אירוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שהוצבה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע"

אירוניהיוונית עתיקה:εἰρωνεία; מילולית, בורות מתחזה) היא אירוע או מצב בהם התרחשות הדברים בפועל מנוגדת למשמעות של הדברים לכאורה , לעתים קורים הדברים כתוצאה של "צחוק הגורל", תהפוכות בלתי צפויות בחייו של אדם, הגורמות לו אושר או סבל רב. מקרים נפוצים הם מקרים בהם המצופה אינו מתרחש , בניגוד למקובל לחשוב, או כאשר פעולה שמטרתה הייתה לגרום לתוצאה רצויה, מביאה לתוצאה הפוכה, בבחינת "היקום לועג למאמצי האדם" (אירוניה קוסמית). לדוגמה, סנדלר המתהלך ללא נעליים. הסנדלר מייצר פריטים כלשהם, עבור אחרים, אך אינו משתמש בהם עבור רגליו שלו. דוגמה נוספת, ניסיון שימור מבנה גורם להריסתו. אירוניה יכולה להיות גם מכוונת, בעיקר בספרות או בתיאטרון. בטרגדיה ובסוגות ספרותיות נוספות האירוניה משמשת אמצעי ספרותי להגברת המתח, ולחידוד המסר לפיו אדם אינו יכול לשנות את גורלו, גם אם נדמה לו שיש בכוחו לעשות זאת. פעמים רבות משמעות הדברים האמיתית אינה מתגלה מיד אלא לאחר זמן, או תלאות רבות, כך שמה שמסתבר בסוף שונה בתכלית מפני הדברים בהתחלה.

אירוניה מכוונת נפוצה גם כאמצעי רטורי לשם חידוד המסר והבלטתו על דרך הניגוד, היא יכולה לקבל ביטוי מילולי כאשר הנאמר נוגד במהות את המסר, כפי שמתפרש בהתאם להקשר ולטון הדיבור. אמצעי זה יכול לשמש להבלטת מגוחכות או להבעת לעג ועוקצנות. לדוגמה, אדם זעוף פנים הנשאל לשלומו משיב: "בסדר גמור! לא יכול להיות טוב מכך!".

אירוניה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות בספרות ובתיאטרון קיימת אירוניה מכוונת. המחבר, המסתמך על ידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל, הנקראת פער אירוני, כי גורל מסוים הולך ומתקרב, שם בפי הדמות הדוברת, שהיא בורה ואינה מודעת למצב האמיתי, דברים אשר משמעותם האמיתית, וההפוכה לכוונת הדמות, מובנת לאמיתה רק לקהל, או גורם לה למעשים אירוניים. לדוגמה, בסיפור "המחרוזת" הדמות המרכזית עובדת בפרך כדי להרוויח 40,000 פרנק שישמש אותה לקניית מחרוזת זהה למחרוזת ששאלה מחברתה ואיבדה. במשך כל הסיפור מוצג לקוראים לפרטי פרטים הקושי הנגרם כתוצאה מהעבודה המרובה. לבסוף, כשהחזירה את המחרוזת לחברתה, גילתה שהמחרוזת הייתה מזויפת וערכה לא עלה על 500 פרנק.

השימוש באירוניה היה נפוץ ביותר בטרגדיות היווניות. זאת מכיוון שגורלו של הגיבור הטרגי ידוע מראש ובלתי ניתן לשינוי. לכן פעמים רבות הגיבור מנסה לשנות את גורלו אבל פער בין הידע שלו לידע של הצופים, שנקרא פער אירוני, מוביל לכך שהוא בעצם מביא על עצמו את גורלו המר. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא במחזה "אדיפוס המלך". אדיפוס מנסה לגלות מי הוא רוצחו של המלך הקודם על מנת לנקום בו, מבלי לדעת שהוא רצח את המלך, שהיה אביו, ונשא את אמו לאישה. פעולותיו מובילות לגילוי ולגורלו האכזר.

אירוניה, ציניות וסרקזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית נפוץ הבלבול בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (סגנון דיבור עוקצני ומריר שמטרתו להקניט או לשים ללעג אדם). הסיבה לכך היא שאירוניה משמשת פעמים רבות כאמצעי להביע סרקזם או ציניות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]