איראג' פזשכזאד

איראג' פזשכזאד
ایرج پزشکزاد
לידה	29 בינואר 1927; טהראן, איראן
פטירה	12 בינואר 2022 (בגיל 94); לוס אנג'לס, ארצות הברית
מדינה	איראן
שפות היצירה	פרסית
סוגה	סיפור קצר
יצירות בולטות	דודי נפוליאון

איראג' פֶּזֶשְׁכְּזָאד (בפרסית: ایرج پزشکزاد; 1928^{[דרושה הבהרה]} – 12 בינואר 2022) היה סופר איראני, מחבר הרומן הפרסי המפורסם "דודי נפוליאון" (دایی جان ناپلئون, מילולית: "דוד נפוליאון היקר") שיצא לאור בתחילת שנות ה-70.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פזשכזאד נולד בטהראן ב-1928. הוא התחנך באיראן ובצרפת, שם למד משפטים. במשך חמש שנים כיהן כשופט במערכת המשפט האיראנית לפני שהצטרף לשירות החוץ האיראני. פזשכזאד שימש כדיפלומט עד המהפכה האיראנית ב-1979, ועזב את שירות החוץ לאחר המהפכה. הוא עבר לצרפת והצטרף לשאפור בח'תיאר ומפלגתו התנועה הלאומית של ההתנגדות האיראנית (אנ') נגד המשטר האסלאמי שהוקם באיראן. הוא כתב ספרים פוליטיים רבים עבור המפלגה. פזשכזאד התגורר בפריז ועבד כעיתונאי. מאוחר יותר עבר ללוס אנג'לס, שם נפטר ב-12 בינואר 2022, בגיל 94.^[1]

יצירות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פזשכזאד החל לכתוב בתחילת שנות ה-50 בתרגום יצירותיהם של וולטר ומולייר לפרסית וכתיבת סיפורים קצרים למגזינים. הרומנים שלו כוללים את "חאג'י מאמ-ג'עפר בפריז", "משאללה ח'אן בחצר הארון א-רשיד", "אסמון ריסמון, הונאר-א מארד בה זה דולאת-אוסט" ו"דודי נפוליאון". הוא גם כתב כמה מחזות ומאמרים שונים על המהפכה החוקתית האיראנית של 1905–1911, המהפכה הצרפתית והמהפכה הרוסית.

הרומן האחרון שלו היה "משפחת ניכְּאַחְ'תאר". בשנת 2007 פרסם מעין אוטוביוגרפיה בשם "זכרונות גולגשת" (گلگشت خاطرات).

דודי נפוליאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המפורסמת ביותר של פזשכזאד יצאה לאור ב-1973 וזכתה להערכה לאומית ולשבחים של מבקרים איראנים ובינלאומיים כתופעה תרבותית. זוהי סאטירה חברתית ויצירת מופת של הספרות הפרסית העכשווית. הסיפור מתרחש בטהראן בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת עם תחילת מלחמת העולם השנייה, בביתו של המספר – אחוזה עם גן עצום – שם חיות שלוש משפחות תחת עריצותו של פטריארך פרנואיד המכונה הדוד נפוליאון.

זמן קצר לאחר פרסום הספר הופקה סדרת טלוויזיה מצליחה מאוד שכבשה את דמיון האומה כולה. הספר הפך לנקודת התייחסות תרבותית ודמויותיו לאייקונים לאומיים. הספר תורגם לרוסית בשנת 1981, לאנגלית בשנת 1996, לצרפתית בשנת 2011, ולשפות נוספות כולל תרגום לעברית על ידי אורלי נוי בשנת 2012, גרמנית, רוסית ונורווגית.