אירוסטט
.jpg)
אֵירוֹסְטָאט (מיוונית עתיקה: ἀήρ – "אוויר", στατός – "עומד") או כלי טיס קל מן האוויר הוא שם כולל לכלי טיס הנשען על כוח עילוי הנובע מציפה לצורך שהייה באוויר. האֵירוֹסְטָאטים כוללים בלונים לא מונעים חופשיים או קשורים וכן ספינת אוויר מונעת. צפיפותו היחסית של האֵירוֹסְטָאט נמוכה מזו של האוויר שמסביבו, ומכאן שמו "קל מן האוויר".[1]
מבנה ותפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכיב המרכזי של האֵירוֹסְטָאט הוא מעטפת אחת או יותר, המכילה גז מרים (כגון אוויר חם, מימן או הליום). הגז תופס נפח גדול של אוויר ובכך דוחה אותו ויוצר כוח עילוי הגדול ממשקלו העצמי של הכלי.[2]
נוסעים או מטען נישאים באמצעות מבנים המחוברים למעטפת, כגון סל, גונדולה, תא נוסעים או נקודות חיבור ייעודיות אחרות.[2]
מונחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשימוש רגיל, "אֵירוֹסְטָאט" מתייחס לכל כלי טיס השוהה באוויר הודות לציפה אירוסטטית.[3]
בעבר כונו כל האֵירוֹסְטָאטים "בלונים". דגמים מונעים, שהיו מסוגלים לטוס אופקית, נקראו "בלונים ניתבים" (dirigibles) ומאוחר יותר – ספינות אוויר.[4]
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלון הוא אֵירוֹסְטָאט בלתי מונע, הנשאר באוויר בזכות ציפה בלבד – או כשהוא קשור בכבל, או כשהוא נסחף עם הרוח.
בלון קשור נמשך מטה באמצעות כבלים ומצוי בשליטה חלקית באמצעות כננת. בלון עגול אינו יציב ברוחות חזקות ולכן פותח בלון עפיפון בעל צורה אווירודינמית, הדומה לספינת אוויר בלתי קשיחה. שימושים בולטים: בלון תצפית, בלון חסימה, בלוני ריגול ואף בלון אש (ביפן).
ספינות אוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספינת אוויר
ספינת אוויר היא אֵירוֹסְטָאט חופשי ומונע הניתן להיגוי. קיימות שלוש קטגוריות: קשיחה (כגון צפלין), חצי־קשיחה ובלתי קשיחה (blimp).
אֵירוֹסְטָאטים היברידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגמים היברידיים משלבים ציפה סטטית עם עילוי אווירודינמי. הליקייט (Helikite) הוא שילוב של בלון הליום ועפיפון, ומצטיין ביציבות ויעילות עלות.
גזי הרמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדי לספק ציפה, על הגז להיות קל מן האוויר. לאורך ההיסטוריה שימשו לכך:
- אוויר חם – בבלוני האחים מונגולפייה.
- מימן – נפוץ מאוד אך דליק, יצא משימוש לאחר אסון ההינדנבורג.
- גז פחם – זול אך בעל כוח הרמה חלש יחסית.
- הליום – יציב, בלתי דליק, ובעל כושר הרמה קרוב לזה של מימן; כיום הנפוץ ביותר.
בקרת ציפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שליטה בציפת אֵירוֹסְטָאט נעשית באמצעות ויסות גז ההרמה והבלסט. לעלייה משחררים משקל או מחממים את האוויר; לירידה משחררים גז או מוסיפים משקל. מערכות מתקדמות מאפשרות שמירה על גובה קבוע לאורך זמן, מה שהופך אֵירוֹסְטָאטים שימושיים לתצפית, מחקר או שידור תקשורת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Oxford Illustrated Dictionary. Great Britain: Oxford University Press. 1976. p. 281.
- 1 2 Chambers, Allied (1998). The Chambers Dictionary (באנגלית). Allied Publishers. p. 541. ISBN 9788186062258.
- ↑ Carol Hodanbosi, Buoyancy: Archimedes Principle, National Aeronautics and Space Administration, August 1996
- ↑ "GAO-13-81 – Aerostat and Airship" (PDF).
