אירוויזיון למוזיקאים צעירים 1992

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירוויזיון למוזיקאים צעירים 1992
מספר התחרות 6
חצי גמר 1 3 ביוני 1992
חצי גמר 2 4 ביוני 1992
גמר 9 ביוני 1992
תאריכים 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים רונלד זולמן
מנצח ראשי רונלד זולמן
תזמורת התזמורת הלאומית הבלגית
רשת השידור המפיקה RTBF
מיקום האירוע בלגיהבלגיה Cirque Royal, בריסל, בלגיה
השיר הזוכה פוליןפולין פולין־ברטלומיי ניציול
שיטת הניקוד חבר השופטים בוחר את 3 האהובים עליו בהצבעה חשאית.
מספר המדינות המשתתפות 13 (8 בגמר)
מספר השירים 8
מדינות שמשתתפות לראשונה הונגריההונגריה הונגריה
פוליןפולין פולין
מדינות שפרשו מהתחרות איטליהאיטליה איטליה
אירלנדאירלנד אירלנד
הולנדהולנד הולנד
יווןיוון יוון
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
צרפתצרפת צרפת
שוודיהשוודיה שוודיה
המדינות המשתתפות
מפת המדינות המשתתפות
  מדינות משתתפות בגמר
  מדינות משתתפות שלא העפילו לגמר
  מדינות שהשתתפו בעבר, אך לא בשנה זו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1992 הייתה המהדורה השישית של האירוויזיון מוזיקאים צעירים, שהתקיימה ב־Cirque Royal בבריסל, בלגיה ב־9 ביוני 1992.[1] מאורגן על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) והמארח Radio Télévision Belge Francophone (RTBF), מוזיקאים משמונה מדינות השתתפו בגמר המשודר בטלוויזיה. בסך הכל השתתפו 13 מדינות בתחרות. כל המשתתפים ביצעו יצירה קלאסית לבחירתם בליווי התזמורת הלאומית הבלגית בניצוחו של רונלד זולמן.[1] הונגריה ופולין ערכה את הופעת הבכורה שלה, בעוד שאיטליה, אירלנד, הזוכה הקודמת הולנד, יוון, פורטוגל, צרפת ושוודיה פרשו מהתחרות ב־1992.[1]

זו הייתה אחת משלוש תחרויות שבהן המדינה הזוכה במהדורה הקודמת לא חזרה להגן על תוארה (המקרים האחרים היו גרמניה שפרשה מהתחרות ב־1998 לאחר זכייתה ב־1996 ורוסיה פרשה מהתחרות ב־2020, וב־2022 אחרי שהתחרות ב־2020 התבטלה, לאחר זכייתה ב־2018).

המדינות שלא העפילו לגמר הגדול היו גרמניה, הונגריה, יוגוסלביה, קפריסין שווייץ.[1] ברטלומיי ניציול מפולין ניצח בתחרות, כאשר ספרד ובלגיה ממוקמות במקום השני והשלישי בהתאמה.[2] זו הייתה הפעם הראשונה שמדינה כלשהי זכתה בהשתתפותה הראשונה באירוע אירוויזיון כלשהו פרט לתחרויות הראשונות מכל סוג תחרות. מבחינה טכנית, זה גם יציין את הפעם היחידה שבה מדינה זכתה באירוע אירוויזיון מבלי שהשדר שלה יהיה חבר מלא ב־EBU, שכן רשות השידור הפולנית (TVP) לא תצטרף רשמית ל־EBU עד השנה שלאחר מכן.

התחרות סימנה גם את השתתפותה האחרונה של יוגוסלביה בתחריות אירוויזיון. במועד התחרות, החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 757 (האומצה ב-30 במאי 1992) כבר הטילה סנקציות על יוגוסלביה,[3] שכללה איסור על השתתפותה בתחרויות ובאירועי תרבות בינלאומיים. לכן, זו הייתה ההשתתפות האחרונה של יוגוסלביה בכל אירוע אירוויזיון.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cirque Royale (בצרפתית) או Koninklijk Circus (בהולנדית) מקום בילוי בבריסל, בלגיה, היה המקום המארח למהדורת 1992 של האירוויזיון למוזיקאים צעירים.[1] המבנה, שהגה האדריכל וילהלם קוהן, בעל מראה מעגלי אך למעשה בנוי כמצולע רגיל. הוא יכול להכיל 3,500 צופים, וכיום הוא משמש בעיקר למופעי מוזיקה חיה.

המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצאי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה מציגה את כל 13 המדינות המשתתפות משני חצאי הגמר בסדר אלפביתי[1]

  המדינות שהעפילו לגמר הגדול
מדינה מוזיקאי כלי נגינה יצירה/ות
אוסטריהאוסטריה אוסטריה אנדראס שאבלאס קלרינט Concerto In A Major For Clarinet And Orchestra Kv 622 מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט
בלגיהבלגיה בלגיה מארי האלינק צ'לו Concerto N°1 For Cello And Orchestra (Allegretto) מאת דמיטרי שוסטקוביץ'
גרמניהגרמניה גרמניה[4] פלורנס סיטרוק נבל ?
דנמרקדנמרק דנמרק מארי רורבך פסנתר Concerto N ° 3 For Piano And Orchestra מאת בלה ברטוק
הונגריההונגריה הונגריה[5] ? ? ?
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת פרדריק קמפף פסנתר Rhapsody On A Theme By Pagannini Op. 43 מאת סרגיי וסילייביץ' רחמנינוב
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה[6] אוגנין פופוביץ' קלרינט ?
נורווגיהנורווגיה נורווגיה הנינג קרגרוד כינור Concerto In D Major For Violin And Orchestra מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
ספרדספרד ספרד אנטוניו סראנו מפוחית Concerto For Harmonica And Orchestra, Op. 46 מאת יוהנס ברהמס
פוליןפולין פולין ברטלומיי ניציול כינור Concerto In D Major For Violin And Orchestra, Op. 77 מאת יוהנס ברהמס
פינלנדפינלנד פינלנד הלן לינדן צ'לו Concerto In E Minor For Cello And Orchestra, Op. 85 מאת אדוארד אלגר
קפריסיןקפריסין קפריסין[7] מנוליס נפיטו פסנתר ?
שווייץשווייץ שווייץ[8] אריאן הרינג פסנתר ?

הגמר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים הוענקו לשלוש המדינות המובילות. הטבלה שלהלן מדגישה את אלה באמצעות זהב למקום הראשון, כסף למקום השני וברונזה למקום השלישי. תוצאות המיקום של המשתתפים הנותרים אינן ידועות ומעולם לא פורסמו על ידי איגוד השידור האירופי.[2]

סדר ההופעה מדינה מוזיקאי כלי נגינה יצירה/ות מקום
1 פוליןפולין פולין ברטלומיי ניציול כינור Concerto In D Major For Violin And Orchestra, Op. 77 מאת יוהנס ברהמס 1
2 פינלנדפינלנד פינלנד הלן לינדן צ'לו Concerto In E Minor For Cello And Orchestra, Op. 85 מאת אדוארד אלגר לא פורסם
3 בלגיהבלגיה בלגיה מארי האלינק צ'לו Concerto N°1 For Cello And Orchestra (Allegretto) מאת דמיטרי שוסטקוביץ' 3
4 נורווגיהנורווגיה נורווגיה הנינג קרגרוד כינור Concerto In D Major For Violin And Orchestra מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי לא פורסם
5 אוסטריהאוסטריה אוסטריה אנדראס שאבלאס קלרינט Concerto In A Major For Clarinet And Orchestra Kv 622 מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט לא פורסם
6 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת פרדריק קמפף פסנתר Rhapsody On A Theme By Pagannini Op. 43 מאת סרגיי וסילייביץ' רחמנינוב לא פורסם
7 דנמרקדנמרק דנמרק מארי רורבך פסנתר Concerto N ° 3 For Piano And Orchestra מאת בלה ברטוק לא פורסם
8 ספרדספרד ספרד אנטוניו סראנו מפוחית Concerto For Harmonica And Orchestra, Op. 46 מאת יוהנס ברהמס 2

חברי חבר המושבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם היחיד שידוע כי היה חבר בחבר המושבעים הוא קרלוס פאיטה שהיה היו"ר.[5]

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופי השידור הבאים שידרו את התחרות:

האלבום הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות האירוויזיון ה־6 למוזיקאים צעירים היה אלבום האוסף הרשמי של תחרות 1992, שהוקם על ידי איגוד השידור האירופי ויצא על ידי Pavane Records לאחר התחרות ביוני 1992.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 https://web.archive.org/web/20141018211012/http://www.youngmusicians.tv/page/history/by-year/contest?event=1973#About
  2. ^ 1 2 https://web.archive.org/web/20141018211012/http://www.youngmusicians.tv/page/history/by-year/contest?event=1973#Participants
  3. ^ United Nations Security Council Resolution 757 (Implementing Trade Embargo on Yugoslavia), S.C. res. 757, 47 U.N. SCOR at 13, U.N. Doc S/RES/757 (1992)., hrlibrary.umn.edu
  4. ^ Florence Sitruk, Harfe | Kunst & Justiz im Bundesverwaltungsgericht e.V., web.archive.org, ‏2018-05-01
  5. ^ 1 2 RENDEZ-VOUS A BRUXELLES! LE TOURNOI EUROVISION DES JEUNES MUSICIENS, Le Soir (בצרפתית)
  6. ^ Ognjen Popović | Belgrade Philharmonic Orchestra, web.archive.org, ‏2015-06-15
  7. ^ “Russian Fireworks”, web.archive.org, ‏2016-03-04
  8. ^ https://web.archive.org/web/20160509140019/https://www.houstonsymphony.org/media/Sub16ProgramNotes.pdf
  9. ^ Various - 6th Eurovision Competition For Young Musicians (באנגלית), נבדק ב-2022-07-13
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיוןפרס ברברה דקסאירוויזיון אסיהתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרה