איסגורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איסגורסיוונית: Ἰσαγόρας; המאה ה-6 לפנה"ס) היה פוליטיקאי אתונאי שהתפרסם כמתנגד חריף של קלייסתנס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על חייו המוקדמים, הרודוטוס עצמו מודה ש-"את אבותיו אינני יודע להגיד".[1] הוא היה ממשפחה נכבדה, ככל הנראה ממוצא זר קארי אולי.[2] אביו היה אדם בשם טיסנדרוס.

הוא לקח חלק בהפיכה, שבסופה הודח הטיראן היפיאס. אולם סילוקו של היפיאס הותיר באתונה ריק פוליטי, איסגורס שהפך לבעל השפעה רבה בעיר, עמד בראש מפלגה שקראה לחזור למשטר האוליגרכיה שלפני רפורמת סולון. תומכיו כללו בעיקר את האריסטוקרטים בעלי האחוזות הגדולות.[3] מולו עמד קלייסתנס שתמך בהשארת הדמוקרטיה על כנה. איסגורס הצליח להיבחר כארכון לשנת 508 לפנה"ס, אולם אז החליט לבדוק את רשימת האזרחים,[4] מה שעורר את חששותיהם של אזרחים שהצליחו לזכות באזרחות בתקופת שלטון הטיראנים.[3]

התמיכה בקלייסתנס הייתה כעת גדולה מתמיד, הוא ביצע הפיכה ואיסגורס נאלץ להימלט. הוא הזעיק לעזרה את קלאומנס הראשון מלך ספרטה, שהיו לו אינטרסים ברורים שבאתונה תשלוט אוליגרכיה. קלאומנס שלח כרוז לאתונה, בו דרש מהאתונאים לסלק את קלייסתנס ומשפחתו בשל קללה עתיקה שהוטלה עליהם.[5] קלייסתנס נאלץ להימלט יחד עם 700 ממשפחות תומכיו.[3] קלאומנס נכנס לאתונה בראש כוח ספרטני קטן, והחזיר את איסגורס לשלטון. השניים רצו ללכת צעד אחד קדימה, ולהחליף את המועצה הישנה במועצה אוליגרכית מצומצמת בת 300 איש בלבד.[6] הדבר עורר זעם כללי באתונה, וההמונים התמרדו. החיילים של קלאומנס והתומכים של איסגורס התבצרו באקרופוליס של העיר, אולם קלאומנס הבין שלא יוכל להישאר שם עוד זמן רב ונאלץ לעזוב בבושת פנים. קלייסתנס חזר לאתונה והתמנה לארכון.

האתונאים, שלא רצו להרגיז יותר מדי את קלאומנס, לא פגעו לרעה באיסגורס. אולם הוציאו להורג את תומכיו. הוא עזב לספרטה, קלאומנס ניסה פעם נוספת להחזיר אותו לשלטון באמצעות פלישה כוללת לאתונה, אולם התוכנית נכשלה לאחר שבעלות בריתה של ספרטה התמרדו. מכאן ואילך לא ידוע עליו דבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרודוטוס, ספר חמישי, 66.
  2. ^ כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה-1945. עמ' 34, הערה 7.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 עמית, עמ' 192.
  4. ^ אריסטו, "מדינות האתונאים", ספר שבעה עשר, 5.
  5. ^ הרודוטוס, ספר חמישי, 70.
  6. ^ הרודוטוס, ספר חמישי, 72.