איריס רחמימוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

איריס רחמימוב (נולדה ב-20 בספטמבר 1964), היא פרופסור חבר להיסטוריה מודרנית של מרכז ומזרח אירופה בחוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרה הם ההיסטוריה של מלחמת העולם הראשונה, של אוסטריה-הונגריה, של מחנות שבי ומחנות מעצר של אזרחים במאה העשרים. היא מתמחה כמו כן בהיסטוריה מגדרית ובהיסטוריה להט"בית. רחמימוב היא אישה טרנסג'נדרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמימוב נולדה וגדלה בירושלים, בתם של חתן פרס ישראל הרופא פרופ' רמי רחמימוב והביוכימאית פרופ' חנה רחמימוב שלימדו באוניברסיטה העברית בירושלים. היא אחות לד"ר נמרוד רחמימוב רופא אורתופד, ותמר רחמימוב-הוניג עורכת דין.

בוגרת תואר ראשון בשנת 1990 בהיסטוריה של אירופה ותואר שני בשנת 1993 בהיסטוריה מודרנית של אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2000 קיבלה רחמימוב את תואר הדוקטור מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בהדרכתו של אישטוואן דיאק.

בשנים 20082009 הייתה עמיתת מחקר במרכז למדעי הרוח של אוניברסיטת סטנפורד. רחמימוב כתבה את הפרק על שבי במלחמות העולם במהדורה החדשה של "Cambridge History of Warfare", הייתה אחד החוקרים הראשונים שעסקה בנושא זה. מחקרה מהווה נקודת ייחוס להיסטוריונים וחוקרים חדשים המתעניינים בנושא.

משנת 2014 משמשת רחמימוב כעורכת ראשית של כתב העת זמנים. בקיץ 2015 ערכה את גיליון 131 של כתב העת, שעסק כולו בהיסטוריה קווירית.[1]

בשנים 20152016 הייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 2016 נבחרה רחמימוב לאחת הנשים הגאות המשפיעות בישראל.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמימוב נמצאת בזוגיות ומגדלת 3 ילדים.

ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • POWs and the Great War: Captivity on the Eastern Front (The Legacy of the Great War) - יצא לאור בשנת 2002

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרה "קסמו המערער של הדראג" יצא לאור בכתב העת - American Historical Review ובתרגום לעברית בכתב העת זמנים.[3]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחמימוב זכתה בפרס פרנקל להיסטוריה בת זמננו עבור ספרה - POWs and the Great War

מאמרי דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]