איסתרא בלגינא קיש קיש קריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009)

"אִסְתְּרָא[1] בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא 'מטבע בכד[2] קורא "קיש קיש"', כלומר, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות, והוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו. הטיפש משול בכך לכד ריק מתוכן, לעומת הפיקח, המלא בחוכמה.

"איסתרא" היה מטבע פעוט ערך של המושבה היוונית אִיסטרוֹס שליד הדלתה של הדנובה בים השחור, שהונפק בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס. הפתגם מופיע בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא (פה ב), שם מבואר במשל הגלום בפתגם זה הפסוק מספר משלי: "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה; וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ" (יד, לג). הפסוק מתפרש באמצעות משל זה, שבעוד החכמה הנמצאת בלב חכם - תנוח, הרי שזאת המצויה בלב הכסיל, הטיפש, תיוודע ותפורסם. בילקוט שמעוני על ספר משלי (רמז תתקנז), מוזכר הפתגם בהקשר של הפסוק "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן" (משלי טו, ז).

על אף שבדרך כלל נאמר פתגם זה על טיפש שמעורר מהומה, הרי שהגמרא מבחינה באמצעות פתגם זה בין תלמיד חכם בנו של תלמיד חכם לבין תלמיד חכם שאביו עם הארץ.

הפתגם העברי המקביל הוא הפתגם אילני סרק – קולם הולך; כלומר, עצי סרק מרעישים בעליהם (קולם נשמע) יותר מעצי פרי, שהם שקטים יותר. מקורו של פתגם זה בבראשית רבה:

אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלוואי נשמע קולנו ונראה.

בשפות ובתרבויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באנגלית: חביות ריקות עושות את הרעש הרב ביותר. Empty Barrels Make the Most Noise

שימושים בשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום סוקולוב מאשים, בשנת 1901, בעיתון הצפירה אשר בעריכתו, את התקשורת, שברצונה, מחליטה להאדיר, וברצונה מחליטה להקטין. "אפשר בידי מכה"ע [מכתבי העת] לקרוא קיש קיש, על ידי איסתרא בלגינא, ואפשר להם להקטין גם את הדבר הגדול בגדולים"[3]
  • חיים נחמן ביאליק: "שָׁחָה נַפְשִׁי לֶעָפָר / תַּחַת מַשָּׂא אַהֲבַתְכֶם; / אַלְלַי, כִּי הָיִיתִי / אִסְתְּרָא בִלְגִינַתְכֶם!" (מתוך: "שחה נפשי", מאת ח"נ ביאליק).
  • מנדלי מוכר ספרים, מתוך "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה", "כל השומע יצחק לו לאמור: חבת קבצן למה היא ומאי עבידתה? החבה נודעת במעשה: בחיל ובכח ידיים, בעבודת הצדקה ובפזור ממון לצרכי-הצבור, וכיוצא בזה – וחבתך הרי כל כחה אינה אלא בפה, היא איסתרא בלגינא, אך קיש קיש קריא ואין לי ממנה כלום! ולא עוד אלא שאתה עושה אותה קרדום לחפור בה וחובב להנאת עצמך."
  • אהרן מגד, עשהאל, "הילדים הפריעו, שרה “התנכרה” לה, פנחס, בעלה של אראלה, פלט הלצות ריקות, “איסתרא בלגינא קיש קיש קריא”".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקור בחז"ל: "איסתירא"; נפוצות גם הצורות "איסתרא", "איסטרא" ו"אסטרא".
  2. ^ לגין הוא בקבוק או כד קטן.
  3. ^ נחום סוקולוב, "הד"ר הרצל בלונדון", הצפירה, 21 ביוני 1901; נחום סוקולוב הביע תחילה התנגדות עזה לחזון של הרצל, ורק לאחר שפגש אותו הצטרף בחום למעריציו וגייס גם את עיתון הצפירה שבעריכתו לתמיכה בציונות בהנהגת הרצל.
  4. ^ ישי כהן, "השר בוגי יעלון: 'איסתרא בלגינא קיש קיש קריא", כיכר השבת, 19 במאי 2016
  5. ^ רון חולדאי בריאיון עם אודי סגל לקראת פתיחת האירוויזיון בעיר, ערוץ 12, 12 במאי 2019