איסמעיליה (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלון דהן, עמוס תמם ומיכה סלקטר על כרזת ההצגה בגירסת 2017

איסמעיליה הוא מחזה מאת הלל מיטלפונקט המגולל את סיפור חברותם של שלושה גברים: מיקי הגניקולוג, עמי העיתונאי וקריץ, השיפוצניק שראשיתה בעת שירותם הצבאי במלחמת יום כיפור, וקיצה עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, בסלון וילה בפרבריה העירוניים האמידים של ישראל. "חייהם של השלושה: עבודתם, נישואיהם, בגידותיהם, הבטחות הנעורים שהבטיחו פעם איש לרעהו ואיש איש לעצמו עמדו תמיד בסימן המלחמה ההיא".[1]

המחזה הוצג לראשונה בשנת 2002 בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של מיטלפונקט, עם ששון גבאי, נתן דטנר ואבי אוריה ולאחר מכן ב-2017 בתיאטרון הקאמרי, גם הפעם בבימויו של מיטלפונקט ועם עמוס תמם, מיכה סלקטר ואלון דהן.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה נפתח בפגישה מקרית בין קריץ, אדם נע-ונד בחופים בחו"ל בחיפוש עצמי לבין מיקי, גניקולוג מצליח. השניים שירתו יחד במלחמת יום הכיפורים עם חבר שלישי, עמי. מאוחר יותר נפגשים השלושה בביתו של מיקי הנמצא בשלבי שיפוץ, ובמסגרת הדיאלוג המשולש ביניהם נפתחים פצעי העבר המשותף. אף שלכאורה עמי הוא זה שיצא פגוע מהמלחמה, הרי שמתברר שהן קריץ, הלוזר והן מיקי המצליחן יצאו ממנה פגועים לא פחות. במהלך הפגישה הטעונה מתברר כי קריץ הציל במלחמה את חייו של מיקי, אבל מיקי אינו מכיר לו טובה על כך. לאחר המלחמה הרס למעשה עמי את הקריירה של קריץ בעקבות כתבה שעשה עליו. בנוסף, מיקי מעורב בפרשיית שחיתות של מסחר בביציות, וגם בוגד עם אשתו של עמי, חברו הטוב. עמי, שהפך לאלכוהוליסט לאחר שאיבד את מעמדו בעיתון, מגלה באיחור את הבגידה של אשתו עם חברו הטוב, ולבסוף נוקם קריץ, הנדמה בתחילה כדמות החביבה ביותר, בשני חבריו. שלושת הגברים מציגים "חתך רוחב של גבריות ישראלית בגיל הביניים, שבו החיים כבר לא נראים כמו סיפור אגדות, וקשה כבר להחביא את הכישלונות, הבגידות והפחדים. לא פלא שבמצב כזה הזיכרונות של ימי המלחמה יחזרו כמו חלום רע ויערבלו את חייהם".[2]

המחזה מבוסס בעיקר על דיאלוגים שנונים ועל מיומנות ההצגה של שלושת השחקנים היחידים.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בהפקת תיאטרון בית ליסין בעונת 2002, בבימויו של מיטלפונקט[3] וב-2017 הועלה המחזה מחדש בבימויו של מיטלפונקט, והפעם על במת הקאמרי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות תיאור הדמות שחקנים (2002) שחקנים (2017)
מיקי גניקולוג ששון גבאי עמוס תמם
עמי עיתונאי נתן דטנר מיכה סלקטר
קריץ שיפוצניק ש"לא מצא את עצמו" אבי אוריה אלון דהן

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הביקורות היללו את ההצגה, הן במופעה הראשון והן בשני, ובפרט את עבודת הצוות של השחקנים ואת המצוינות האישית של כל אחד מהם בנפרד[4][2][5] עם זאת, היו שביקרו את ה"דברנות" הרבה שבמחזה, שכמעט לא קורה בו דבר מלבד דיבורים ואת הקהות הרגשית של מיטלפונקט, המתבונן על הסיטואציה בריחוק מסוים ומתוך אירוניה דקה[6] מבקר התיאטרון של "הארץ", איתן בלום, ראה בהצגת המחזה בשנת 2017 אנכרוניזם, בשל הייצוגים הגבריים שעבר זמנם.[7]

המחזה זכה לניתוח מעמיק בעבודת הדוקטורט של נורית נתנאל שראתה אור בספר "מראות נשברות: ייצוג הישראליות ועיצובה במחזותיהם של יהושע סובול והלל מיטלפונקט".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]