איניאקי ויליאמס
.jpg) | ||||
| ויליאמס, 2018 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 ביוני 1994 (בן 29) בילבאו, ספרד | |||
| שם מלא | איניאקי ויליאמס ארתיואר | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-7 באפריל 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-7 באפריל 2024 | ||||
איניאקי ויליאמס ארתיואר (בספרדית: Iñaki Williams Arthuer ; נולד ב-15 ביוני 1994) הוא כדורגלן ספרדי-בסקי-גנאי המשחק בעמדת החלוץ באתלטיק בילבאו.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאמס נולד בבילבאו, להורים ממוצא גאנאי.[1] בשנת 2012 הצטרף ויליאמס לקבוצת הנוער של אתלטיק בילבאו. באותה שנה, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים במשחק של בסקוניה בליגה הרביעית. ב-25 ביוני 2013, חתם ויליאמס על חוזה חדש עם המועדון הבסקי עד שנת 2017. לאחר מכן, הוא התקדם לאתלטיק בילבאו ב' מהליגה השלישית. באוגוסט 2013 נפצע בברך וחזר לשחק באוקטובר. ויליאמס סיים את עונת המשחקים עם שמונה שערים.
בתחילת עונת המשחקים 2014/2015 כבש ויליאמס שלושער בניצחון 0–4 על ס.ד אמורבייטה. ב-7 בספטמבר 2014 הוא כבש שלושער נוסף ב-1–5 של קבוצתו על ס.ד ליואה. בעונה זו הוא שיחק רק בכמחצית מן המשחקים בליגה השלישית, וכבש 13 שערים ב-18 משחקים ובכך עזר לקבוצתו לעלות לליגה השנייה.
ב-6 בדצמבר 2014 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בלה ליגה ובקבוצה הבוגרת של אתלטיק בילבאו בהפסד הביתי 0–1 לקורדובה לאחר שאריץ אדוריס עבר פציעה. ב-19 בפברואר 2015 כבש ויליאמס את שערו הראשון עבור הקבוצה הבוגרת במשחק שהסתיים בתוצאה 2–2 בין בילבאו לבין טורינו במסגרת שלב 32 האחרונות בליגה האירופית ובכך הפך לשחקן השחור הראשון שכובש עבור המועדון.
ב-17 במאי 2015 ויליאמס כבש את שערו הראשון בלה ליגה – שער ניצחון במשחק החוץ מול אלצ'ה שהסתיים בתוצאה 2–3 לבילבאו. 13 ימים לאחר מכן הוא כבש את השער היחיד לזכות קבוצתו בהפסד 1–3 לברצלונה בגמר גביע המלך בקאמפ נואו. הוא החמיץ את זכיית קבוצתו בסופר קאפ הספרדי 2015 מול אותה יריבה 3 חודשים לאחר מכן בשל פציעה.
ב-1 בנובמבר 2015 ויליאמס כבש צמד (לפני שגרם לפנדל נגד קבוצתו) בניצחון 1–3 של אתלטיק בחוץ על ריאל בטיס. גם במשחק שלאחר מכן הוא כבש צמד, משחק בית נגד פרטיזן בלגרד בשלב הבתים של הליגה האירופית (משחק שהסתיים בניצחון קבוצתו 5–1). במשחק שלאחר מכן הוסיף עוד שער, בוולה, שעזר לקבוצתו לנצח את אספניול 2–1 בסן ממס.
_(cropped).jpg)
בסוף ינואר 2016, לאחר שהיה במעקב של סקאוטים של מועדוני הפאר האנגלים ארסנל, ליברפול ומנצ'סטר סיטי, ויליאמס הסכים להארכת חוזהו עד 2021. העסקה כללה סעיף רכישה של 50 מיליון אירו. ב-6 בפברואר הוא הורחק בכרטיס אדום בדקה ה-90 במשחק שהסתיים בתיקו ביתי ללא שערים מול ויאריאל.
במהלך סתיו 2017, ויליאמס כבש שערים חשובים בשלב הבתים של הליגה האירופית נגד אסטרסונד ונגד הרטה ברלין שסייעו לקבוצתו לסיים בראשות הבית. ב-17 בינואר 2018, הוא הסכים לחידוש חוזה, עד 2025 עם סעיף רכישה מצטבר של 80 מיליון אירו.
ב-13 בינואר 2019 כבש ויליאמס את שני השערים בניצחון 2–0 ביתי בלה ליגה על סביליה, שעריו הראשונים בסן ממס לראשונה מדצמבר 2016 (פעם ראשונה מזה 41 הופעות בסן ממס). השער השני שלו, שכלל סיבוב וספרינט מחצי המגרש שלו, עקיפת שוער היריבה וסיומת מדויקת במהירות גבוהה, תואר כ"מדהים" – הוא קיבל מאוחר יותר את תואר "שער" הזהב של מארקה לעונת 2018/2019. במשחק זה הוא גם ערך את הופעתו ה-100 ברציפות בלה ליגה, השחקן החמישי בלבד של אתלטיק בילבאו שעשה זאת ושחקן השדה הראשון מכל מועדון ספרדי שעשה זאת מאז פראן בשנת 1993; בזכות הופעותיו הוא נבחר לשחקן החודש בלה ליגה לחודש ינואר 2019.
ויליאמס חתם על חוזה ל-9 שנים באוגוסט 2019, בו נקבע סעיף שחרור של 135 מיליון יורו. בסוף אותו חודש הוא פתח וכבש בניצחון 0–2 של קבוצתו בדרבי הבסקי מול ריאל סוסיאדד, שהיה למשחקו ה-122 ברציפות בליגה הספרדית, ובכך הוא קבע שיא חדש של הופעות רצופות של שחקן שדה במאה ה-21. ב-24 בנובמבר, כבש ויליאמס את השער הראשון בניצחון החוץ 2–1 על אוססונה ניצחון ששבר רצף של 31 משחקים ללא הפסד של המארחת באצטדיון אל סדאר; המשחק היווה גם את הופעתו ה-133 ברציפות בלה ליגה, שקבעה שיא מועדון חדש של הופעות רצופות בילבאו ובכך שבר ויליאמס את השיא של 132 הופעות רצופות שהוחזק על ידי שחקן העבר כרמלו סדרון.
ב-17 בינואר 2021, ויליאמס כבש שער ניצחון מ-20 מטר בהארכה בניצחון 2–3 של קבוצתו על ברצלונה בגמר הסופרקאפ הספרדי – ניצחון שהחזיר את התואר לבילבאו לראשונה מאז עונת 2015/16.
הוא שותף בכל משחק ליגה של הקבוצה מאז ה-20 באפריל 2016. בתחילת עונת 2021/2022 שבר את שיאו של חואן לראניאגה ששיחק ב-202 משחקים רצופים של ריאל סוסיאדד בין 1986 ל-1992.[2]
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 במרץ 2015, ויליאמס זומן לראשונה לסגל נבחרת ספרד עד גיל 21 למשחקי הידידות מול נורווגיה עד גיל 21 ובלארוס עד גיל 21. את הופעת הבכורה שלו הוא ערך ב-26 במרץ, בניצחון 0–2 מול נורווגיה עד גיל 21 בקרטחנה, כשהחליף את מוניר אל-חדאדי במחצית.
ויליאמס היה אחד מ-11 שחקני הכוננות (שחקנים שיצטרפו לסגל הנבחרת במקרה שאחד משחקני הסגל לא יהיה כשיר) של נבחרת ספרד תחת אימונו של ויסנטה דל בוסקה ביורו 2016. בערך באותה תקופה הוא עורר התעניינות גם אצל נבחרת גאנה בשל שורשיו, כשהיה במעקב של הסקאוט הספרדי שלהם, ג'רארד נוס. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד ביצע לראשונה ב-29 במאי 2016, כשהוא מחליף את חברו לנבחרת מרקו אסנסיו שערך גם הוא בכורה בתבוסה 3–1 במשחק הידידות מול בוסניה והרצגובינה.
ב-12 באוקטובר 2018, ויליאמס ערך הופעת בכורה בנבחרת חבל הבסקים, פתח ולא הוחלף בניצחון 4–2 על נבחרת ונצואלה באצטדיון מנדיסורוצה.
בקיץ 2022, הודיע ויליאמס כי החליט לייצג מעתה את נבחרת גאנה.[2] ב-23 בספטמבר 2022 ערך את הופעת הבכורה במדי גאנה בהפסד 0–3 לברזיל במשחק ידידות.
נכלל בסגל נבחרת גאנה לטורניר מונדיאל 2022.[3]
נכלל בסגל נבחרת גאנה לטורניר גביע אפריקה לאומות 2023.[4]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הצעיר של ויליאמס, ניקו, גם כן כדורגלן המשחק בעמדת החלוץ, ואשר החל מעונת 2021 משמש כבן קבוצתו. ב-28 באפריל 2021, לאחר עונה בקבוצת המילואים בילבאו אתלטיק, ביצע ניקו את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת כאשר עלה כמחליף במחצית השנייה של משחק ליגה מול ריאל ויאדוליד. עשר דקות לאחר החילוף עלה איניאקי גם כן מן הספסל לשחק לצד אחיו.
ויליאמס היה אחד מכוכבי סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית של אמזון פריים שש חלומות, שצולמה בעונת 2017/2018.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אישיים
- שחקן החודש בלה ליגה: ינואר 2019
- פרס שער הזהב של העונה של העיתון מארקה: ינואר 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איניאקי ויליאמס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי קופר, בן המהגרים שהפך לסמל: סיפורו של איניאקי ויליאמס, באתר ynet, 19 בינואר 2021
- ^ 1 2 השיא הספרדי ייעצר: כוכב בילבאו יחמיץ משחק ליגה אחרי 6 שנים, באתר ynet, 30 באוגוסט 2022
- ^ Otto Addo announces squad for World Cup finals באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הגנאית, 14 בנובמבר 2022 (באנגלית)
- ^ CAN 2023 : la liste du Ghana sans Partey ni un réfractaire ! באתר Afrik Foot, 1 בינואר 2024 (בצרפתית)
| נבחרת גאנה – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 אטי-זיגי • 2 למפטי • 3 אודוי • 4 סליסו • 5 פארטי • 6 אווסו • 7 איסאהאקו • 8 קיירה • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 בוכארי • 12 דנלאד • 13 אפרייה • 14 מנסה • 15 אידו • 16 נורודין • 17 רחמן • 18 אמרטי • 19 ויליאמס • 20 קודוס • 21 עבדול סאמד • 22 סולימאנה • 23 ג'יקו • 24 סווה • 25 סמניו • 26 סיידו • מאמן: אדו |
| |
| נבחרת גאנה – גביע אפריקה לאומות 2023 | ||
|---|---|---|
|
1 אופורי • 2 סיידו • 3 אודוי • 4 אופוקו • 5 שינדלר • 6 סליסו • 7 קניגסדרפר • 8 אשימרו • 9 ג'. איו • 10 א. איו • 11 בוכארי • 12 וולאקוט • 13 פנטסיל • 14 מנסה • 15 אווסו • 16 אטי-זיגי • 17 חמידו • 18 אמרטי • 19 ויליאמס • 20 קודוס • 21 עבדול סאמד • 22 למפטי • 23 ג'יקו • 24 נואמה • 25 סמניו • 26 באבא • 27 סווה • מאמן: יוטון |
| |