איריס לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31/07/2016. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
אין תמונה חופשית

איריס לוין (1942 - 30 במאי 2013) הייתה פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת תל אביב, מומחית (ולשעבר ראש החוג) להיבטים התפתחותיים בחינוך. לוין סיימה לימודי תואר ראשון, שני ודוקטורט בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקריה של לוין עוסקים במשתנים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על ומעצבים את האוריינות (יכולת הקריאה והכתיבה) אצל פעוטות בגיל הרך, בטרם השתלבותם במערכת החינוך הפורמלית. לצד מחקר אקדמי, לוין הייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות שעסקו בקידום האוריינות בישראל. בשנת 2010 זכתה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר בפסיכולוגיה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולדה בשנת 1942 בתל אביב. אמה, פולה טבצ'ניק, עלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1920 בהיותה בת שנתיים. אביה, ד"ר משה בורכוב, עלה ארצה מאסטוניה בשנת 1936 לאחר שסיים את לימודי הרפואה. אמה למדה רוקחות בלבנון, ובבעלות משפחתה היו בתי המרקחת המפורסמים בנווה צדק וברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. לוין גדלה בשכונת נווה צדק בתל אביב. למדה בילדותה בבית הספר העממי תל-נורדאו וסיימה את לימודיה בתיכון עירוני ה' (תל אביב). איריס הייתה נשואה לשאול לוין ולהם שני בנים, יותם ודותן. איריס נפטרה ממחלת סרטן הריאות במאי 2013.[2]

תרומה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עבודת הדוקטורט בפסיכולוגיה סיימה לוין בתחילת שנות ה-70 באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך החלה לעבוד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם התקדמה לדרגת פרופסור מן המניין. במהלך שנות עבודתה באוניברסיטת תל אביב כיהנה כראש תוכנית הלימודים לייעוץ חינוכי בשנים 1976-1979, כראש התוכנית לייעוץ חינוכי בתואר שני בשנים 1979-1981 ובנוסף, כראש המחלקה להיבטים התפתחותיים בחינוך בשנים 1995-1997.

במהלך הקרירה המדעית שלה עסקה בשני תחומים עיקריים: מתחילת עבודתה ועד אמצע שנות ה-90 היא חקרה את התפתחות ההבנה של מושגים פיזיקליים-מתמטיים אצל הילד. בנוסף, חקרה במשך שנים את הנושא של מושג הזמן: מהו זמן? איך אנשים תופסים את הזמן? ואת מושג הזמן עצמו. מאמצע שנות ה-80 היא פיתחה תחום נוסף: התפתחות האוריינות וטיפוחה בגיל הרך. עד אז, סברו החוקרים כי מושגים פיזיקליים מופשטים כמו "זמן" נרכשים רק בגיל 11-12. לוין ערערה על כך ומצאה כי כבר בגיל הרך הילד מגלה הבנה בסיסית של מושגי הזמן והמהירות. היא ביססה את מחקריה הנוגעים לתפיסת זמן בקרב ילדים על פי גישתו של הפסיכולוג השווייצרי הנודע, ז'אן פיאז'ה.לאחר מכן עברה לחקור את תחום ניצני האוריינות. במהלך מחקריה ערכה מחקרים בינלאומיים, השוותה התפתחות של ילדים בישראל לילדים בארצות הברית ועסקה הרבה מאוד בידע אותיות בעברית והמשמעות של ידע אותיות, האופי של האותיות בעברית, ואיך ילדים לומדים את האותיות.[3]

לוין תרמה רבות לחקר התפתחות שפה וניצני אוריינות של ילדים בישראל והובילה תוכניות התערבות בקרב ילדים ממיצב חברתי כלכלי נמוך. תפיסתה החברתית הניעה אותה להרחיב את עבודתה ולהחילה גם בגני ילדים ובבתי הספר של המגזר הערבי. היא השתתפה בוועדות מטעם הכנסת והמועצה להשכלה גבוהה להערכת תוכניות ללימוד קריאה ואף עמדה בראש הוועדה שחיברה את התוכנית לבניית תשתית לקראת קריאה וכתיבה בגן. במחקריה הראתה, כי יש חשיבות להיכרות מוקדמת של ילדים עם מערכת הכתב. היא עודדה פיתוח משחקים ופעילויות ברוח הגן המעודדים ילדים להכיר את האותיות ולכתוב.[4]

מעבר לפעילות הממוסדת, על מנת לסייע לקידום החינוך בגיל הרך היא פעלה שנים להפצת הידע במתן הרצאות ברחבי המדינה לעובדי חינוך בגיל הרך, לאנשי מקצוע נוספים כגון קלינאי תקשורת, לאנשי משרד החינוך, למורים ולסטודנטים. בכל שנות עבודתה היא התמסרה להדרכת סטודנטים לתארים מתקדמים. היא הנחילה את מחויבותה הרבה למחקר והתלהבותה לתלמידיה שהפכו חוקרים מובילים בארץ.[5]

מתוך מאמרה : מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת שמות האותיות?

כדי להיות שותף מלא בחברה מודרנית חייב האדם להיות אורייני ולשלוט בקריאה ובכתיבה במובנן הרחב; דהיינו, להבין את הנקרא, להביע את עצמו בכתב ולגלות השכלה רחבה הנקנית בעיקר דרך הכתב. בחיי היום-יום על האדם המודרני להתמודד עם טקסטים משפטיים כמו, למשל, חוזים, עם טקסטים כלכליים בעיתון היומי, עם הנחיות כתובות להפעלת מכשירים אלקטרוניים ותוכנות מחשב, עם גלישה באינטרנט המחייבת הבנת כותרות ועם ספרות יפה או תקשורת כתובה בתחומי תרבות ואמנות. הבנת הנקרא של טקסטים יום-יומיים או הפקתם בכתב מצריכות שליטה רבה בלשון על גוניה השונים ובסוגות שונות.[6]

פעילויות והתנדבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סייעה בהתנדבות ליחידה הקלינית של בית הספר למשפטים באונברסיטת תל אביב. בנוסף, פעלה להקמת ספריות בתוך בתי ספר, ופעלה לעזרת עיירות פיתוח ויישובים בדואים.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריינות בכיתה א', (1995). מדריך למורה בבית הספר היסודי ממלכתי, האגף לתוכניות לימודים, ירושלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://education.tau.ac.il/news/iris_levin בית הספר לחינוך אוניברסיטת תל אביב, עמוד לזכר איריס לוין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.jstor.org/stable/23658369?seq=1#page_scan_tab_contents

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.