איסאק גרינוולד (צייר)
 | |
| דיוקן עצמי, 1937 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1889 Jewish Community of Stockholm, שוודיה  |
|---|---|
| נהרג |
22 במאי 1946 (בגיל 56) אוסלו, נורווגיה |
| מקום קבורה | החלקה היהודית בבית הקברות הצפוני (אנ') בסטוקהולם |
| מקום לימודים |
Södra Latin |
| תקופת הפעילות | 1909–1946 (כ־37 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות | פוביזם, אקספרסיוניזם |
| הושפע על ידי | אנרי מאטיס |
| פרסים והוקרה |
מדליית הנסיך אויגן (1945) |
| בת זוג |
Sigrid Hjertén (1911-1937) Märta Grundell (1937-1946) |
| צאצאים |
Iván Grünewald |
  | |
איסאק (יצחק) הירש גרינוולד (בשוודית: Isaac Hirsche Grünewald;
2 בספטמבר 1889, סטוקהולם, שוודיה – 22 במאי 1946, אוסלו, נורווגיה) היה צייר אקספרסיוניסטי יהודי-שוודי, מתלמידיו של אנרי מאטיס. דמות מרכזית בדור הראשון של המודרניסטים השוודים.
קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינוולד נולד בסטוקהולם למשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. בשנים 1905–1908 למד בבית ספר לאמנות בעירו, ובגיל 19 נסע לפריז והחל בלימודיו באקדמיה של מאטיס (צר'). ב-1909 הציג את עבודותיו בתערוכת קבוצת אמנים סקנדינביים שנודעו בכינוי "הצעירים" ("De Unga"). את הציירת בת ארצו סיגריד ירטן (אנ') הכיר בפריז והם נישאו ב-1911. שניהם מוערכים כמי שהביאו את האמנות המודרנית לשוודיה.
גרינוולד היה בראשית דרכו מוקד למחלוקת ציבורית בשל סטייתו מהנורמות הקלאסיות והרומנטיות השגורות. למרות, ואולי בגלל, מעמדו כחלוץ ומנהיג המודרניזם השוודי בימיו, הושמץ ברמזים לכך שלא השיג את הצלחתו בדרך הישר. הלעיזו עליו שהוא "חקיין של מאטיס כאמן וגאון בזכות עצמו כאיש עסקים". מלבד זאת שימש גרינוולד מושא להלעגה אנטישמית.[1] בשנות ה-20 החל גרינוולד לקצור הצלחות כלכליות. הוא יצר תפאורות לאופרה המלכותית השוודית ועסק בעיצוב במה להצגות תיאטרון. ב-1925–1926 עיטר בציוריו את הקירות והתקרה באולם המשני בבית הקונצרטים של סטוקהולם.[2] ב-1928 נמסרה לידיו מלאכת עיטור הקירות בחדר הישיבות המרכזי ב"ארמון הגפרורים" (אנ') בלב סטוקהולם.[3]
ב-1926 התקבל כחבר באקדמיה המלכותית השוודית לאמנויות (אנ'). יצירותיו של גרינוולד הוצגו בתחרות האמנות (אנ') באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). בשנים 1932–1942 שימש כפרופסור באקדמיה המלכותית לאמנויות של שוודיה (אנ') וב-1941 פתח בית ספר לאמנות משלו. במהלך חייו חיבר מאמרים רבים בנושאי אמנות. ב-1945 הוענקה לו מידי מלך שוודיה "מדליית הנסיך אויגן" (אנ') בתחום הציור, וזאת בשנה הראשונה לקיום העיטור.[4]
לפי נתוני ארגון זכויות היוצרים השוודי (שו') יצירותיו של גרינוולד, מבין המודרניסטים, מניבות לסוחרי האמנות את הרווחים השנתיים הגדולים ביותר. במכירה הפומבית באביב 2009 בבית המכירות השוודי "בוקובסקיס" (Bukowskis) נמכר ציור של גרינוולד, מהידועים פחות, ב-2.65 מיליוני קרונות (כ-340 אלף דולרים אמריקנים ב-2009).
אשתו סיגריד ירטן סבלה מבעיות נפשיות שהביאו לאשפוזה לתקופות ממושכות. גרינוולד התגרש ממנה ב-1937 ונישא בשנית לאמנית מרטה גרונדל (Märta Grundell). בני הזוג נהרגו ב-1946 בתאונת מטוס סמוך לאוסלו. גרינוולד נקבר בחלקה היהודית בבית הקברות הצפוני (Norra Begravningsplatsen) בסטוקהולם ואשתו נקברה לצידו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "איסאק ה' גרינוולד" בלקסיקון הביוגרפיות השוודי (בשוודית)
- איסאק גרינוולד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יצחק הירש גרינולד (1889-1946), דף שער בספרייה הלאומית
כל צבעי הקשת: מציוריו של איסאק גרינוולד
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החוקר השוודי לארס אנדרסון סקר את כתבי העת ההומוריסטים בשוודיה בשנים 1910–1926 והראה כי הופיעו בהם לא מעט קריקטורות של גרינוולד שבהם הודגשה חזותו "היהודית"; Lars M. Andersson, En jude är en jude är en jude: representationer av "juden" i svensk skämtpress omkring 1900-1930, Lund: Nordic Academic Press, 2000 LIBRIS 8236255 (יהודי הוא יהודי הוא יהודי: ייצוגים של ה'יהודי' בעיתונות ההומור השוודית בשנים 1900–1930) (בשוודית)
- ^ אולם זה נקרא לימים בשם "אולם גרינוולד" (Grünewaldsalen)
- ^ בית המשרדים של היזם והתעשיין השוודי איוואר קריגר (אנ'); האדריכל של הבניין, איוואר טנגבום (אנ') היה גם אדריכל בית הקונצרטים של סטוקהולם שדבק בסגנון הנאו-קלאסי דווקא
- ^ מדליית הנסיך אויגן לציירים; המדליה נקראת על שמו של הנסיך אויגן, דוכס נרקה שהיה עצמו צייר מוערך
