אינקובציה (פסיכולוגיה)
אינקובציה היא אחד מארבעת השלבים המוצעים על ידי הסוציולוג גרהם וולאס לחשיבה יצירתית: הכנה – אינקובציה – הארה –אימות[1].
אינקובציה מוגדרת כתהליך של שחלוף לא מודע של אלמנטים של מחשבה שהיו מגורים דרך עבודה מודעת בנקודת זמן כלשהי, והפכו לרעיון חדשני בנקודת זמן מאוחרת יותר[2].
קורה רבות בפתרון בעיות שכאשר חושבים על בעיה מסוימת לפרק זמן מסוים, ואחר כך עושים הפסקה לפרק זמן מסוים, הקושי בבעיה 'נעלם' ולעיתים אף הפתרון מופיע מ"שום מקום" כאשר חושבים על משהו אחר. ספרים רבים לחשיבה אפקטיבית ופתרון בעיות מציעים לקורא להניח לבעיות לפרק זמן כלשהו. בהקשר זה, נדידת מחשבות יכולה לתרום ליצירתיות בפתרון בעיות, על ידי הגברת התועלת היצירתית של מרווחי האינקובציה[3].
פרדיגמה למחקר אפקט האינקובציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרדיגמה המקובלת ביותר למחקר אינקובציה כוללת השוואה בין פתרון בעיות בהן מפסיקים לחשוב על הבעיה לפרק זמן מסוים, לעומת בעיות עליהן עובדים במשך פרק זמן רצוף. משך הזמן הכולל לפתרון כל בעיה שווה בשני התנאים ובמהלך תקופת האינקובציה בדרך כלל מבצעים פעולות שאינן קשורות לפתרון הבעיה על מנת למנוע חשיבה מודעת על הבעיה. האפקט הוכח בניסויים שהראו ביצועים יוצאי דופן בפתרון בעיות בהן העבודה הופסקה על פני שני מקטעי זמן לעומת מצב בו לא הייתה הפסקה. במקרה זה, אפקט האינקובציה מוגדר, כל סוג של תועלת שתרמה לפתרון הבעיה בעקבות ההפסקה.
אפקט האינקובציה ורגשות ויצירתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר דנים בקשר בין אפקט האינקובציה לרגשות ויצירתיות, חוקרים מגלים כי מצב רוח טוב מגביר את היצירתיות בעבודה. משמעות הדבר היא שאנו נצפה שרמת היצירתיות ביום נתון תושפע לטובה ממצב רוח טוב ביום הקודם, ללא קשר למצבי הרוח שהיו בימים שלפני יום קודם זה. כלומר, גם אם האדם נמצא במצב רוח שאינו חיובי ימים ספורים קודם ליום בו הוא במצב רוח חיובי, הדבר לא ישפיע על היצירתיות שלו ביום שלאחר מכן. אם מצב רוח טוב ביום מסוים מגביר את מספר המחשבות והקפן, מחשבות אלו יכולות לעבור אפקט אינקובציה במהלך הלילה ובכך תגברנה את ההסתברות להופעת מחשבות יצירתיות ביום למחרת[2].
התפתחויות מחקריות חדשות במדעי המוח מספקות ראיות מסקרנות למכניזם העומד בבסיס אפקט האינקובציה[דרוש מקור] – במיוחד זה אשר מתרחש במהלך השינה. מחקר גילה[דרוש מקור] שההתנסויות של אנשים בזמן שהם ערים יכולות להיות מגובשות לזיכרון, וכתוצאה מכך להגביר את הביצועים ביום למחרת ללא כל מאמץ נוסף או התעסקות עם המשימה. מעבר לכך, יש הוכחות גוברות כי שינה יכולה לסייע בתהליכי הזיכרון ולימוד, כגון: זיכרון אסוציאטיבי אשר תורם לפתרון בעיות יצירתי. חוקרים הראו[דרוש מקור] שתובנה בפתרון בעיות יכולה להשתפר משמעותית על ידי תקופת שינה לאחר עבודה התחלתית על המשימה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Christensen, T. Bo (2005). Creative Cognition: Analogy and Incubation. Department of Psychology, University of Aarhus, Denmark
- ^ 1 2 Seabrook Rachel, Dienes Zoltan (2003). Incubation in Problem Solving as a context Effect
- ^ Schooler, J. W., Smallwood, J., Christoff, K., Handy, T. C., Reichle, E. D., & Sayette, M. A. (2011). Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends in cognitive sciences, 15(7), 319-326.