איסלנדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסלנדים
Íslendingar
Arngrimur laerdi.jpgEric the Red.pngSeattle's Leif Erikson statue.jpgEgil Skallagrimsson 17c manuscript.jpgJonash.jpg
Halldór Kiljan Laxness 1955.jpgAsgeir Asgeirsson.jpgVigdis Finnbogadottir (1985).jpgBjörk and the Swan Dress.jpgNiels ryberg.jpg
קולאז' של אישים איסלנדים. לחיצה על תמונה תוביל אותך לשם האדם המופיע בה
אוכלוסייה
383,500[1]–465,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

איסלנדאיסלנד איסלנד 295,672
דנמרקדנמרק דנמרק 8,429[2]
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 8,274[2]
שוודיהשוודיה שוודיה ,5,454[2]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 42,716[3]
בריטניהבריטניה בריטניה 2,225[2]
גרמניהגרמניה גרמניה 1,802[2]
ספרדספרד ספרד 1,122[2]
קנדהקנדה קנדה 94,205[4]
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 980[5]
ברזילברזיל ברזיל 576[2]
פוליןפולין פולין 492
ארצות אחרות 3,000[2]
שפות
איסלנדית
שפות מקורבות: פארואית, נורווגית, דנית, שפות גרמאניות, כולל סקנדינביות, אחרות,
דת
נצרות לותרנית
אמונות אחרות:מיעוטים דתיים נצרות רומית קתולית: 1,000-1,500, נאו-פגניזם נורמני וכו';חילונים.
קבוצות אתניות קשורות
בני איי פארו, נורווגים, דנים, שטלנדים, אורקדים, אירים, סקוטים, הולנדים, גרמנים

איסלנדיםאיסלנדית: Íslendingar) הם עם, לאום או קבוצה אתנית החיה מזה דורות רבים באי איסלנד ומהווה כ-96.5% מכלל תושביה. באותו זמן "איסלנדים" נקראים גם כן כל אזרחיה של רפובליקת איסלנד, ללא הבדל מוצא. האיסלנדים מבחינה אתנית הם ברובם צאצאי מהגרים מאזור נורווגיה ודנמרק שהתיישבו באיסלנד בתקופהת הוויקינגים. הם נמנים עם העמים הגרמאניים ושפתם - האיסלנדית - היא חלק מתת-קבוצת השפות הגרמאניות הצפוניות. הדת השלטת באיסלנד היא הנצרות הלותרנית. מדינת האיסלנדים, איסלנד, הייתה לרפובליקה עצמאית ב-17 ביוני 1944 כשמימשה את זכותה להתנתק מממלכת דנמרק.

האיסלנדים נחשבים כאחד העמים ה"הומוגניים" ביותר בעולם. נעשו מאמצים משום כך לחקור ולהשתמש לצרכים מסחריים בנתוני המאגר הגנטי של תושבי המדינה אולם הם נתקלו בחששות להפרת הזכות לפרטיות ולהסכמה לביצוע מחקרים המבוססים על נתונים אלה.

ההומוגניות הגנטית עצמה של האוכלוסייה אינה וודאית מבחינה מדעית, במובן שישנן השערות לפיהן מספר גדול מהמהגרים מהארצות הסקנדינביות שהגיעו בזמנו לאיסלנד היו עבדים קלטים מהאיים הבריטיים שהתערבבו עם המהגרים הסקנדינבים הגרמאניים. לפי תיעודים היסטוריים ונתוני DNA משערים כי 80-60% מתושביה הראשונים של איסלנד היו נורמנים, אנשי צפון שמוצאם בעיקר במערב נורווגיה והשאר היו ממוצא קלטי, שאבותיהם חיו באירלנד ובחופי סקוטלנד. מכל מקום בידודו של האי איסלנד על ידי הים גרם לצמצום המגעים ותערובת של תושביה עם עמים אחרים למשך אלף שנה עד למלחמת העולם השנייה. הקדמה הטכנית והמוביליות הגוברת של האוכלוסי גרמו בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 להגעתם לאיסלנד של מהגרים השייכים לקבוצות אתניות נוספות

איסלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסלנד

לאיסלנדים הייתה היסטוריה סוערת. אמנם פיתוחו של איסלנד היה איטי בגלל חוסר העניין שגילו לגבי האי המעצמות ששלטו בו למשך מרבית שנות ההיסטוריה:נרווגיה, דנמרק-נורווגיה ואחר כך דנמרק לבד. בתקופה שהייתה מושבה מגעי איסלנד עם העולם היו מוגבלים למדי. למשך מאות שנים האי היה ספק דגים לארצות רבות במערב אירופה. קויימו קשרים בעיקר עם בריטניה ועם אירלנד. סוחרים גרמנים והולנדים באו לכאן מן הימים הקדומים. גם ימאים בסקים וברטונים מצרפת דגו בסביבות האי. בחוף המזרחי של איסלנד למשך שלוש מאות שנה הייתה נוכחות צרפתית משמעותית, במיוחד קרוב לעיר פאסקרודספיורדור. בשנת 1918 הפכה איסלנד לעצמאית במסגרת איחוד מכסים עם דנמרק. ב-1944 הפכה איסלנד לרפובליקה עצמאית ומאז ידעה תהליך מהיר של מודרניזציה, במקביל למודרניזציה שהתרחשה במערב אירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסלנד היא גוש יבשתי צעיר מבחינה גאולוגית שהתהווה לפני כ-20 מיליון שנים בעקבות התפרצויות של הרי געש בהרכס המרכז-אטלנטי. היא היה אחד האיים הגדולים שלא היו מיושבים זמן רב, עד שלפי ההערכות המקובלות בדרך כלל, בסביבות שנת 874 קם בה היישוב הראשון של בני אדם. קיימות ראיות מסוימות לנוכחות אנושית באי גם לפני הגעת הנורמנים.

המתיישבים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויקינג הראשון שראה את איסלנד היה גארדר סוואוורסון שסטה מן המסלול בגלל תנאים קשים בעת הפלגתו מנורווגיה אל איי פארו. רישומיו הביאו למאמצים הראשונים לאתר את האי. פלוקי וילגרדרסון (יליד המאה ה-9) היה הנורמני הראשון שארגן מסע לאיסלנד. סיפורו מתועד בכתב היד לאנדנאומאבוק ואומרים כי הוא זה שנתן לאי את שמו - "איסלנד". בדרך כלל למתיישב הראשון באיסלנד נחשב ראש שבט נורווגי בשם אינגולפר ארנארסון. הוא התנחל באי עם משפחתו בסביבות 874, במקום שאותו כינה "מפרץ העשן" או רייקיאוויק, בעקבות אינגולפור, גם כן ב-874, קבוצה אחרת מנורווגיה הפליגה על פני האוקיינוס האטלנטי הצפוני, עם משפחות, בעלי חיים ועבדים, כדי להימלט משלטונו של המלך האראלד בהיר-השיער. בני קבוצה זו נסעו לאורך 1000 ק"מ על מנת להגיע לאיסלנד המיוחלת. אלו היו נורווגים, אך גם אנים ממוצא אירי או גלי-סקוטי. אירים וגלים סקוטים היו או עבדים או משרתים של ראשי השבטים הנורמנים שמסופר בסאגות האיסלנדיות, או צאצאים של קבוצת נורמנים שהתיישבו בסקוטלנד ואירלנד והתחתנו בנישואי תערובת עם מקומיים דוברים שפות קולטיות (גלית). על סמך ממצאים גנטיים כ-62% ממאגר הגנים האימהיים של איסלנד הוא מאירלנד או סקוטלנד, בעוד השאר - 37%- שהוא ממוצא גרמאני צפוני. לעומת זאת כ-20-25% ממאגר הגנים האבהיים באיסלנד הם ממוצא קלטי (גלי), והשאר הוא גרמאני-נורמני.

עידן ההתיישבות האיסלני - Landnámsöld - נמשך בערך בין 930-874 עד שמרבית האי נכנסה לבעלותם של מתיישבים ובת'ינגווטליר הוקם האלת'ינגי, אספת הקהיליה האיסלנדית ,

מצוקות וסכסוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 930 במישור ת'ינגווטליר על ידי רייקיאביק, התכנסו ראשי השבטים ומשפחותיהם והקימו את האלת'ינגי, הפרלנמנט הלאומי הראשון של איסלנד. עם זאת לאלת'ינגי חסרה הכוח ליישם את החוקים שחוקק. ב-1262 העימותים בין ראשי השבטים היריבים פיצור את הארץ בדרגה כזאת שהיה צורך לפנות אל מלך נורווגיה, האקון הרביעי כדי לשמש כבורר סופי בכל המריבות, כחלק מה"ברית העתיקה". תקופה זו נודעה כ"עידן הסטורלוג".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסלנדים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Icelander". Joshua Project. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2017. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 World Migration International organization for migration
  3. ^ "Census 2000 ACS Ancestry"
  4. ^ מפקד אוכלוסין בקנדה ב-2011
  5. ^ מפקד באיסלנד 2011 - נתוני משרד החוץ של אוסטרליה