לדלג לתוכן

אינטר קאטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטר קאטֶרָהלטינית: Inter caetera, "בין שאר [מטלותינו]") היא בולה אפיפיורית שנשלחה למלכי ספרד ב-3 וב-4 במאי 1493 על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי. הבולה נכתבה אחרי חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון במרץ 1493, שבמהלכו נקבע קו באוקיינוס האטלנטי המחלק את העולם בין ספרד לפורטוגל. לפי החלוקה, מה שנמצא "מאה ליגות" מערבית לקו העובר בין האיים האזוריים לכף ורדה, נתון לריבונות ספרדית.

הבולה אותה נהוג לכנות "אינטר קאטרה" מורכבת למעשה משלושה כתבים שונים: אחד הנקרא אינטר קאטרה ומתוארך ל-3 במאי, השני נקרא אקסימיה דבוטיוניס (Eximiae devotionis – מסירות יוצאת דופן) וגם מתוארך ל-3 במאי, ואילו השלישי נקרא גם הוא אינטר קאטרה ומתוארך ל-4 במאי.[1]

רקע ותוכן הבולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולת אינטר קאטרה מוקדמת יותר, ניתנה ב-1456 לפורטוגל על ידי האפיפיור קליקסטוס השלישי, דודו של אלכסנדר השישי. היא הייתה האחרונה בסדרת בולות שנתנו ביטוי לעליונות הימית של פורטוגל בראשית עידן גילוי הארצות.[2]

בדרכו חזרה מאמריקה לספרד, עצר קולומבוס בפורטוגל, והמלך ז'ואאו השני הודיע לקולומבוס כי הארצות שגילה שייכות לפורטוגל, לפי הסכם אלקוקובאס (Alcocobas) וכן הבולה האפיפיורית אטרני רגיס. קולומבוס מיהר לעדכן את פרדיננד מלך ספרד, שמצדו פעל מיד והפעיל את שליחיו ברומא במטרה להסיר את האיום שנשקף מהבולה הקודמת לסכל הכרה בזכויותיה של ספרד לתגליות.[3]

יש היסטוריונים המצביעים על כך שספרד לא הייתה בעלת העניין היחידה בפרסום הבולות, אלא שגם לאפיפיור היה אינטרס בנושא, כיון שנזקק לטובתו של המלך הספרדי בעניין סכסוך משפחתי עם בן דודו של המלך, פרדיננד הראשון מנאפולי.[3]

מלך ספרד שלח בקשה רשמית (המתוארכת ל-18 באפריל) בה ביקש את עזרת האפיפיור. תגובתו של אלכסנדר השישי לבקשה הייתה בולת ה"אינטר קאטרה", המתוארכת ל-3 במאי. הבולה, שככל הנראה הייתה מכתב אפיפיורי ולא 'בולה' רשמית, נשלחה לשגריר פרנסיסקו דה ספרטס בברצלונה כדי שיעבירה למלך. תוכן המכתב היה סודי, ורק לאנשי הצוות האישי של האפיפיור הייתה נגיעה אליו. זאת כנראה כדי להסתיר את קיומה מהקרדינל הפורטוגזי החזק ז'ואאו דה קוסטה, שכיהן כנציג המלך ז'ואאו השני.[4]

"האינטר קאטרה" מ-3 במאי טרם הגיעה לספרד כששגריר פורטוגל בא לשם וטען שהודו שייכת למדינתו. מקץ שבוע נוסף ללא תשובה מרומא, פרדיננד חתם ב-23 במאי על מסמכים לשיגור משלחת גילויים נוספת בפיקודו של קולומבוס. וכך כתב המלך: "קבענו גבול שעובר מהאיים האזוריים לאלה של כף ורדה, מקוטב לקוטב, כל מה שממערב לגבול שצוין הוא שלנו".[5]

על פי העדויות, ב-28 במאי קולומבוס עזב את חצר המלך לסביליה, אך עוד באותו לילה שליח המלך השיגו בדרכו והגיש לו מכתב דחוף; זה היה המכתב האפיפיורי שלו חיכו, והמלך שלח את תרגומו לקולומבוס. האפיפיור כתב כי שמע על כוונת מלכי ספרד להפיץ את האמונה הקתולית לארצות רחוקות, וכן על מסעו של קולומבוס "מערבה לכיוון הודו", שם שוכנים איים ומחוזות לא מוכרים. הוא אישר לספרדים קבלת ריבונות על הארצות שגילו, והורה להם לשלוח מיסיונרים להמרת דת הילידים.[6]

עם זאת, נראה שהמסמך שהגיע לא היה מקובל על מלך ספרד משתי סיבות: האחת - מדובר בתכתובת פרטית, ולא בהצהרה פומבית; השנייה - לא הוגדרה בו הטריטוריה עליה יוכל לטעון לבעלות באישור אפיפיורי, וכן לא הוגבל בה השטח עליו פורטוגל יכולה לטעון לריבונות. פרדיננד קבע שקו החלוקה עובר מהאיים האזורים עד כף ורדה, אך המלך ז'ואאו טען שהתגליות החדשות שייכות לפורטוגל. קולומבוס סירב לחשוף את המרחק האמיתי של הארצות שגילה מהקו שנקבע, ולהכריע בסוגיה. כמו כן ספרד חששה משום שפורטוגל נלחמה ב-1479 על האיים האזוריים, וייתכן שיהיו מוכנים להילחם עליהם שוב.[7]

נוסח שחוקרים מציעים הוא: במטרה לפתור את בעיית הגדרת הטריטוריה, עוד באותו הלילה קולומבוס למד את האינטר-קאטרה המתוארכת ל-3 במאי, והציע למלך פרדיננד לקבוע את קו החלוקה "מאה ליגות ממערב לאיים האזוריים". ההצעה התקבלה בספרד, בהתאם לדרישותיהם שונה קו החלוקה - האינטר קאטרה תוקנה, תוארכה ל-4 במאי, והופצה כבולה אפיפיורית.[8]

הבולה "אקסימיה דבוטיוניס" שונה מעט בניסוחה אך חוזרת על הבטחות שתי הבולות הראשונות; כן מודגש בה שהריבונות הספרדית תתואם עם ריבונות מלך פורטוגל במקומותיו שלו.

הבדלים בנוסח הבולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבולות ממוענות לפרדיננד ולאיזבלה, מלכי ספרד. הפתיחה בשתי האינטר-קאטרות זהה, ובדומה למקבילות שנשלחו למלכי פורטוגל, היא מתייחסת לנושא הרחבת האמונה הנוצרית לארצות "ברבריות", לא-נוצריות. לאקסימיה-דבוטיוניס פתיחה קצרה יותר, גם היא נוגעת לאותו נושא.[9]

האינטר-קאטרה הראשונה בסדרה מתייחסת לתגליות של "ארצות ואיים רחוקים ולא ידועים במחוזות המערב, לכיוון האינדים" (הכוונה להודו). התגליות נזקפות לזכותו של כריסטופר קולומבוס. באינטר-קאטרה השנייה כבר מצוינות יבשות (טרה-פירמה) שהתגלו מעבר לאוקיינוס, וכמו כן התווספו בה מחמאות ותיאורי שבח לצד שמו של קולומבוס. ייתכן שתוספת זאת הייתה לבקשתו של קולומבוס עצמו.[10]

בבולה מה-3 במאי האפיפיור, על בסיס שליחותו האלוהית, העניק לשליטי ספרד את הארצות והאיים שהתגלו באוקיינוס בכיוון מערב, כמו גם את כל הארצות באותו כיוון שטרם התגלו, אם טרם שויכו לנסיך נוצרי. האפיפיור אסר על הגעה למחוזות אלה ללא אישור השליטים הספרדים. כמו כן, הדרישות מספרד הוקבלו לדרישות הכס הקדוש מפורטוגל בשטחים שהתגלו על ידה.[11]

הבולה מה-4 במאי הרחיבה את ריבונות ספרד, ויצרה חלוקה המאפשרת לספרד להתפשט לאיים וליבשות שהתגלו וכאלה שטרם התגלו, לא רק במערב - אלא גם בדרום, כמו גם בכיוון הודו ואזורים נוספים. בטרמינולוגיה ייחודית, קו החלוקה הוגדר כנמצא "מאה ליגות למערב ולדרום" מהאיים האזוריים ואיי כף ורדה. בשתי הבולות המאוחרות, הביטוי "במערב ובאוקיינוס" ככל הנראה הוחלף על ידי הביטוי "למערב ולדרום", כאינדיקציה לכיוונן של התגליות, ותכנוניו של קולמבוס למסעו השני. כמו כן, בבולה המתוארכת ל-4 במאי הוסרה האנלוגיה לדרישות ממלך פורטוגל.[12]

פרסום הבולות ותיארוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לא אחת מהבולות לא שרדה בנוסח המקורי. יש חוקרים המטילים ספק בכך שאינטר קאטרה מה-3 במאי אכן הוכרזה באופן רשמי, ורואים בה מעין "תדריך סודי". עותק שלה התגלה לראשונה בעיר סימנקס (Simancas) בספרד ב-1797, ולפי חוקרים אחרים ב-1892. בהמשך היא נמצאה מתועדת ברשומותיו הסודיות של האפיפיור אלכסנדר השישי בארכיון הוותיקן. מלבד הבולות, קיימות התכתבויות בין רומא לבית המלוכה הספרדי סביב תוכנן, וגם התכתבויות בין בית המלוכה הספרדי לקולומבוס.[13]

הדעה הרווחת במחקר היא כי שלוש הבולות נושאות למעשה תאריכים מזויפים, וקיים ניסיון להתחקות אחרי תאריכי כתיבתן ותאריכי הפרסום האמיתיים. הבולה הראשונה בסדרה הקרויה אינטר-קאטרה מתוארכת ל-3 במאי, גם הבולה אקסימיה-דבוטיוניס מתוארכת לאותו היום. הבולה השנייה המכונה אינטר-קאטרה מתוארכת ל-4 במאי.[14]

מחקר כתבי היד העלה כי הבולות הונפקו על ידי הקאמרה אפוסטוליקה, משרד האוצר האפיפיורי, ולא על ידי המשרד המשפטי. הן חתומות על ידי מזכירו האישי של אלכסנדר השישי, לודוביקוס פודוקאתרוס. פודוקאתרוס ככל הנראה הורה להנפיק את שלוש הבולות, בבקשו מאנשי כנסייה שונים לכתבן.[15]

הבולות התפרסמו ברווח זו מזו: לפי תיוקים בארכיון הוותיקן, האינטר-קאטרה מה-3 במאי נכתבה ככל הנראה בחודש אפריל, בתגובה לבקשה רשמית של המלך פרדיננד מהאפיפיור ב-18 באפריל. האינטר-קאטרה השנייה נכתבה כנראה ביוני, ואילו השלישית, אקסימיה-דבוטיוניס, נכתבה ביולי. סידורן לא לפי התיארוך הרשמי שניתן להן, ותאריך כתיבתן מראה כי סדר הפצתן שונה, והאקסימיה-דבוטיוניס היא הבולה האחרונה, ולא השנייה.[16]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Llinás, Edgar."The Emergence of the Colombian University". Revista de Historia de América, No. 102 (Jul. - Dec., 1986), pp. 163-180
  • Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp. 168-184
  • Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp. 764-776
  • Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 348-356
  • Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp. 1-20

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו למשל (אם כי עובדה זאת מצוינת בכלל המקורות לערך זה): Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp. 168
  2. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp. 349-350
  3. ^ 1 2 Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.350-351
  4. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.352
  5. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.352-353
  6. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.353-354; Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp.169
  7. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.354
  8. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.354-355
  9. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.8; Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp.169
  10. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp,8-9; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 355
  11. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.9
  12. ^ Llinás, Edgar."The Emergence of the Colombian University". Revista de Historia de América, No. 102 (Jul. - Dec., 1986), pp.171; Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp. 9-10
  13. ^ Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp.775-776; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.349, 352-355
  14. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.3-8; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 349, 352,354-355
  15. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp 4-5; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.352; Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp. 776
  16. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp 7; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.352-353, 355