל בעיתונות החרדית, סינון תוכן, כגון תיארוכים ארכאולוגיים, הסותר את המסורת היהודית על בריאת העולם, ויחס מסויג לתאוריות כמו האבולוציה או דעות שנחשבות ככפירה. ערכי רבנים מכילים את התואר "רב" או "רבי" כחלק משם הערך.

סינון מבוסס תוכנת מחשב בלבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפשרות סינון זו יש צורך בהתקנה של תוכנה על המחשב עצמו. היתרון בשיטה זו הוא שהיא יעילה גם למחשב נייד אשר ניתן לחברו בקלות לרשתות אלחוטיות זרות, אולם חסרונה הגדול הוא שתוכנות אלו ניתנות להסרה די בקלות על ידי משתמשים, וכן, במקרה של תקלה בתוכנה, הניטור של הרשת לא יעבוד כמו שצריך, ויתן אינטרנט שאינו מסונן כדבעי. וכן, היות שהרשת כשלעצמה איננה מסוננת, ורק המחשב מסונן על ידי התוכנה, תהיה אפשרות של חיבור אלחוטי לראוטר בתוך הבית, ולקבל אינטרנט שאיננו מסונן.

סינון אתרים מוצפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הסינון נתקלות בקושי בעת סינון אתרים מוצפנים באמצעות HTTP Secure, ההצפנה אינה מאפשרת למבצע הסינון לפענח חלקים מהתקשורת, ולכן אינו יכול לסנן את תכניו. כדי לפתור בעיה זו, נוהגים בחברות הסינון להורות למשתמשים להתקין תוסף, אשר גורם לדפדפן לסמוך על תעודות אבטחה שמנפיקות חברות הסינון עבור האתרים המאובטחים. כך התקשורת עם האתר מתועלת דרך שרתי חברת הסינון, אולם כמו בכל מקרה של שימוש בפרוקסי, ממילא נתוני הגלישה המאובטחת של המשתמש נחשפים אליה.

תוכנות בקרה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוק, בישראל ספקיות האינטרנט מחויבת לספק שירות חסימת תכנים בסיסי ללא תשלום, החברות מציעות את השרות במספר רמות סינון, הסינון הבסיסי ביותר מוצע ללא תשלום, ורמות סינון גבוהות יותר בתשלום חודשי קבוע.

סינון ספקיות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוספת לחוק
  2. ^ משה ויסברג, בבעלזא יגלשו באינטרנט עם נט-צח, באתר בחדרי חרדים
  3. ^ אתר הבית של אינטרנט רימון
  4. ^ אתרוג מבית רימון
  5. ^ אתר הבית של נט צח (הקישור אינו פעיל, יולי 2018)
    אורי פולק, ‏מנכ"ל "נט-צח": "תוך שלוש שנים נוביל את עולם האינטרנט המסונן בישראל", באתר כיפה, 11 בספטמבר 2011
  6. ^ אתר הבית של safelines פרופיל החברה
  7. ^ אתר הבית של מורשת - פרטנר
  8. ^ אתר הבית של מורשת - 012
  9. ^ אתר הבית של מורשת - 014
  10. ^ אתר הבית של נטפרי
  11. ^ גילעד נס, אקספון תציע אינטרנט באישור הרבנים, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2010
  12. ^ אתר Jtube
  13. ^ אתר הידברות מוזיקה
  14. ^ דף הבית של המכלול
  15. ^ בלי נשים ובלי אבולוציה: החרדים משכתבים את ויקיפדיה, וזה לא כל כך נורא, באתר הארץ, מרץ 2018;
    התשובה החרדית לוויקיפדיה, באתר מקור ראשון, מאי 2018
  16. ^ אתר הבית של תוכנת "נתיב"
  17. ^ אתר הבית של תוכנת המובייל "נטספרק"
  18. ^ אתר הבית של תוכנת "K9 Web Protection"
  19. ^ דף הבית של I-Keeper
  20. ^ מסננט באתר סלקום
  21. ^ שמרטף באתר 012
  22. ^ ינשוף באתר טריפל סי
  23. ^ רשת ביטחון באתר 018
  24. ^ באתר פאסט
  25. ^ גלישה בטוחה באתר הוט