איציק קיפניס
לידה |
12 בדצמבר 1896 Slovechne, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
16 באפריל 1974 (בגיל 77) קייב, ברה"מ |
מקום קבורה | Berkovets cemetery |
מקום לימודים | חדר (תלמוד תורה) |
שפות היצירה | יידיש |
איציק (יצחק) קיפניס (1896, סלובשנה, ווהלין רוסיה (אוקראינה) – 1974, קייב, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות) היה סופר, משורר סופר ילדים ומתרגם יידיש סובייטי פורה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איציק קיפניס נולד ב-1896 בעיירה סלובשנה (Словечно) שבווהלין למשפחת בורסקאים יהודים. למד ב'חדר' מסורתי, אבל השלים לימודי עברית ורוסית מגיל צעיר. שיריו הראשונים, בעברית, יידיש ורוסית, נתפרסמו בעיתונות היהודית כשהיה נער בן 12. אחרי מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית השתקע בקייב בירת אוקראינה. כבר משנות כתיבתו הראשונות לאחר השתלטות הבולשביקים, לא הלך בדרכי האידאולוגיה הקומוניסטית האדוקה. מאחר שלא אפשרו לו לפרסם שירים הסוטים מהקו הרשמי, החל לכתוב ולפרסם גם סיפורת ביידיש.
בשנות השלושים הוצא מאיגוד הסופרים של אוקראינה בשל נטיות לאומיות, קרי: יהודיות, בכתיבתו. הוא הותקף על הסטיות ביצירתו, ואף ניסה לחזור למוטב, ולכתוב ברוח המפלגה הקומוניסטית. בעוד שבברית המועצות הופיעו יצירותיו בתרגום לרוסית, הרי שבפולין ובאמריקה הן פורסמו בלשון כתיבתם, היידיש. על יצירותיו אלה נהג לחתום בשם יצחק קיפניס.
בשנת 1948 נעצר קיפניס עם סופרים יהודים רבים אחרים. הוא נכלא והועבר למחנה עבודה בסיביר. אפשר וזה היה מזלו, כיוון שהסופרים היהודים שהתגוררו בערים הראשיות, נתפסו, נכלאו והוצאו להורג. הוא שוחרר ממחנה העבודה רק לאחר מותו של סטלין, באמצע שנות החמישים. הותר לו לחזור לאוקראינה, אך לא להתיישב בקייב הבירה. במשך כמה שנים התגורר בעיירה בויארקה הסמוכה לקייב.
קיפניס שב לקייב בראשית שנות השישים, ובה גם נפטר בשנת 1974. יצירותיו שבו ונדפסו בברית המועצות, ואף נתרגמו לרוסית. קיפניס היה גם מתרגם פורה, ועיקר תרגומו היה מסופרי העידן הסובייטי ליידיש. בין הסופרים הרוסים ושל העידן הסובייטי שתרגם: פרט לקופרין מהקלאסיקה הרוסית, ויקטור שקלובסקי, רוזנוב (אנ'), יפימוב, אולייניקוב (אנ'), זולוטובסקי, סרפימוביץ' (אנ') ועוד רבים. מסופרי העולם הידועים תרגם מסרוונטס, מארק טוויין, ז'ול ורן, אנטון צ'כוב ואחרים. בימים הרעים של השלטון הסטליניסטי התפרנסו סופרים מוחרמים רבים מעבודות תרגום.
בשנים האחרונות תורגמו כמה מספרי הילדים המפורסמים שלו לאנגלית. מיצירותיו תורגם רק מבחר קטן בכרך "בבית ובדרך", תל אביב, 1977.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אקסן, (שירים), מו"ל: קיעוו: ווידערוואוקס, (שירים), 1923.
- רוסישע מייסעלאר, מו"ל: סאראבקאפ, קיעוו, 1924.
- נינ און טשיקא קעאן דיפאשיסטן | ארטורא קאראטי (סיפור), מו"ל: קולטור-ליגע, קיעוו, 1925.
- כאדאשים און טעם: כראניק, מו"ל: קאאפעראטיווער פארלאג קולטור, 1926.
- שמייכלען / אסטאפ ווישניא (ספורים), מו"ל: כארקאון: מעלוכא פארלאג פון אוקראינע, 1929.
- חדשים און טעג, מו"ל: קלעצקין, ווילנע, 1929.
- אונדזער מיידעלע לאנע (סיפורי ילדים), מו"ל: קולטור ליגע, קיעוו, 1929.
- דערציילונגען, מו"ל: פארלאג פון אוקראינע, דארקאו-קיעוו, 1930.
- דאדל און שאי - כאוי, מו"ל: צענטר אליעזר פעלקער - פארלג, 1930.
- אט ווער מיר איז היינט געפלן (שירים), מו"ל: צעטראלעזר פעלקער - פארלאג פון פ.ס.ס.ר, מאסקווע, 1931.
- הויף - כאוויירים, מו"ל: קאאפעראטיווער פארלאאג קולטור ליגע, קיעוו, 1932.
- דאס ניע הויז (ביחד עם נ' שער), מו"ל: מעלוכישער נאצמינדפאר פארלינג, 1932.
- כארערוע נעסטנ, מו"ל: מעלוכע פארלאג פאר די נאציאנאלע מינדערהייטנ אינ אוסר"ר, כארקאוו קיעוו, 1933.
- 12 דערציילונגען, מו"ל: מעלוכא פארלאג פאר די נאציאנאלע מינדערהייטנ אינ אוס"רר, כארקאוו, 1933.
- די פריילעכע יוגנט, ביחד עם מ' העכט סמיון, מו"ל: מעלוכע פארלאג, כארקאו - קיעוו, 1933
- פרייד: דערצילונגר פאר קנדער, מו"ל: מעלוכא פארלאג פון וויסרוסטאנד נאצסעקטער, 1935.
- אנאמענ וועט שויד זיינ, מו"ל: קינדער פארלא באמ צק.ל.ק.יו.פ.א., 1935.
- דוראווס שול, מו"ל: עמעס, מאסקווע, 1937.
- יונג און אלט: <מייסעלעכ און דערדיילונדענ>, מו"ל: קינדער פארלוג, אודסה, 1938.
- די שטוב: ראמאז אינדריי טיילנ, מו"ל: מעלוכע פארלאג, קיעוו, 1939.
- צומ נייעמ לעבן, מו"ל: מעלוכע פארלאג, קיעוו, 1940.
- דערדיילונגעד און מייסעס, מו"ל: מעלוכא - פארלג פאר דיי נאציאנאלע מינדעערהיינג אינ אוסר"ר, קייעוו - עואוו, 1940.
- אונטערוועגנס: אן אנדערע צערציילונגען, מו"ל: איקוף, ניו-יארק, 1960
- זעקס עפל: די קלוגע בינען (ספורים לילדים), יידיש בוק, ווארשע, 1962.
- צום לעבן, מו"ל: סאוסטסקי פיאסטעט, מוסקווע, 1969.
- מיין שטעטעלע סלאוועשנע, מו"ל: פארלא י"ל פרץ, תשל"א - תשל"ב, 1971-1972 (2 כרכים).
- חדשים: אן טעג: און אנדערע דערציילונגן, פארללאג, י"ל פרץ, תשל"ג, תל אביב, 1973.
- די שטוב און אונטערוועגנס, מו"ל: פארלאג, י"ל פרץ, תשל"ז, 1976.
- אונטערוועגנס: ראמאן דערצילונגען, נאוועלן, מו"ל: סאועטסקי, פיסאטעל, מאסקועא, 1979.
- יידישע מעשהלעך: פאר קליין און גרויס, מו"ל: קינד און קייט, ירושלים, תשנ"ח, 1997.
בתרגום עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החתלתול ששכח איך לבקש אֹכל; כתב עברית: לוין קיפניס; איורים: ה. הכטקופף, תל אביב: ש. זימזון, [תשמ"-?]. (ספרון) ("דאס קעצעלע, וואס האט פארגעסן, ווי מע בעט עסן")
תרגום ליידיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיגל דה סרוואנטס, דון קישוט, תורגם במשותף עם דוד הופשטיין, תחת הכותרת : "דאן קיכאט דע סערוואנטעס" .
- אמיל זולא, דאס געוויסער, מו"ל : קולטור - ליגע, קיעוו, 1929.
- ק. גורבונוב, דאס אייז גייט: רומאן, מו"ל: קולטור - ליגע, קיעוו, 1930
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסתר רוזנטל-שניידרמן, איציק קיפניס מאז ועד הנה", בספרה נפתולי דרכים: זכרונות, מאורעות, אישים, כרך ב; מיידיש: שלמה אבן-שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איציק קיפניס באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של איציק קיפניס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איציק קיפניס, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- אגרת יהודי סובייטי אלמוני, איך "טוהרו" הסופרים היהודים, דבר, טור 2, 9 בנובמבר 1956
- ק. מנחם, איציק קיפניס, דבר, 29 במרץ 1968
- מרדכי ניישטט, שני רעים מסלובשנה, דבר, 15 בספטמבר 1972
- יעקב יקיר, איציק קיפניס: סופר-מל"ן, מעריב, 1 בנובמבר 1974 (עברית: א. יהל)
- יצחק קיפניס (1896-1974), דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
- מעשיות יהודיות, לקטנים וגדולים (יידיש, גרסה אלקטרונית)