איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסטנבול
İstanbul
Istanbul collage 5j.jpg
פוטומונטאז' של העיר
מדינה טורקיהFlag of Turkey.svg  טורקיה
שטח 1,830.92 קמ"ר
גובה 100 מטרים
תאריך ייסוד 667 לפני הספירה (כביזנטיון)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

14,025,646 (נכון ל-2014)
14,377,019 (נכון ל-2014)
7,660 נפש לקמ"ר (נכון ל-2014)
קואורדינטות 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E / 41.01224; 28.976018קואורדינטות: 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E / 41.01224; 28.976018
אזור זמן UTC +2
istanbul.gov.tr

איסטנבולטורקית: İstanbul, נהגה אֶסְ-טָאמְ-בּוּל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא). היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. ההערכות בנוגע למספר תושביה נעות בין 11 ל-15 מיליון איש. היא אחת משתי הערים היחידות בעולם הנמצאות בשתי יבשות: אירופה ואסיה (העיר השנייה היא אטיראו שבקזחסטן).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם איסטנבול מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (στήν Πόλι) שמקורו במילים ביוונית עתיקה "איס טן פולין" (εις τήν Πόλιν) שפירושן "אל העיר" - כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטין או "קונסטנטין-פוליס" (פוליס - ביוונית: עיר).

השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19, אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית - "סטמבול" - Stamboul. הוספת צליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר".

רק בשנת 1923 הסבה רשמית הרפובליקה הטורקית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. עד אז רווח השם קונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא.

מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קווסטנטיני", אבל העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית: "פאי-אי טאחט" שפירושה בפרסית: "רגל כס המלכות" או "איסלמבול" שפירושו "של האסלאם".

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל גלאטה שנבנה בתקופה ביזנטית בצד הצפוני של מרכז העיר
המסגד הכחול מהתקופה העות'מאנית
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול

בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306 - 337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 לספירה חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).

עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי - בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד לסין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.

במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה אפוא העיר הגדולה באירופה.

העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.

בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.

בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע הנודע ככיבוש קונסטנטינופול, ונהייתה בירת האימפריה העות'מאנית (עד לסיום קיומה של האימפריה - ב־1 בנובמבר 1922).

בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.

אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון-טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.

בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70 של המאה העשרים, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.

האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר הבוספורוס המחבר בין אירופה לאסיה

איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה). בכך איסטנבול היא העיר היחידה בעולם המשתרעת על שתי יבשות. שני גשרים מחברים בין חלקה האסייתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון.

הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב - לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu - D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.

העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) - שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונמי.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.

שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור ההיסטורי באיסטנבול
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Aya sofya.jpg
איה סופיה
מדינה טורקיהFlag of Turkey.svg  טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
קואורדינטות 41°00′36″N 28°57′37″E / 41.01°N 28.960277777778°E / 41.01; 28.960277777778 
Istanbul PU889.jpg

ארמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון טופקאפי המורכב ממבנים רבים

מסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות איסטיקלל, המדרחוב של העיר

שווקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער הראשי של אוניברסיטת איסטנבול

באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:

תמונות מהעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד החדש נבנה במאה ה-17
גשר גלאטה מהווה עורק תחבורה מרכזי בעיר
תקרה מעוטרת בבזאר הגדול
הבזאר הגדול באיסטנבול הוא אחד השווקים הגדולים בעולם
ארמון דולמאבהצ'ה שנבנה במאה ה-19 כארמון החדש לסולטנים
הרכבת הקלה באיסטנבול עוברת דרך כמה מאתריה המרכזיים
תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

מחוזות איסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון קבוצת הכדורגל גלאטסראיי

קבוצות כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]